האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
יהוה מטיל למערכת השכנוע מול איוב את חיית האימים – הלוויתן. תיאורו מתחיל בפרק הקודם וממשיך כאן. זו חיה ענקית שאינה פוחדת מדבר. היא רושפת אש, ליבה עשוי אבן, כל מי שרואה אותה נחרד ורק יהוה מסוגל לשלוט בה… אלוף משנה במיל' עופר בורין בפרשנות אישית לספר איוב…
שמו של ספר במדבר על פי חז"ל היה חומש הפקודים, בגלל המפקדים שנכתבו בו. אולם, על פי המסורת, כל חומש קיבל את שמו על פי המילה הראשונה בו, ולכן ספר במדבר נקרא בעבר ספר וידבר. מתברר כי שמות החומשים בתרגומי התורה ליוונית ולשפות הודו -אירופיות השונות מעידים על קיומם של שמות עבריים קדומים, אשר נדחו במשך הזמן מפני הנוהג לכנות את הספרים על פי מילת פתיחתם…
למעשה, אומר אלוהים לאיוב: על הצדק בעולם אני לא אחראי. אני אחראי על הצדק במובן של הקמת עול, שבו הטבע מאוזן ומתקיים. על הצדק בראייה האנושית, אחראי האדם. ואם אתה רואה עצמך כצדיק, אז עליך לפעול למען הצדק בעולם כולו ולא רק על הצדק הפרטי שלך…
הוי בִּתִּי, הָאַהֲבָה פָּנִים רַבּוֹת לָהּ; אַךְ הַדְּבֵקוֹת בָּהּ הִיא זוֹ, שֶׁבַּיָּמִים צְחִיחִים תָּבִיא אֶת הַגֶּשֶׁם בְעִתּו; וְעִם הַגֶּשֶׁם תָּבוֹא הַבְּרָכָה… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת בחוקותי…
הרציונל המיידי בחוקים שבפרשת בהר, מדבר על יצירת חברה סוציאלית מתקדמת, אולם העובדה שבשנת השמיטה גם חיות השדה נהנות מכניסה חופשית אל האדמה הלא מעובדת, פוסלת טיעון זה. אשר על כן צריך למצוא רציונל אחר לחוקים אלה, ואכן יש נרטיב הקשור בכל השמיטות האמורות והוא – לימוד העיקרון כי הארץ שייכת לאל…
בעצם, הצדק אינו חלק מהבריאה האלוהית. אולי חיפוש הצדק הוא מותר האדם מהטבע? מאלוהים? אלוף משנה עופר בורין בפרשנות אישית לספר איוב…
אָז אָמַרְתָּ לִי, וְנִזְהַרְתִּי וְדִבַּרְתִּי אַל נַפְשִׁי פְּנִימָה, שֶׁתָּבִין, וְנִזְהַרְתִּי וְחִפַּשְׂתִּי; וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטִהֵר, וְהֵבִיא עִמּוֹ אוֹתִי… איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע – פרשת אמור…
למי שעוד מצפה לאיזו הבלחה אלוהית בפרקים הבאים, לא נראה לי שהיא באמת מחכה שם. אין ולא יכולה להיות תשובה אלוהית משום שאין שום אדם שיכול להבין תשובה אלוהית. כל ניסיון להביא אדם להבנת תשובה אלוהית, סופה להיכשל…
אחד מחוקי פרשתנו הוא לאפות תריסר חלות, שיש להניחם על השולחן במשכן. חלות אלה הידועות בשמם הנוסף, לחם הפנים, הוחלפו מידי שבת בשבתו על ידי חלות טריות וחדשות. מפאת קדושתן, הן נאכלו על ידי הכוהנים במקום קדוש. פרט לאזכורים ההלכתיים הללו, אין המקרא מפרט דבר אודותיהן, ורוב הידוע לנו שאוב מספרות חז"ל…
ערב יום הזיכרון: וּבְלֶכְתְּךָ ציוית לִי חַיִּים. חַיִּים שְׁלֵמִים צִוִּיתָ עָלַי לֹא שְׁבוּרִים, מְלֵאִים. נוֹתַרְתִּי כָּאן, לְבַד, להללם, לפארם; וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, וְכָל מָה שֶׁהַלֵּב רָצָה, זֶה אוֹתְךָ…
