האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בליל הסדר אנו לא רק מספרים היסטוריה, אנו הופכים אותה להווה; כי מי שזוכר מאין הוא בא, מחזיק בידיו את המצפן המדויק ביותר אל עבר עתידו. לקראת חג הפסח ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הפסח, יציאת מצרים, משה וכדומה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה…
לכל עם יש סיפור היסטורי המכונן זהות לאומית. עם ישראל אינו ייחודי בעניין זה. מה שייחודי הוא הסיפור והאופן שבו קבעו לספר אותו: "זהו לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים…השנה כאן לשנה הבאה בארץ ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה בני חורין." אלה מילים פשוטות המזמינות שאלות: האם עודנו עבדים? האם איננו בארץ ישראל? …
לטכנולוגיית הדפוס הייתה השפעה אדירה על עולם הידע היהודי כבר מימי ערש הולדתה, מאחר שהיא אפשרה את שימורו, האחדתו והפצתו של קורפוס הטקסטים הקדום האוצר בתוכו את ליבתו של עולם הרוח היהודי. בסוף המאה החמש-עשרה הובאו לדפוס שלושה סוגים של חיבורים בעולם היהודי: חיבורים קלאסים, חיבורים ימי בינימים פופולריים, וחיבורים חדשים…
זהו חלקו השני של המאמר, שבו פרשתי את הפיוטים של הגדה של פסח בנוסח האשכנזי שאני אמון עליו. בזמנו היה רעיון שהייתי שותף לו, להוציא הגדה של פסח מסורתית וארץ ישראלית, שתכיל את כל המנהגים העיקריים של כלל העדות. רעיון זה לא צלח, בגלל ההתנגדות הרבה לשינוי, בבחינת מנהג ישראל דין הוא, או אין משנים מן המנהג. כך יש מקום למנהגים יפים אבל גם למנהגי שטות רבים שיש להעבירם מהעולם…
המאמר עוסק בחלק המסיים של ההגדה, שבו מרוכזים פיוטים שונים שלא כולם קשורים קשר ישיר לחג הפסח. הפיוטים הללו נמצאים בעיקר בהגדות נוסח אשכנז, ולא בכתבי הגאונים,או במחזור ויטרי, ואף לא בהגדות נוסח ספרד או תימן. פיוטים אלה, על פי הידוע כיום, לא נאמרו על שולחן הסדר לפני המאה ה-12…
מקורה הראשוני של הגדה של פסח מצוי במשנה במסכת פסחים פרק עשירי. מאז ועד תקופת הגאונים, נוספו לה קטעים רבים שאין אנו מבינים תמיד את טיבם או מיקומם. לאחר כתיבת נוסח ההגדה בתקופת הגאונים ועד המצאת הדפוס, נוספו להגדה של פסח קטעים נוספים, בדרך כלל קטעים הקשורים במקום אמירתם. רוב הפיוטים המצויים בסופה של ההגדה, קיימים בדרך כלל רק בהגדה של פסח בנוסח אשכנז.
ספר ויקרא רובו ככולו עוסק בפולחן הדתי של הקורבנות, המתבצע במשכן / מקדש האל. עם ישראל חשב כי ריטואל זה הינו החשוב ביותר, ואילו המצוות המוסריות והחברתיות נדחקו לקרן זווית. לפי חשיבה מעוותת זו, היות והמדובר בבית האל, ובקורבנות המוקרבים לשמו, הרי שריטואל זה יגן על העם מפני פורענות פנימית או חיצונית…
פרשת ויקרא מדברת על מספר סוגי קורבנות, שאותם על האדם להקריב בגלל חטאיו. ככלל הרוח האנושית המודרנית לא מתחברת לעניין הקורבנות של העולם העתיק, היות והריטואל הדתי האמור עבר מהעולם ולא מתקיים בפועל אלפי שנים. המאמר מציג שתי שיטות מרכזיות ומנוגדות העוסקות בטעמי הקורבנות המופיעים במקרא.
ברמה התאורטית האיסור היחיד המפורש של ל"ט מלאכות האסורות בשבת, הבערת אש, הנזכר במקרא, הצית פולמוס קשה ונוקב בין היהדות הרבנית לתפיסה הקראית…
על פי מגילת תענית יום ניקנור הוא יום טוב שאסור להתענות בו, אך לאחר חורבן בית שני מגילת תענית בטלה ובאותו תאריך נקבעה תענית אסתר. בארץ ישראל, המנהג של יום ניקנור המשיך להיות מאוזכר גם לאחר חורבן בית שני, ועל כן תענית אסתר נדחתה אצל חלק מחכמי ארץ ישראל לאחר חג הפורים…
