אבי הראל: האם מחלוקת קורח ועדתו שמה סוף פסוק לביקורת על הנהגת העם?

פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון…

אבי הראל: על ריגול ומגדר. אישה ממלטת גבר

אנו מזהים בתנ"ך דפוס של אישה ממלטת גבר: מרגליו של דוד; כמו גם מרגלי החרש שיהושע שלח; דוד הבא לבית מיכל רעייתו; וסיסרא הבורח לאוהל יעל… כל אלה מצביעים על דפוס בו הגבר הרדוף מגיע למחסה בו אישה אמורה להציל את נפשו. חריג הוא סיפורו של שמשון, שאינו נזקק לעזרת איש.

אבי הראל: עץ השקד ומנורת המשכן

ניתן לדמות את המנורה לעץ החיים שהיה נטוע בלב גן עדן, כפי שהיא מוצבת בלב המשכן ומפיצה אור, שבמשמעותו הטבעית והרוחנית, מייצג חיים.

אבי הראל: הקשר בין סוטה נזיר וצריכת היין בזמנו של רש"י

הקשר בסמיכות הפרשיות בין סוטה לנזיר מוסבר על ידי רש"י בכשל שהיין יוצר במקרה הראשון ותיקונו במקרה השני. דרכו הפרשנית של גדול מפרשי המקרא והתלמוד הינה, במקרים רבים, התאמת דברי חז"ל לפסוק הרלוונטי. גם כאן רש"י מביא אמרה מפורסמת של חז"ל בדבר סמיכות פרשיות סוטה ונזיר. אולם הפעם יש לאמרת חז"ל זו פן נוסף והוא הידע האישי הקשור בייצור היין ובתרבות שתייתו.

אבי הראל: על אירוסין וידיעת האל

ההפטרה של פרשת במדבר, פרק ב' בספר הושע, מספרת על מערכת זוגית לא מוצלחת. הבית המשותף עומד להתמוטט בין הרצון של הבעל לשלוט לבין התנהלות לא ראויה של רעייתו. הפתרון הזוגי למצב המתואר על פי הנביא הושע הוא לצאת מהבית אל המדבר. ההליכה הזו מייצבת את הקשר בין השניים והם בונים אותו מחדש מן המסד לטפחות. המשל הוא הקשר בין האל לעם ישראל. הקשר הבעייתי מתחדש ביציאה למרחב חדש ומתואר כחגיגת אירוסין, כמשל לברית המחודשת בין העם לאלוהיו…

אבי הראל: בן המלך שהפך לתרנגול – והזכייה  באירוויזיון

הזכייה של נטע ברזילי בתחרות האירווזיון, בשיר שיש בו אפקטים של תרנגול, הזכירה לי את המשל המפורסם של ר' נחמן מברסלב אודות בן המלך שהפך לתרנגול. קודם שנדון במשמעותו של המשל נביא אותו בשלמותו…

אבי הראל: מחג הקציר לתיקון ליל שבועות

רק מהמאה ה- 18 ואילך, המנהג של תיקון ליל שבועות הפך לנחלת הכלל. הנימוק הקבלי שניתן לתיקון זה היה שהוא מהווה הכנה לקראת מתן-תורה, אירוע הדומה לטקס נישואין, רק שהפעם, השחקנים הראשיים הם עם ישראל ואלוהיו. ברגע שנימוק זה פשט והתקבל בכל תפוצות ישראל, הוא הפך למשמעות הרשמית והמובילה של חג שבועות שבעברו הקדום והראשוני, לא היה לו כל קשר לכך.

פנחס יחזקאלי: מאמרי שבועות ומתן תורה באתר 'ייצור ידע'

חג השבועות מגשר בין עולם החומר לעולם הרוח. הוא מסמל את המעבר המפעים מן החירות הפיזית של יציאת מצרים אל החירות התודעתית שבהקשבה לחוקים אוניברסליים… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות שבועות ומתן תורה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

אבי הראל: על חיה רעה, מעשיות ואוטופיה

הפסוק בפרשת בחוקותי – העוסק בגמול על השלום בארץ – אומר כי החיות הטורפות לא יזיקו עוד לחברה האנושית. על כוונת המקרא יש מחלוקת עזה בין רבי יהודה הפרגמטי לבין רבי שמעון בר יוחאי…