האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
מחבר מגילת אסתר נוקט עמדה שונה, שלא השלימה עם עליית בית דוד. על פי הנראה, אותה אסכולה הודתה אמנם בחטאו של שאול – חטא שגרם להדחתו מן המלוכה. ברם, תיקון החטא בידי מרדכי ואסתר מתיר לצאצאי שאול לחזור להנהגת עם ישראל…
רבי משה נתן רואה במשכן רמזים לעולם המטאפיזי, כמו גם בחלק מכלי המשכן, שאף הם רומזים לעניינים שונים, כפי שעולה מסכומו של רבי משה נתן עצמו: "…והארון אשר תוכו הלוחות שהם העדות האלוהי על התורה הנתונה לישראל, הוא כנגד ונוכח גלגל הרקיע, או הכפורת הוא כנגד ונוכח שמי ההצלחה, והמנורה בכללה היא נגד ונוכח שבעה כוכבי הלכת, והנר האמצעי ממנה לשמש, ומזבח הזהב עם הקטורת הוא נגד ונוכח העולם וציור הנפרדים העלולים, ומזבח העולה נגד החומר הראשון שהוא ראש ההוויה וההפסד, ובכלל הוא נגד ונוכח העולם השפל בכללו…"
חיים הירשנזון נרדף בגלל גישתו הדתית/מדעית, וגם המדינית בהיותו תומך במפעל הציוני המתהווה, על ידי רבני היישוב הישן בירושלים. הללו הכריזו עליו חרם, שאילץ אותו בסופו של דבר להגר לארה"ב. גם במקום מושבו בניו ג'רזי, המשיך הירשנזון בעבודתו הפרשנית/מדעית, כמו גם בתמיכתו הנלהבת במפעל הציוני לאומי. הגלייתו מירושלים סימלה יותר מכל את דברי הפתגם כי אין נביא בעירו.
התורה בכלל, ועשרת הדברות בפרט, לא ניתנו בהר סיני בשפה העברית המוכרת לנו כיום. הם היו כתובים בכתב הכנעני / פיניקי, שהיו רווחים באותה תקופה במזרח הקדום.
נס קריעת ים סוף הוא אירוע מכונן ביהדות ומופיע בפרשת בשלח בספר שמות. אנו נדון באפשרות התקיימותם של ניסים בעולם בכלל ונס קריעת ים סוף בפרט מנקודת מבטו של הפילוסוף היהודי לוי בן גרשון (הרלב"ג)…
על יוזמת נעמי והתעוזה של רות למפגש הלילי בגורן של בעז, אומר הרב אלשיך בפירושו: "הלילה בו נכנסה רות לגורן של בעז מלמד שאין לך דבר שבקדושה שמביא תועלת שאין בו יסוד של חטא." משטר הלכתי נוקשה מהסוג הליטאי, אינו יכול להכיל חריגה שכזו…
מאמר זה מביא את פרשת ישיבת בני ישראל במצרים ויציאתם משם, על פי המסורת האסלאמית. הקוראן מתאר זאת באופן נרחב ובהוספת פרטים משלו. בנוסף, מתוארת דמותו של משה בהערצה מופגנת וגדולה, כאחד המנהיגים החשובים עלי אדמות…
למרות שעונש המוות המקראי הוצא כמעט מהקשרו בידי חז"ל, אנו רואים כי הוא לא חלף מהעולם לגמרי בעולם היהודי הכפוף להלכה. בעיקרי הדברים שהבאנו כאן אודות מצב הקהילות היהודיות בספרד הנוצרית של המאה ה-14. מדובר על מצב בעייתי מההיבט הפוליטי והמדיני, שהניע את ראשי ההנהגה היהודית להגיע להבנות עם השלטון הנוצרי, כדי למנוע התדרדרות מוחלטת…
כאשר פרעה כופר בהשגחה העליונה אין המקרא מסביר באיזו סוג השגחה מדובר. הרמב"ם בפרשנותו לספר איוב מונה ארבעה סוגים של השגחה…
למרות שהמקרא נוקט קו אכזרי לכאורה, ומחייב הוצאה להורג של חוטאים, הרי שקו זה מקבל סייגים רבים מתקופת חז"ל ואילך, ההופכים את עונש המוות לבלתי אפשרי לביצוע בפועל. את מכלול הכללים הללו היטיב לסכם השופט חיים כהן במילים הללו:"זהו מאמץ אינטלקטואלי ומשפטי כביר של חכמינו הקדמונים לבטל עונש המוות בישראל, וזה הלקח הטוב שנתנו לנו". לכן, כל מי שרוצה לטעון כי עונש מוות הוא דבר מקובל ביהדות כדאי לו לשקול את דבריו בשנית.
