האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
רק מהמאה ה- 18 ואילך, המנהג של תיקון ליל שבועות הפך לנחלת הכלל. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון זה היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, אירוע הדומה לטקס נישואין, רק שהפעם, השחקנים הראשיים הם עם ישראל ואלוהיו. ברגע שנימוק זה פשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, הוא הפך למשמעות הרשמית והמובילה של חג שבועות שבעברו הקדום והראשוני, לא היה לו כל קשר לכך.
חג השבועות מגשר בין עולם החומר לעולם הרוח. הוא מסמל את המעבר המפעים מן החירות הפיזית של יציאת מצרים אל החירות התודעתית שבהקשבה לחוקים אוניברסליים… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שבועות ומתן תורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…
האופן שבו נתפסה דמותו של בר כוכבא עבר במהלך השנים שינויים דרמטיים, הכל על פי מאפייני התקופה, ממשיח שקר ועד ללוחם גיבור…
פרדי הירש לא זכה לפרסום, והוא אינו מוזכר כלל בשיח על זיכרון השואה. האם היה זה בגלל נטייתו המינית, בהיותו הומוסקסואל מוצהר, או בגלל הדעה כי התאבד ולא הוביל את ההתקוממות כפי שציפו ממנו? על כך אין תשובה. מה שברור, שבקרב הילדים שניצלו בזכותו, פרדי הירש היה ונשאר דמות מיוחדת ונערצת…
לקראת ל"ג בעומר, ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע' – אודות החג ומשמעויותיו, אודות מרד בר כוכבא ואודות אסון מירון שהתרחש ביום זה בשנת תשפ"א, 2021 – על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
השוויון בין בני האדם השונים, והרצון לשלב אנשים עם מוגבלויות בקהילה הם ערכי יסוד בחברה המודרנית, שרגישותה המוסרית לערכים אלה גבוהה ממה שידענו בעבר. אולם, כאשר באים לבחון את עמדת המקרא וההלכה בנושאים אלו, אנו מגלים לכאורה כי היחס שלו כלפי אנשים עם מוגבלויות, הינו בעייתי מאוד.
המקרא מצווה אותנו על כך שיש לאהוב את רעך כפי שאתה אוהב את עצמך. צו זה קשה לביצוע, בגלל שהמדובר במצווה שחלה על רגש האדם ולא על מוטיב רציונלי. בנוסף, האגו האישי בולם לא פעם את יישומו של צו זה. בדוקטרינה הבודהיסטית נוצר זרם שלם שעוסק בתחום אהבת הזולת ושחרורו מסבלו. אין המדובר רק ביחס למין האנושי, אלא על כלל היצורים החיים בטבע…
גם אדם שנחשב נחות – מצורע בתיאור המקראי, שהוא נטול מעמד חברתי, בגלל מצבו הכלכלי או האישי, שהם כאמור, בני דמותה של הצרעת המקראית בימינו – אין הדבר פוסל אותו מלהשמיע את דבריו מחד גיסא, ואין לנו לדחות את דבריו על הסף מפאת מעמדו, מאידך גיסא.
צרעת היא אחת המחלות המעניינות ביותר מנקודת מבט היסטורית, ונטלה חלק משמעותי בתולדות האדם, העסיקה רבות את דמיונו ובאה לידי ביטוי רב באמנות. המילה "צרעת" ו"מצורע" מרתיעה רבים עד עצם היום הזה. להלן כל המאמרים שפורסמו בסוגיה זו, באתר 'ייצור ידע'
