אבי הראל: שמן משחת קודש

לאחר שהפרשה דנה באופן ההקרבה של קורבנות שונים מההיבט הכוהני, עובר המספר המקראי לדון בשמן המשחה, שבו נמשחו הכוהנים לעבודתם, כמו גם כלי המשכן. הפועל משח מופיע בצמידות לפועל קדש, והדבר אומר במפורש כי משיחה בשמן המשחה אינה אקט סמלי גרידא, אלא היא מחוללת שינוי מהותי במעמדם של האנשים או החפצים שנמשחו בה…

עופר בורין: אורים ותומים

בימינו מקובל הביטוי "אורים ותומים" כהתייחסות לאדם שהוא מומחה בתחומו והוא בר-סמכא, שאליו פונים בשאלות בתחום התמחותו. אבל ביהדות, גיליתי להפתעתי, שהם נועדו לתפקיד של לתת תשובה לשאלות, שהאדם רוצה לשאול את אלוהים…

שרית אונגר משיח: שני גשרים מחברים עיר חצויה…

אחד הדימויים הקלסיים של צוואר בקבוק בארגון מתאר עיר חצויה על ידי נהר, כששני חלקיה מחוברים על ידי מספר מועט של גשרים… כדאי מאוד לעובד/למחלקה להיות גשר המחבר בין חלקי הארגון. אבל, הסיכונים עבור הארגון גדולים…

יעקב שחם: עידן משפטי הראווה

בסוף שנות ה- 20 של המאה הקודמת, על פי הנחיות מהקרמלין, החל ה- .G.P.U בארגון משפטי ראווה של קבוצות קושרים מדומים, בייחוד מקרב אנשי מדע ומהנדסים. המשפטים נועדו לתרץ את הכישלון בהאצת התיעוש, תוך הטלת האשם בחבלה מכוונת (סבוטאז') מצד אנשי מקצוע, שרכשו את השכלתם וניסיונם בעבודה עוד ברוסיה הצארית…

דן שיפטן: הלקח המצטבר של הניסיון הישראלי במלחמות התשה

את התמונה הכוללת של שנות המאבק – בין ישראל לערבים – ראוי לבחון, קודם כל, על-פי השורה התחתונה, הבוחנת את מעמדה של ישראל בסופן. למרות שלוש מלחמות כוללות (1948, 1967, 1973) ושמונה מלחמות מוגבלות, שהיו כרוכות באסטרטגיה של התשה, השתנו יחסי הכוחות הכוללים, באופן דרמטי, לטובת ישראל…

יעקב שחם: התבססות – המבצעים "סינדיקט 2" ו"טרסט"

בפרק זה מתוארת תקופת ההתבססות של ה- .Ch.K, ופיתוח השיטה של שימוש בגורמים פיקטיביים – ואף בארגונים פיקטיביים – לצורך נטרול של אישים וגופים אנטי סובייטים…

יעקב שחם: KGB. פרקים בתולדות שירות הביטחון של ברית המועצות 1991-1917

מאז אימצה התורה הפרוגרסיבית את שיטות הפעולה הסובייטיות – והיא עושה במדינות המערב, ובכללן ישראל, שימוש במערכות אכיפת החוק ככלי ל'הקרסת' מתנגדים – הפכו תולדות שירות הביטחון של ברית המועצות להרבה יותר מסתם היסטוריה. הספרון שלפניכם מביא פרקים המתארים את התפתחות ה- .K.G.B, שצמח בראשית מהפכת אוקטובר 1917. הדברים הללו יכולים לשמש עבורנו תמרור אזהרה לגבי פוטנציאל ההרס העצמי של המערב כיום.

יעקב שחם: קג"ב – שלבים ראשונים

ספק רב אם, ב- 20 בדצמבר 1917, חש מישהו את משק כנפי ההיסטוריה, כששמע, כי מועצת הקומיסרים העממיים (ממשלת הבולשביקים) של רוסיה הסובייטית החליטה, בהמלצתו של המנהיג ולדימיר אילייץ' לנין, על "הקמת וועדה מיוחדת ללוחמה נגד יסודות אנטי מהפכניים וסבוטאז'". גוף זה נקרא מאז "הוועדה המיוחדת" – Ch.K. – CherezveChainaya Komisya; ועובדיו זכו לתואר "צ'קיסטים"…

פנחס יחזקאלי: זהירות, 'ביזנס בולשיט' לפניך!

עולם הידע של הניהול בצרות. המעבר שלו מהמדעים המדויקים למדעי החברה אחרי עידן פיטר דרוקר ("If you can't measure it, you can't manage it”), פיחת ביכולותיו. הוא הפך אותו אכסניה לתמימים ולשרלטנים כאחד. הם מנצלים – במודע ושלא במודע – את הפרדיגמה השגויה האומרת, שלא ניתן למדוד אלמנטים רכים כמו ניהול, מנהיגות, עוצמה, שיתוף פעולה וכדומה, ורוקחים תיאוריות על בסיס האינסטינקטים והחשיבה הליניארית שלהם…

איל ויעל בן ראובן על 'נקודת ההכרח'…

הוגה הדעות, נסים ניקולס טאלב, הגדיר במושג 'אנטי שביר' כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק". יעל ואיל בן ראובן מצאו לתופעה הזו שם מוצלח יותר, שהפך לכותרת ספרם. הם כינו את הרגע המכונן הזה – שבו, דווקא מתוך כאב גדול מתקיימת צמיחה – בשם: "נקודת ההכרח"…