אמונה

המסר של שבירת לוחות הברית בידי משה הינו לימוד לדורות. אין בנמצא דבר קדוש כשלעצמו. לוחות הברית שניתנו למשה על ידי האל, איבדו ברגע את קדושתם, עת העם – שאמור היה לקבלם – התנהג באופן לא מוסרי וראוי. הוא הדין לארץ ישראל או לבית המקדש. כאשר העם היושב בארץ ישראל מתנהג בצורה מוסרית, הרי יש קדושה בארץ, ויש קדושה במקדש. ברם, ברגע שיש סטייה מהותית מדרכי המוסר החברתיים, אין קדושה בארץ ולא בבית המקדש, שהפך ממקום של עבודת האל לבית רגיל שניתן להחריבו.

אזהרותיו של ישעיהו למנהיגי העם הינם תמרור אזהרה לדורות. הנהגה ראויה הינה הנהגה שמאזנת בין צרכי המדינה לבין ההתחשבות בכלל האזרחים, בעיקר החלשים שביניהם. כל זמן שהנהגת העם, תתנהג ביהירות שלטונית, ולא תיראה אל מול פניה את העם, על שכבותיו השונות, הרי הנהגה זו נידונה לכישלון מוחלט. בנוסף, עבודת האל חייבת מצע מוסרי ברור. לא ניתן לקיים חברה שמתנהגת באופן לא מוסרי, וסומכת על קיום מצוות מסוימות כתריס בפני פורענות.

שלושה בנים היו למייסד חסידות חב"ד, בעל התניא, הרב שניאור זלמן מלאדי. הרב משה שניאורי, הצעיר מבין השלושה, נולד בשנת 1784 והיה האהוב על האדמור והמיועד לרשת את מקומו. הוא הצליח בכל אשר עשה, ותכונותיו ומעלותיו כבשו לבבות, אולם, אמם של שלושת הבנים, אשתו של האדמו"ר הזקן הזהירה אותו, שלא ימנה את משה ליורשו. "בננו הצעיר אינו יציב בנפשו" אמרה. בסופו של דבר נבחר הבן הבכור, הרב דובער, שייקרא מאוחר יותר, 'אדמו"ר האמצעי'. לימים הסתבך הרב משה שניאורי עם השלטונות, נאסר, הצליח לברוח ומאז חי במסתור, בזהות בדויה, כעני גמור…

הנהגה שמתנהגת בעריצות, ומאפשרת לעבוד עבודה זרה, נותנת, לכאורה, לאדם הפרטי כמו לעם כולו פתרון ראוי לכאורה של יציבות מול הכאוס השולט בעולם. אולם לדרך זו יש מחיר מוסרי כבד שיש לעוקרו מהשורש. בכך מאותת הנביא ירמיהו כי עדיף חוסר וודאות על פני עולם יציב, אם יציבות זו פירושה עריצות, שפיכות דמים וחוסר מוסריות.

זיגמוּנד פרויד – אבי תורת הפסיכואנליזה – נחשב במקביל גם לאחד מבעלי הכפירה הגדולים של המאה העשרים שיצא מהעם היהודי, בדומה לשפינוזה, שהקדימו בשלוש מאות שנים. בערוב ימיו הודה בתלות הקיימת בין תורתו ותורת שפינוזה: "אין סיבה שאזכיר את שמו במפורש, שכן הגיתי את רעיונותי מתוך האקלים שיצר הוא", טען…

נאומי הפרידה של משה, קודם מותו, בספר דברים, הינם ציון דרך חשוב בקריירה הארוכה שלו. ברם, איש לא העלה על דעתו כי דווקא מתוך נאומים אלה, תצא השאלה, האם משה כתב את כל המקרא, או שהיו לו שותפים בדבר. המענה לשאלה זו מוביל למסקנה מרחיקת לכת…

מנהג גואל הדם אינו מוסרי ואינו ראוי. אולם היות והיה מושרש עמוק בתודעת האומה קשה היה לאוסרו בין לילה. התורה אמנם התירה את גאולת הדם אולם המציאה לו תחליף הוגן בדמותה של עיר המקלט, לשם גולה הרוצח בשגגה עד מותו של הכהן הגדול.

למרות שהעיסוק ב-אי הוודאות נחשב בתרבות המערבית לחדשני, בתפיסה הבודהיסטית עיקרון שכזה קיים כבר מהמאה החמישית לפני הספירה. מיתוס הבריאה הבודהיסטי, והעיקרון שאין בנמצא גורם נצחי באדם (נשמה), מביאות בהכרח תמונת עולם ארעית, חסרת יציבות ודינאמית. כל התופעות בעולם הם חסרות מהות כיוון או מטרה, ולכן על האדם יקשה לתכנן את צעדיו במציאות שכזאת. הבודהיזם מטיל את כל כובד משקלו על התנהגותו המוסרית של האדם, שהוא אבן הבוחן היחידה היכולה לקדם את כלל האנושות להארה מחשבתית.

מאמר זה נכתב בהמשך לויכוח אודות משמעות מעשיו לכאורה, של תת אלוף אופק בוכריס. למרות הניסיונות הרבים לייחס לדוד עובדות מקלות ברומן שלו עם בת שבע, מדברי פשט הפסוקים; ומדברי חלק לא מבוטל מהפרשנים עולה, כי היה כאן חטא וכשל מוסרי ממדרגה ראשונה. לזכותו של דוד יאמר כי ברגע שהבין את חומרת מעשהו, הוא הודה על כך וחזר בתשובה, אולם חרף זאת קיבל עונש חמור למען יראו ויראו, כי גם מלך ישראל שנופל בחטאו נענש, ומעמדו לא מקנה לו חסינות כלשהי בגין מעשיו.

על מנהיג להבטיח לציבור רק דברים ברי ביצוע, פרט למצבים בודדים – בעיקר בעתות חירום – בהם ניתן לומר לציבור את האמת; אבל, לא את כל האמת. אל לו להבטיח הבטחות שווא שלא יוכל לקיימן!