האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
Though she gave birth to several children P'ninah — Hannah's co-wife — taunted her for Hannah remained Elkanah's beloved. P’ninah's taunting is reminiscent of Hagar, who upon her quickly-becoming-pregnant exhibited an arrogant attitude towards Sara, her mistress, at whose demand Abraham took Hagar as a wife for progeny.
כאשר אנו מעיינים במרכיבים השונים של הסליחות, אנו מוצאים מרכיבים משותפים בכל עדות ישראל – פתיחה לי"ג מידות הרחמים, י"ג מידות עצמן, החוזרות לאחר פיוטים שונים, ונוכחות קבועה של תפילות משה ודניאל…
אלוהים מבקש נקמה, על משהו שנעשה לבני ישראל; ואילו משה מתרגם זאת כנקמה על משהו שנעשה לאלוהים? כנראה שנקמה זו פעולה שלא אלוהים ולא משה רוצים לכתוב אותה על שמם…
בפרשת ניצבים, בפרק ל', אנו מוצאים את רעיון חופש הרצון. מונח זה מתקשר בבירור אל הפרט, ועל ההתנהלות האישית שלו, היות ואין משמעות לרעיון חופש הרצון של הקולקטיב. על כל פרט להתנהל בדרך ראויה ומוסרית, היות והפרטים הללו מהווים את החברה כולה. לכן פונה הסופר המקראי אל כל אחד ואחת, ומעמיד אותם על כובד האחריות אודות התנהגותם…
כאשר מדענים דנים על אפשרות קיומם של חיים בכוכבים, התנאי הראשוני, הבסיסי, הוא קיומם של מים. אם אין מים – אין חיים. וכשיש מים, מי ששולט בהם הוא השולט בעולם…
Numerous curses and horrific imprecations are listed in this weekly Torah portion, Ki Tavo, destined for those who do not heed the voice of God and observe the divine laws. Nevertheless no specific transgressions that would entail those terrible comeuppances are spelled out here except: ‘’…not having served the Lord your God in joy and with a good heart…’’ (Deuteronomy 28:47).
בראש ילכו נושאי הביכורים, אחריהם קבוצת הפלחה עם הכבודה: טרקטור ומחרשתו, דיסקוס, מאלמת, מגוב, עגלה עם תבואה, מכונת דישה עם טרקטור ועגלה טעונת לחם וקמח. אחריה עגלת נטיעות עם עציה, גן ירקות עם ביכורי ירקות, עגלה ללול ולמכוורת. ואחרון אחרון חביב – עגלה של ילדים. ואחריהן נוהר כל העם, מי ברגל ומי ברכב…
בפרשת כי תבוא, מתואר הציווי של משה בדבר הקמת אבנים ומזבח בהר עיבל. מסורת דומה מופיעה גם בספר יהושע, אולם לפי דעת חוקרים רבים, המסורת המופיעה בספר יהושע מקורה בשבט בנימין, היות ולפי מה שמסופר אחריה, הקרבות על הארץ החלו ונערכו בשטח נחלת בנימין. האם הטקס בפרשתנו, ההופך את בני ישראל לעם, הוא טקס המשך לברית סיני?
בתחילת פרשת כי תבוא מתוארים 40 השנה הקריטיות של הולדת העם ב"מקרא ביכורים" (כז 1-11). הפרשה מסתיימת בשחזור של משה של 40 השנה הללו (כט 1-8), נאום הסיכום. מדוע שני תיאורים שונים ל- 40 השנה והאם יש להם משמעות שונה?
"… לְעִתִּים אֲנִי תְּרוּעָה; לְעִתִּים אֲנִי שְׁבָרִים;
אַךְ בְּשִׁגְרַת הַיָּמִים, אֲנִי מְנַסָּה להיות הַמִּרְוָח הַשָּׁקֵט בֵּין הַתְקִיעוֹת. שָׂם מִתְרַחֲשִׁים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים"… איילת קציר.
