יוסי פיינטוך: "מעשה ידי טובעין ואתם אומרים שירה", במי המדובר?

הגם שאין במסורת ישראל ברכה מיוחדת על נפילת אויב מושבע, אין היא מוצאת דופי באלה השמחים מיוזמתם לאידו של אויב העם ואינה אוסרת זאת על כן. אפשר והסיומת של שירת דבורה – הלא היא ההפטרה לפרשת השבוע – נראית אפילו נורמטיבית משהו: "כן יאבדו כל-אויביך ה' " (שופטים ה', ל"א)…

עופר בורין: תהילים, פרק מג – נפש הכינור

הכינור הוא ההפתעה של המזמור הזה: ניתן היה לצפות שההגעה לבית האלוהים תלווה באיזה זבח או קורבן עסיסי, כמקובל לחשוב. אבל, הכותב מציע "זבח" מיוחד. הוא מציע נגינת כינור: ד וְאָב֤וֹאָה׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי…

עופר בורין: תהילים, פרק מב – בני קורח והשואה

מדוע בני קורח לא מתו? האם אין בכך משום דוגמא וחיזוק לכל העם בדבר הצדק האלוהי ומכאן האמונה ה'? אלה "שארית הפליטה" החביבים על ה'. גם חזו ועברו את זעמו של האל וגם באים ומשבחים אותו. כמו ניצולי השואה שחוזרים ומבקשים את חסדי האל שהיה עד ואולי מחולל (עפ"י אמונתם) של אתה שואה…

קובי ביטר: המנגל היהודי הראשון בהיסטוריה

‏הפעם בפרשה: מנפלאות הלוח העברי;
המקור לביטוי 'חושך מצרים'; המנגל היהודי הראשון בהיסטוריה; מי ניסה להרוויח מהארבה? שיטת העברת הידע; מדור לדור; ועוד.

אבי הראל: זמן הקרבתו ואכילתו של קרבן פסח במקרא ובספר היובלים

פרק י"ב בפרשת בא עוסק במכת בכורות המשולבת עם מצוות קורבן פסח. לכאורה אין קשר בין השניים, אולם ניתן להבין זאת, אם מייחסים לזבח פסח אופי גוון אפוטרופיאי, ריטואל קדום של רועי צאן, שנערך מדי שנה הבא להגן מפני חמת המשחית שפועל בדרך כלל בשעות החשיכה. ספר היובלים מאמץ גישה אפוטרופיאית זו, וחידושו נעוץ בזיהוי המשחית בדמותו של שר המשמטה…

עופר בורין: תהילים, פרק מא – של מי האלוהים הזה?

מזמור תודה אישי שמסתיים לפתע בסוג של ברכה לאלוהי ישראל. האישי – אדם שבחייו דואג לעניים בחברה ה' דואג ושומר עליו. ולפתע, בשורה האחרונה, האלוהים הזה הוא אלוהי ישראל, אלוהים מצומצם לעם אחד….

קובי ביטר: מופע הקסמים של משה, אהרן והחרטומים

‏הפעם בפרשה: מופע הקסמים של משה, אהרן והחרטומים; מדוע שותים 4 כוסות בפסח? האם פרעה אהב את מטעמי המטבח הצרפתי? הקשר של הכינה נחמה לפרשתנו… ועוד.

אבי הראל: המסורת אודות מכות מצרים במזמורי תהילים, ע"ח, ק"ה

אחד העניינים המרכזיים של פרשת וארא הוא התיאור של מכות מצריים. בספר שמות תיאור זה בא כהוכחה ניצחת לכוחו של האל בעולם, ואת העובדה שאינו כפוף לטבע אלא שולט בו. אמנם, כל מכות מצרים, פרט למכת בכורות, מעוגנות בפעילות הטבעית, אולם עיצוב סיפור המכות מראה כי אין כאן קפריזה טבעית, אלא התערבות מכוונת של האל במתרחש בעולם…

עופר בורין: תהילים, פרק מ – דויד מבטל את עבודת הקורבנות

הפרק כביטוי למאבק אדיר הקיים בתוך היהדות, בין הטקס ופרטי הפרטים של ההלכה והציוויים; לבין דרך הארץ, אהבת האדם ועשיית הטוב בקשר ישיר של האדם עם אלוהיו…

עופר בורין: תהילים, פרק לט – צלם (אלוהים), הבל (קהלת) וגר (יציאת מצרים)

ההשוואה בין הסיבה לבקשה לרחמי האל לבין חייו של גר היא כל כך חזקה בעיני, שהייתי מלמד אותה בכל קורס של מי מנציגי מדינת ישראל העוסק בטיפול במבקשי המקלט / מבקשי עבודה / מסתננים, החיים בקרבנו….