האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
עד היום לא היו לנו דרכי מדידה טובות לאידאולוגיות ולדתות שונות, ולרמת האושר, הצדק וההצלחה שהן מביאות לאוחזים בהן. זו אחת הסיבות לכך שהעולם מלא בשפע של דעות ורעיונות לגבי מה שטוב ועוזר לאנשים. אולי, כשנלמד אנשים דרכי חשיבה ביקורתיות, הם יצליחו לבחור מרצונם באידאולוגיות הראויות ביותר – אלו שמסייעות למספר הרב ביותר של בני-אדם.
דיני הירושה המקוריים הידועים במקרא הם שצאצאי האב ממין זכר הם היורשים הלגיטימיים של נחלתו, ולא בנותיו. במקרה של בנות צלופחד, בו לאבי המשפחה לא היו בנים זכרים, לאחר דין ודברים, ירשו בנות צלופחד את נחלתן המשפחתית, תוך סייג שהן חייבות להינשא בתוך שבט מנשה לו השתייכו. מעיון קצר ומהיר עמדת הממלכות במזרח הקדום לגבי ירושת בנות, עולה כי גם שם ירושת צאצאים ממין נקבה אינה דבר מקובל…
סיפורו של בלעם בטקסט המקראי העלתה בעיות פרשנויות מורכבות. האם בלעם קשור למקרא? מתי נכנס סיפורו לטקסט המקראי? האם יש קשר בין סיפורו לשאר הטקסט, ובעיקר מי האיש והאם דמותו אמיתית או פיקטיבית?
בפרשת חוקת בספר במדבר מופיעה פרשיה קצרה של שלושה פסוקים א-ג, המערימה קשיים פרשניים רבים: מדוע מלך ערד – שיושב בארץ הנגב, קרי, בארץ ישראל המערבית – יצא למסע מלחמה כנגד בני ישראל היושבים הרחק ממנו? התהייה השנייה היא על מקום ושמו חורמה…
פרשת קורח מתארת מחלוקת רחבת היקף כנגד הממסד הדתי וכנגד מנהיגותו של משה. בשונה מפעמים קודמות, הפעם אין זו ביקורת רגילה, אלא כזו הקוראת תגר על הלגיטימיות של ההנהגה של בני ישראל. הביקורת האמורה הינה רחבה ומקיפה הפעם חלקים נרחבים יותר של העם, שחשים כי משה מיצה את תפקידו, והממסד הדתי שולט עליהם באופן לא ראוי ונכון…
אנו מזהים בתנ"ך דפוס של אישה ממלטת גבר: מרגליו של דוד; כמו גם מרגלי החרש שיהושע שלח; דוד הבא לבית מיכל רעייתו; וסיסרא הבורח לאוהל יעל… כל אלה מצביעים על דפוס בו הגבר הרדוף מגיע למחסה בו אישה אמורה להציל את נפשו. חריג הוא סיפורו של שמשון, שאינו נזקק לעזרת איש.
ניתן לדמות את המנורה לעץ החיים שהיה נטוע בלב גן עדן, כפי שהיא מוצבת בלב המשכן ומפיצה אור, שבמשמעותו הטבעית והרוחנית, מייצג חיים.
הקשר בסמיכות הפרשיות בין סוטה לנזיר מוסבר על ידי רש"י בכשל שהיין יוצר במקרה הראשון ותיקונו במקרה השני. דרכו הפרשנית של גדול מפרשי המקרא והתלמוד הינה, במקרים רבים, התאמת דברי חז"ל לפסוק הרלוונטי. גם כאן רש"י מביא אמרה מפורסמת של חז"ל בדבר סמיכות פרשיות סוטה ונזיר. אולם הפעם יש לאמרת חז"ל זו פן נוסף והוא הידע האישי הקשור בייצור היין ובתרבות שתייתו.
ההפטרה של פרשת במדבר, פרק ב' בספר הושע, מספרת על מערכת זוגית לא מוצלחת. הבית המשותף עומד להתמוטט בין הרצון של הבעל לשלוט לבין התנהלות לא ראויה של רעייתו. הפתרון הזוגי למצב המתואר על פי הנביא הושע הוא לצאת מהבית אל המדבר. ההליכה הזו מייצבת את הקשר בין השניים והם בונים אותו מחדש מן המסד לטפחות. המשל הוא הקשר בין האל לעם ישראל. הקשר הבעייתי מתחדש ביציאה למרחב חדש ומתואר כחגיגת אירוסין, כמשל לברית המחודשת בין העם לאלוהיו…
הזכייה של נטע ברזילי בתחרות האירווזיון, בשיר שיש בו אפקטים של תרנגול, הזכירה לי את המשל המפורסם של ר' נחמן מברסלב אודות בן המלך שהפך לתרנגול. קודם שנדון במשמעותו של המשל נביא אותו בשלמותו…
