האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הסוציולוגיה החדשה והסוציולוגיה הביקורתית – הקרובות מאוד לתנועת ה- WOKE – אחראיות למצבה הנוכחי העצוב של האקדמיה במערב. מטרתן לבחון ולערער על המבנים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים הקיימים, תוך הדגשת יחסי הכוח והדיכוי המעצבים את המציאות החברתית. אבל, האם זו באמת אקדמיה, או אונס האקדמיה להשגת מטרות חברתיות פוליטיות? הכל בעיני המתבונן.
לצד תפקידן המרכזי של אליטות בהובלת החברה, מתפתחת לא אחת בקרבם תופעה של נרקיסיזם קולקטיבי (Collective Narcissism) – תחושת עליונות משותפת שבמסגרתה האליטה רואה את עצמה כמיוחדת, ערכית וצודקת יותר משאר האוכלוסייה. תפיסה זו אינה רק עמדה סוציולוגית, אלא מנגנון נפשי-חברתי שמעמיק את הניכור בין האליטה לבין יתר החברה. תוצאותיו קשות הן עבור האליטה והן עבור עמה.
אשליית הרוב של האליטות נובעת מהומוגניות מחשבתית, שליטה בערוצי מידע מרכזיים, פחד של הציבור להביע התנגדות, ושיכרון כוח שמוביל לניתוק מהעם. התוצאה היא מציאות שבה האליטה מאמינה שהיא מדברת בשם הרוב, עד שהמציאות טופחת על פניה.
השיטה המשפטית הנהוגה בישראל היא השיטה הבריטית, שבה נבחרים שופטים ע"פ תחומי התמחותם, ודעתם הפוליטית אינה רלוונטית. אבל, מהיום שבג"ץ פתח את שעריו לכל, הוא עוסק כל העת בסוגיות פוליטיות. זהו שינוי מהותי בתפקידו של בג"ץ ובזהות השופטים, בהשוואה למודל הבריטי הקלאסי, שהפער בינו לבין המציאות המשפטית בישראל בולט היום יותר מתמיד. סוגיות של זהות פוליטית של שופטים בזמן מלחמה הן עדות לכך שהמערכת מתמודדת עם אתגרים שלא היו קיימים בשיטה הבריטית הקלאסית. השאלה כעת היא כיצד להחזיר את אמון הציבור במערכת המשפט, מבלי לאבד את עקרונות העצמאות והמקצועיות.
הדף הזה מביא מבט על תופעת ה'השתקה' / ה'ביטול' (Cancel) של המחאה בישראל, שנועדה לייצר דעה אחידה בקרב קהל התומכים, ולמנוע חדירת רעיונות 'מזיקים'. אחד המאפיינים העיקריים של תרבות הביטול הישראלית מכונה 'אנוסים'. אנשים שחוששים לגלות את זהותם הפוליטית ואת דעותיהם במקומות העבודה, ו'שוחים עם הזרם', בידיעה שאחרת ייבולע להם!
כשדנים אנשי המחאה בכינוי 'בבונים', שהעניק השמאל למזרחיים בישראל, נותנים בדר"כ כדוגמה את ח"כ דוד אמסלם, רק שאמסלם הוא איש חריף ופיקח, ורחוק מאוד מהדימוי שהדביקו לו. כמו מזרחיים אחרים – נטולי רגשי נחיתות ו/או רצון ל'השתכנז' – זו דרכו לייצר מיצג פוליטי מתריס ומלא בוז כלפי האליטות, שאינם מכבדים את עצמם ואינם ראויים לכבוד. רק שהאחרונים אינם מבינים שהבדיחה על חשבונם…
מושגים, כמו אסלאמופוביה וגזענות, שימשו ככלים להעלאת המודעות למאבק בגזענות ובשנאה. אבל בעידן ה- WOKE הפכו לכלים פוליטיים אפקטיביים להשתקת השיח החופשי, המדיניות הציבורית, ובעיקר מערכות האכיפה, ומאיימים על קיומו של המערב במתכונתו הנוכחית!
כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגייה זו, להיום.
ב- 3 בנובמבר הדהים נשיא דרום קוריאה יון סוק יאול את ארצו, כשהכריז על משטר צבאי ברחבי המדינה, על השעיית החירויות הדמוקרטיות. הכרזה כזו נראית כצעד חריג במיוחד באחת מהדמוקרטיות המצליחות ביותר באסיה, אך ההיסטוריה שלה רצופה במקרים שבהם משטרים צבאיים מילאו תפקיד מכריע. השאלה המרכזית העולה היא: מדוע הכריז נשיא דרום קוריאה על משטר צבאי דווקא עתה?
כשסיקר ערוץ '301 העולם הערבי בטלגרם' את מתקפת המורדים בסוריה ואת כיבוש העיר חאלב על ידם, הוא ציין ליד תמונת לוחם המוריד וזורק דגל פלסטיני: "בהווה זה מצוין לישראל, בעתיד קצת פחות…". דומה שהמשפט הזה והדואליות הזו משקפים את ההזדמנויות והסיכונים באזורנו, התלויים הן במתרחש בשדה הקרב, והן בשינויים הגאו-פוליטיים האזוריים.
