[בתמונה: "דור שהסתפק בכריך עם שוקולד השחר"... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Supersollar קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ברוך (בּוּקִי) נאה (חוץ מהיותו המדריך הנערץ שלי בצופים) הוא אחד מכתבי הפלילים המיתולוגיים של ישראל, שמנהל משך שנים יחסי אהבה שנאה עם משטרת ישראל. הרשימה הזו הופיעה בדף הפייסבוק שלו, והיא מופיעה גם כאן באישורו.

המאמר הזה של בוקי רגיש ומיוחד במינו (התגובות שלהן זכה ראויות למאמר נפרד...), בכך שהוא ממחיש לנו היטב את הטיפשות שבהפיכת השימוש בסם לעבירה פלילית, במקום להתייחס אליו כמחלה ולטפל בו בהתאם.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

*  *  *

אנחנו דור שלא יחזור:

דור שהלך וחזר לבית ספר ברגל...

דור שהסתפק בכריך עם שוקולד "שחר"...

דור שאם המורה היה שולח אותו להביא גיר מהמזכירות, התנפח וכאילו הוא שליח של האו"ם.

דור שלמד לבד והשקיע, כי למי היה תקציב למורה פרטי...

דור שעמד על יד הלוח וכתב בגאווה... אל מול כל הכיתה.

דור שלא נכנס לבית הספר עם ניידים...

דור שניהל וכתב ביומנים...

דור שעשה את שיעורי הבית לבד, ההורים לא הקריאו לנו...

דור שהתבייש לשבת באוטובוס ליד מבוגר שעמד...

דור שנישק את הלחם אחרי שהרים אותו מהרצפה...

דור שצחק המון עם האחים שלו בשקט לפני שינה, שההורים לא ישמעו אותנו ערים...

דור שכיבד את ההורים, המורים, השוטרים, ועושים כבוד לשכן...

דור שיצא לטיול שנתי באוטובוס "טייגר" וישן בשטח עם שק שינה;

דור ששיחק מחבואים, תופסת, תוקע, גוגואים, קלאס, חמש אבנים...

דור שבנה לבד טיירא מ'בוסים' וניירות, וגם קורקינט מ'קוגלגרים';

דור שבדרך חזרה מביה"ס שתה מים מהממטרות

דור שאהב את מה שבנמצא, וגם הסתפק בזה...

אנחנו דור שלצערי לא יחזור...

.

.

.

.