אמנות

כפות רגלינו איתנות, ניצבות במים; בצלילות המחשבה, בעומק המעשה; בזרימת הבקשה, לו יהי… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: משאלה

לְכִי – לָךְ, אָמַרְתִּי אַל בִּתִּי; לְכִי לָךְ מֵאִתָּנוּ, מִמֶּנִּי מִבּיִת אָבִיךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאִית עַצְמְךָ בְּדִמְיוֹנֵךְ, וְרָאִינוּ אֲנַחְנוּ; לְכִי לָךְ, וּבְאָזְנַיִךְ תהדהד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְנוּ אוֹתָךְ. אַל תַּעַצְרִי לְרֶגַע. לְכִי בִּדְרָכִים טוֹבוֹת, עֲשִׂי לָךְ סִימָנִים, שֶׁתֵּדְעִי אַתְּ וְנַכִּיר כֻּלָּנוּ; וְשָׂמַחְנוּ בָּךְ… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת לך לך…

רגליים נושאות אדם, גוף ונפש; בין יציב למשתנה, בין רגוע לסוער; בקווים אנכיים, ובקו האופק של הים… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה… רגליים

בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח…

בין קווים ומרקמים; בתוך צבעים אטומים ושקופים; אנו מגלגלים את משחק חיינו… רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: משחק חיינו…

בְּרֵאשִׁית הָיוּ שָׁמַיִם; וּמַיִם וְשֶׁקֶט, הֲמוֹן שֶׁקֶט; וּמִתּוֹךְ שִׂמְחַת הַיְּצִירָה, בּרָא אוֹתָנוּ אֱלֹהִים. רֵאשִׁית אוֹתִי; וְאוֹתְךָ, גָּזַר מִצלְעִי בִּדְמוּתוֹ. איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת בראשית…

את הרגע הזה, בין ירוק לכחול, בין ענף לרקיע; שמניב מתוכי, מצמיח אותי, ומייחד את עצמי, אני אוהבת במיוחד. רגעים?אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה וצילמה: הרגע הזה…

קחו ממני את האות ר׳ לרגע, מבקשת החירות; תרגישו ב- חיות של הגוף והנפש; ותתמלאו בשמחת חירותם… רגעים? אירית כהן נר-גאון כָּתְבָה… וצילמה: בקשת החירות

פרידה. וְאוּלַי, אִם לֹא הָיוּ נוֹפְלִים עָלַי הַשָּׁמַיִם לֹא היתי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּאן, נוֹתֶרֶת מֵאָחוֹר; וְאוּלַי לֹא הָיוּ הַדְּבָרִים מֵעוֹלָם, וְלֹא עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּרֶךְ בַּמִּדְבָּר, וְלֹא הוֹבַלְתִּי וְלֹא הִנְהַגְתִּי, וָלֹא הוֹתַרְתִּי זִכָּרוֹן אֲמִתִּי… איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וזאת הברכה…

לספר הנושא הקדשה אישית – ושמוצג למכירה בחנויות של ספרים משומשים – אני קורא "ספר מבויש", מפני שלטעמי מוטב היה שיישאר בידיים משפחתיות ולא יעמוד למכירה בשוק. אני רוכש ספרים מבוישים, מלוא חופניים, גם כדי להפיג מעט את הבושה וגם כי לפעמים עותק כזה פותח דלת לסיפור שאני מוצא בו עניין. כך גם הפעם…