אמנות

הגשם שנכח כאן עזב; והותיר אחריו טיפות על עלים ירוקים. עכשיו הן יכולות לבחור מה להיות- דימעה של חמלה, אגל טל של שמחה, או סתם בועה שקופה של מים… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: טיפות…

שְׁקוּפָה: אִם הָיוּ שׁוֹפְטִים בָּעוֹלָם, הֵם כְּמוֹ הַגַּנֶּנֶת רִנָּה, הָיוּ פּוֹסְקִים-כִּי עַכְשָׁו תּוֹרִי וְדָבָר לֹא הָיָה נִלְקָח מִמֶּנִּי; וַאֲנִי לֹא היתי נוֹתֶרֶת בִּמְקוֹמִי חָסְרָה כָּל כָּךְ… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת ויצא…

אישה, עוצרת לרגע; נושמת פריחה, מתבשמת מניחוח הווייתה; ומותירה אחריה מלכותה… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: אישה

אנחנו דור שלא יחזור: דור שהלך וחזר לבית ספר ברגל… דור שהסתפק בכריך עם שוקולד "שחר"… דור שאם המורה היה שולח אותו להביא גיר מהמזכירות, התנפח וכאילו הוא שליח של האו"ם… בוקי נאה והנוסטלגיה…

שִׁירַת הַלֵּב: לוּ רַק יָכֹלְנוּ לְדַבֵּר, לְשַׁתֵּף בּדָבָר אוֹ שְׁנַיִם, יָכֹלְנוּ לְבָרֵךְ בְּעַצְמֵנוּ אֶת בֵּיתֵנוּ… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת תולדות…

שולחת לרגעים השבריריים , של החיים רסיסים בוהקים; כדי שיאחזו בהם, כאשר קרני האור נשברות; ויצופו איתם אל החוף… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: רסיסי אור…

שָׁנִים הִלכה בְּמִדְבָּרִיוֹת צְחִיחוֹת; חַיִּים מְפֹאָרִים הָיוּ לָהּ, מְלָכִים אבו בְּשָׂרָה, הָיְתָה אִשָּׁה במלואה; הִיא לֹא יָדְעָה זֹאת, משׁךְ שָׁנִים הָרְגִישָׁה אִשָּׁה סרק… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת חיי שרה…

זכרונות ילדות, צפים בין גלי עבר והווה; חלקם פזורים על חופי החיים, חלקם ארוזים בצנצנות סגורות, או פתוחות; אל הים… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: זכרונות ילדות…

בֶּטַח תִּזְכְּרִי בִּתִּי, עֵת כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת; זָעֲקָה נִשְׁמָתִי לַשָּׁמַיִם, בְּשִׂמְחָה מְהוּלָה בִּכְאֵב; כְּאַיֶלֶת אֲחֻזָּה בִּסְבַךְ, פִּלַּלְתִּי שתהא נִשְׁמָתִי; טוֹבָה דַּיָּה וְקִוִּיתִי
שֶׁיִּזְכֹּר הַבְטָחָתוֹ, וְיַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם, כָּל חֲטָאַי… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וירא

כפות רגלינו איתנות, ניצבות במים; בצלילות המחשבה, בעומק המעשה; בזרימת הבקשה, לו יהי… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: משאלה