אוסף כרזות וממים אינטרנטיים בענייני היום

כרזות וממים אינטרנטיים הם סוג של תוכן – לרוב תמונה או סרטון או המלווים במשפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט, חלקם ויראליים, חלקם פחות. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני. דף זה מציג את תרומתנו הצנועה בסוגיה זו, להיום.

כרזות ליום ה- 3 במאי

דף הטוויטר של כנרת בראשי: ממשל ביידן דרש מישראל מיד אחרי הטבח שלא להגיב באופן צבאי

וכשנתניהו סרב, עשה הממשל הכל כדי להפילו, בסיוע חלק מבני עמנו, חלקם מכהנים בתפקידי מפתח בממשל הישראלי…

דף הטוויטר של Iris B: האם יתכן שרינת סבן חשובה ליועמ"שית לא רק בגלל כישורי החקירה שלה?

מימין נצ"מ כפיר סבן, רמ"ח טכנולוגיות אח"מ. האחראי על תשתיות המידע, השרתים ומערכות האחסון שעליהן נשענות מערכות החקירה במשטרה. במרכז: סנ"צ רינת סבן, אשתו, עוזרת ראש אח"מ, המעורבת בתיקים הרגישים ביותר במדינה. משמאל: ניצב בועז בלט, ראש אגף החקירות והמודיעין והמפקד הישיר של שניהם. ​

האם ייתכן קיום של מנגנון בקרה אפקטיבי כאשר הבעל חולש על תשתיות הראיות הגולמיות והאישה מנהלת את תהליכי החקירה באותו אגף? איך מבטיחים את טוהר החקירות בתיקים הרגישים ביותר כאשר שרשרת הפיקוד והקשר המשפחתי מצטלבים בתוך לשכת בועז בן פרידה בלאט?

דף הטוויטר של Ex Muslim Afghana: רק מקיים את מצוות האיסלאם

כשאישה מעזה לשאול על הקוראן, היא נקראת כופרת, וחוטפת… כשגבר מכה את אשתו, הוא אוכף עליה משמעת במצוות הקוראן. זה האסלאם.

יאללה מתאסלמים?

דף הפייסבוק של סניה ולדברג: עוד המחשה לטפשת החולנית של הווק

חברת הקונגרס הסומלית אילהן עומר: "בפעם האחרונה שהשתמשו בתקנת המהגרים הבלתי חוקיים, זה היה כדי לגרש גרמנים ויפנים במלחמת העולם ה-11". למה 11? כי באנגלית כותבים פעמים רבות את המספר בלטינית וזה נקרא: War world II. אז היא חשבה שזה 11.

זה בעצם לא רק היא. לחברות קונגרס יש עוזרים. רק שווקיסטים לא שוכרים אנשים לפי כישורים, אלא לפי סדר עדיפות מגדרי.

והאנשים הללו, חולי הטפשת, מגיעים לעמוד בראש מדינות מערביות ולנווט אותן!

כרזות ליום ה- 1 במאי

שם המשחק: דה-לגיטימציה של היריב הפוליטי

ח"כ רם בן ברק, לשעבר סגן ראש המוסד (כחול לבן) לכתב גלי צה"ל. צחי דבוש באירוע שבתרבות, ב- 13 באוגוסט 2019:

"אתה רוצה לקרוא לזה ימין ושמאל? תקרא לזה ימין ושמאל. אתה רוצה לקרוא לזה שחור ולבן? תקרא לזה שחור ולבן. הם שחורים, אנחנו לבנים"… (שלו ואדמקר, 2019).

הביטוי הזה מבטה תפיסת עולם פרוגרסיבית של ביטול (cancel culture) היריב הפוליטי. הוא הרוע המוחלט, שאינו ראוי להישמע ואיננו ראוי לזכויות (גם אם הוא רוב).

וצריך לומר: רבים מידי בין בכירי מנגנוני הביטחון בטוחים שלקבוצות מסוימות באוכלוסיה לא מגיעות זכויות פוליטיות!

בשמאל מתחילה השנאה מבית

אם בימין השנאה מתחילה באויב שמחוץ ומתרחבת פנימה, הרי שבשמאל הכיוון הפוך: האויב המרכזי הוא מבית. הנה שר האוצר לשעבר מטעם מפלגת העבודה בייגה שוחט: "תומכי נתניהו – כלבלבים מוכי כלבת"…

כרזות ליום ה- 30 באפריל

דף הטוויטר של טל אור טסונה: "אם הוא חף מפשע אז ממה הוא מפחד?" באמת?

השקר הכי גדול הוא "אם הוא חף מפשע אז ממה הוא מפחד?". הליך שעולה מליונים, שוטרים שמענים אותך ואת המשפחה שלך כדי להוציא הודאות שקר, משפט אינסופי שלא נגמר ואחוזי הרשעה נושקים ל-100%. מערכת משפט בה ההליך חמור מהעונש והפרקליטים מבצעים עבירות גרועות בהרבה ממה שהם חוקרים.

דף הטוויטר של נתנאל גלסנר: אין סמכות בלי אחריות ואחריותיות

אסתר חיות: "במשפט הבינלאומי מקובל להתייחס לשתי פרדיגמות המסדירות, מבחינה משפטית, פעולות מבצעיות של כוחות הביטחון: האחת, פרדיגמה של פעולות איבה, מתייחסת ככלל למצבי לחימה, והשנייה פרדיגמת אכיפת החוק., המסדירה את התנהלות הכוחות במצבים שבהם מתבצעות פעולה פעולות של שמירה על הסדר ועל הביטחון (שיטור. (לכל אחת מן הפרדיגמות כללים מפורטים לעניין הסמכות לעשות שימוש בכוח. אלא שהמלחמה בטרור ובארגוני הטרור מציבה בפני ישראל ובשנים האחרונות גם בפני מדינות נוספות בעולם, אתגרים לא פשוטים בהתמודדות עם תרחישים מורכבים, שאינם נופלים באופן מובהק תחת איזו משתי הקטגוריות. שיצוינו פעולת לחימה או פעולת אכיפת חוק. בעקבות כך, כפי שצוין בפסק הדין, נדרשו בתי המשפט לא אחת לאפיין את הפעילות המבצעית במקרים קונקרטיים ולקבוע אמות מידה אשר לפיהן ייקבע למשל האם מדובר באירוע לוחמתי החוסה תחת פטור מאחריות נזיקית לפי סעיף 5 לחוק הנזיקים האזרחיים, אחריות המדינה, משנת 52. בעניין אירועי הגדר, נושא העתירות שהזכרתי, ציינו כי מדובר למעשה באירועים אשר בהם משמשים בערבוביה מאפיינים של כל אחת משתי הפרדיגמות, ועל כן עומדת בפני כוחות הביטחון הישראלים משימה מורכבת ביותר: עליהם לפעול לסירוגין או במהלך אותו אירוע עצמו על פי הכללים השונים, החלים בכל אחת מהן."

קרוב היום שמעשי בית המשפט יחקרו, ותוטל עליו האחריות וחובת האחריותיות (דין וחשבון על מעשיו), כמו כל גוף בעל סמכות לקבל החלטות ברמה הלאומית.

וגם: למה שבית המשפט ליצור פליליזציה של האויב? כדי להקנות לו לגיטימציה לכרסם בריבונות הציונית, כדי שתפנה את מקומה ל'מדינת כל אזרחיה'.

דף הטוויטר של נתנאל גלסנר: למה מונע בג"ץ את גירוש המסתננים?

שימו לב, שכל צעד שעושה האליטה ושלוחיה מכוון להשיג את מטרת העל שלה: 'מדינת כל אזרחיה'

כשם ש'אליטות הווק' במערב ושלוחיהן בבתי המשפט, החישו את ההגירה שהורסת אותן מבפנים, לקראת מדינת על איסלאמית, כך פועלת גם האליטה הישראלית, במבקשת למסמס את הריבונות הישראלית וליצור אלטרנטיבה פתוחה בנוסח 'מדינת כל אזרחיה'.*

שימו לב, שכל צעד שעושה האליטה ושלוחיה מכוון להשיג את מטרת העל שלה: 'מדינת כל אזרחיה'

איך יתכן שצורך ביטחוני בטל בשישים מול החקירה האווילית המתבצעת בבית המשפט? בעיני האליטה, נתניהו הוא המכשול העיקרי בפני החתירה ל'מדינת כל אזרחיה'

ומה עם הביטחון? כל מה שמערער את ביטחון המדינה הציונית, מקרב את מדינת כל אזרחיה!

ובמאמר מוסגר: אחרי עידן נתניהו יעבור מן הסתם החוק הצרפתי המונח חקירה ותביעה של ראש מדינה מכהן. אבל זה כמובן, אחרי עידן נתניהו.*

כרזות ליום ה- 28 באפריל

דף הטוויטר של Liza Rosen: אינני יודע מה בזוי יותר: התופעה של נישואי קטינות או ה'הלבנה' שלה ע"י השמאל העולמי

*

'קטארפייק': כאילו לא ידענו!

השימוש לרעה במערכת אכיפת החוק לצרכים פוליטיים ['לוחמה משפטית' (Lawfare)], היא אחת ההשחתות הגדולות שהמיט ה"ווק" (Woke) על העולם המערבי, וישראל בכללו, והרס הדמוקרטיה כפי שהיכרנו אותה במאה ה- 20. היא שוחקת את עקרון: השוויון בפני החוק, עמוד התווך המרכזי של הדמוקרטיה.

כאשר המערכת המשפטית הופכת לזירה של הנדסה חברתית – שבה ערכים אידיאולוגיים גוברים על לשון החוק היבש ועל עקרון הנייטרליות – היא מאבדת את תפקידה כבורר אובייקטיבי והופכת לכלי שרת רעיוני. התוצאה היא "משפטיזציה של הפוליטיקה", שבה יריבים אידיאולוגיים אינם מנוצחים בקלפי או בשדה הרעיוני, אלא מסומנים כפסולים או כפליליים דרך מנגנוני אכיפה סלקטיביים.

בסופו של יום, שחיקת אמון הציבור במערכת היא נזק מצטבר שהשלכותיו עמוקות הרבה יותר מכל ניצחון פוליטי רגעי, שכן ללא אמון ביושרתה של המערכת, החוזה החברתי עצמו עומד בפני התפוררות.

דף הטוויטר של יגאל מלכה: למה בג"ץ תקע אותנו עם המסתננים?

כדי לחבל בריבונות היהודית ציונית.

אבל למה? כי אי אפשר להשליט פה 'מדינת כל אזרחיה', בלי לפרק את הריבונות היהודית-ציונית, וכל צעד שעושה האליטה שלנו בעזרת שלוחיה, מכוון לשם!

ועוד: עד מתי נאפשר לבג"ץ סמכות לקבל החלטות בלי האחריות והאחריותיות המתבקשת ממנה?

כרזות ליום ה- 27 באפריל

דף הטוויטר של אראל סגל: הם עוד לא מבינים שזה לא עובד?

כמו אצל רוני אלשיך לפניו, כל יום מביא כתבה נוספת על דוד זיני – הדלפה נוספת – של ניסיונות קטנים לצייר תמונת מציאות גדולה של 'לא כשיר'. רק שבימין כבר מחוסנים, וזיני נוהג בחוכמה כשהוא הולך על בהונות, עד אחרי הבחירות.

מאחורי המילים מסתתר הסיפור: כל מאחזי הווק בשב"כ – ראשי האגפים, ראשי החטיבה היהודית, משאבי אנוש, חטיבת המחקר, הייעוץ המשפטי – עושים הכל על מנת למרר את חיי זיני וסגנו. רצח האופי השיטתי הזה ימשך עד שיועזבו, וייערך שינוי דרמטי במבנה הארגון, כי המבנה מכתיב את התרבות.

על מה בריינר מלין? שאלה – שניסו להיפטר מזיני לפני שהגיע וממשיכים לנסות גם עכשיו – מאמינים בזיני בערך כמו שהוא מאמין בהם? וגם: אם נתרגם את הביטוי: "הפוליטיזציה חודרת" משפת הווק לעברית, 'הניקיון היסודי' מתחיל משם.

בהצלחה זיני. אל תרתע, אנחנו איתך!'*

דף הטוויטר של מיכל וולדיגר: לעזור לשופט כבוב להבין…

השופט ח'אלד כבוב בבדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית: "אני חייב להגיד, אני שומע את האנשים פה, שבעצם חלקם מקבלים את הרושם שבעצם בג"ץ הוא נגד המדינה… ונגד השלטון. אני לא מצליח להבין איך".

אז הנה עוד דוגמית למטה. האם יש עוד מי שמאמין, שאין צורך בתיקון במערכת המשפט?*

דף הטוויטר של בניהו בן שבת: זה אמיתי?

מכירים את המושג 'תעשיית המחאה'? מחאות בעידן המודרני הם 'ביזנס', שיוצר תמריץ אצל האנשים להמשך המשבר. ככל שהוא נמשך, כך גוברת הזרמת הכספים. תעשייה זו מתוחזקת לא רק על ידי אידאולוגיה אלא גם על ידי מנגנוני רווח. המחאה הופכת מ'כלי' ל'מוצר'. הקמפיינים מיוצרים כדי להצדיק גיוס תרומות נוסף ולשמר את מעגל המועסקים, ולאו דווקא כדי להשיג הכרעה פוליטית.

פרשת אמור מדברת על עליונות החוק ושוויון בפני החוק. ואצלנו?

הפרשה מלמדת אותנו כי החוק אמור לחייב את כולם באופן שווה, ואין לאף שופט או מנהיג סמכות להפלות בין בני אדם בבואו לעשות משפט. זהו אחד הביטויים המוקדמים והחזקים ביותר בהיסטוריה האנושית לרעיון של "שלטון חוק" אמיתי, שבו החוק עומד מעל כולם ושווה לכולם. שלטון חוק אמיתי. לא 'מניפולציה סמנטית' של האליטה.

ואצלנו? החוק נרמס ברגל גסה ע"י חלק ממערך החקירות במשטרה, הפרקליטות ובג"ץ גם יחד. ועל שוויון בפני החוק חבל להכביר מילים… הוא נועד רק עבור אנשי 'ישראל השנייה'.

עד מתי?

אלי ציפורי: האם זה מסע ציד?

אם הרשות לניירות ערך נסתה למצוא חומר מפליל נגד בינימין נתניהו ללא אישור היועמ"ש, בניגוד לחוק יסוד, האם מדובר במסע ציד להפלת ראש ממשלה?

עו"ד עמית חדד, פרקליטו של רוה"מ, השיג מסמך שהוסתר מההגנה, ובו התכתבות בזמן אמת בין העד אריה זיידנשטדט חוקר ברשות לניירות ערך, לבין היועמ"שית של מחלקת החקירות, ציפי גז, היום שופטת שלום בת"א המוכיח שכך היה. בהתכתבות זיידנשדט מתריע בפני גז על מעשים הגובלים בעבירת הפרת אמונים של אלי לוי, לשעבר מנהל מחלקת החקירות והמודיעין ברשות ני"ע. בנוגע לתיקי נתניהו (אישר שהכוונה לתיקי נתניהו במהלך העדות), רק שנתניהו לא היה אז חשוד כלל בתיק 4000, וממילא לא ניתנו אישורים על ידי היועמ"ש. תשובתה של גז: "אוי ואבוי. זה נכון".

למרות זאת הכל טויח. גז ויהודית תירוש ליוו את החקירה בתיק בזק רשות ני"ע ותיק 4000, ושני התיקים התרסקו בבית המשפט.

'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…

מושיק גולסט: האם יד האלוהים מגוננת על דונלד טראמפ?

הקריקטוריסט המוכשר: מושיק גולסט*

כרזות ליום ה- 26 באפריל

דף הטוויטר של יניב גבאי: מופע האימים של אפרים סנה

אם מישהו היה צריך הוכחה שזמנה של האליטה הישנה תם, ועד כמה היא חיה בעבר, הנה לכם מופע האימים של אפרים סנה, ב'קבינט שישי', של נוה דרומי ב- i 24, ב- 24/4/26:

• אפרים סנה: "את זה אני אומר: בלעדי המחנה שלנו אין מדינת ישראל".
• נוה דרומי: אז מה המחנה שלי?
• אפרים סנה: קנאי חשוך לאומני. נמוך מודעות לעולם שסביבו. המחנה שלי הוא המחנה שמכיל את כל האלמנטים. האיכותיים, האזרחיים המדעיים והצבאיים של מדינת ישראל… ולכן אמרתי ואני חוזר ואומר ואני אומר את זה לך פה: כבלעדינו אין מדינת ישראל. זה המחנה שלי והוא ישראל הטובה".

וצריך להתפעל מהדרך שעשתה נוה דרומי, שמאפשרת לבני האליטה, בשקט ובאיפוק שלה, לספר לנו את האמת על עצמם.*

כרזות ליום ה- 24 באפריל

דף הטוויטר של 'מה חדש': לפי מה אתם שופטים? כוונות או יכולות?

סיפרו לנו שאחרי ה- 7/10 למדו את הלקח: לא עוסקים עוד בכוונותיה של מדינה אלא ביכולותיה הרלוונטיות. אבל משום מה, כל העיסוק בדונלד טראמפ בהקשר לאיראן עוסק דווקא בכוונותיו.

מומלץ לשים לב לעוצמה שנצברת והולכת במזרח התיכון כקפיץ מתוח. הנה נתב״ג כעת. תחזוקת הכוחות עולה לארה״ב מיליארדי דולרים ביום. כל זה, בשביל לעשות הסכם?

דף הטוויטר של elle: "ישמרני האל מידידי, עם אויבי כבר אסתדר בעצמי!"

ממשל ביידן כמקרה בוחן…

j. majburd: האסטרטגיה האמריקנית-ישראלית בנוגע לחיזבאללה: הכל כדי לנתק את הצינור המחבר אותו לאיראן…

כרזות ליום ה- 24 באפריל

פער הרלוונטיות של השופט כבוב

הדרך הטובה ביותר של יועץ ארגוני אסטרטגי להבין את מצבו של ארגון היא לשוחח עם המנהלים ולבחון עד כמה רגליהם נטועות בקרקע. חוסר יכולת של בכירים לקרוא את המציאות היא סימן מובהק לפער רלוונטיות שהוא פועל יוצא של סטגנציה.

הנה למשל: בבדיון בג"ץ על ועדת חקירה ממלכתית גילה פתאום שופט כבוב שיש הסבורים שבג"ץ נגד המדינה: "אני חייב להגיד, אני שומע את האנשים פה, שבעצם חלקם מקבלים את הרושם שבעצם בג"ץ הוא נגד המדינה… ונגד השלטון. אני לא מצליח להבין איך".*

דף הטוויטר של שלמה פילבר: "אין על בית המשפט לדרוך על מוקש אשר עלול לקעקע את יסודותיו, שהם אמון הציבור בו"

ושוב יפה בימים אלו להיזכר בדברי השופט גולדברג בבג"צ 4481/91 ברגיל נ' ממשלת ישראל, פ"ד מז(4)220: "פגיעה באמון הציבור בשופטים עולה על החשש מפני פגיעה באמון הציבור במשפט… זכותם של העותרים להניח 'מוקש משפטי' על ספו של בית המשפט, אולם אין על בית המשפט לדרוך על מוקש אשר עלול לקעקע את יסודותיו, שהם אמון הציבור בו".*

שימו לב, שכל צעד שעושה האליטה ושלוחיה מכוון להשיג את מטרת העל שלה: 'מדינת כל אזרחיה'

כשיש 'מטרת על' לא צריך מנהיג שיחלק משימות. כל אחד מטמיע ופועל כמיטב יכולתו מהמקום שבו הוא נמצא… כך שלוחי 'אליטת ההון' שלנו.

למשל, הקפאת פעולת מדור ההסתות וסירוב הפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד מסיתים. קחו את האימאם המסית ביפו לדוגמה – עובד מדינה, שמקבל משכורת מכולנו – שכרז למאמיניו שזה "או הם הו הם", ו"ברוח ודם נפדה אותך יפו" …

למה לא מוגש נגדו כתב אישום והוא מפוטר לאלתר? כי ההסתה מערערת את הריבונות הציונית, ולאט לאט, צעד אחר צעד, סוללת את הדרך להשגת המטרה.*

כרזות ליום ה- 22 באפריל

דף הטוויטר של איתמר כהן: האקדמיה ללשון עברית, הישראליות נעצרה ב- 1977

היוהרה היא אחד ממאפייניה של אליטת ההון הישראלית: אנחנו ישראל האמיתית: דוד בן גוריון, שמעון פרס וגולדה מאיר… יצחק שמיר, מנחם בגין, בנימין נתניהו ובוחריהם, אינם ישראלים, כידוע…

וגם: שימו לב למילים "הכי ישראליות", שרבות מהן הן 'סלנג' נוצר דווקא בישראל השנייה'…

דף הטוויטר של Incitatus: אסף אגמון מסביר לנו איפה היה המוח של חיל האוויר ב- 7/10

"אם מחר תפרוץ מלחמה… גם אם טייסים יחזרו לטוס, אין לו מטה מבצעי. במטה המבצעי יושבים האנשים הכי מנוסים… זה המוח של חיל האוויר, יכולים להיות לו טייסים, לא יהיה לו מטה מבצעי. יהיה גוף בלי מוח, שלא יודע לעשות כלום, ושם זה אנשים שלא טסים והם לא יחזרו למילואים.

אנחנו יודעים באיזו שעה חזר ה'מוח' של חיל האוויר לפעול ב- 7/10!

אחרי שגם טקסי הזיכרון והחג התפצלו, מה עוד מחבר בינינו? צופרי האזעקה והזיכרון?

קבוצה שומרת על ה'ביחד' שלה דרך מקורות מידע משותפים, אתגרים משותפים ולחלופין, אויבים משותפים.

ואצלנו? כל קבוצה ניזונה מ'תאי הד' משלה, והשומע את מהדורות החדשות מדמה שמדובר בשתי מדינות נפרדות; אתגר המדינה הציונית הוא נחלת בני 'ישראל השנייה' (פריפריה, ציונות דתית וחרדים) בלבד, ובעוד בני 'ישראל הראשונה' חותרים ל'מדינת כל אזרחיה'.

באשר לאויב… בעוד בני 'ישראל השנייה' רואים את האויב באלה שמחוץ לגבולותינו, המבקשים להשמידנו, רואים בני 'ישראל הראשונה' את האויב באחיהם לשעבר, 'האויב מבית' שגרוע מהאויב שבחוץ.

עצוב.*

כרזות ליום ה- 21 באפריל

דף הטוויטר של Magi Magi: אשמח לקנות כל הסבר שאיננו בגידה. אבל, האם יש כזה בנמצא?

אחרי הגילוי הזה, אחרי שלוש שנים של השמדה שיטתית של ראיות, על ידי אלה שלקחו אחריחות כדי להישאר בתפקידם, אחרי הטיוחים הבלתי נגמרים של פרשת המרגל והיועמ"שית-פצ"רית, אחרי סגירת פרשת הרוגלות, אחרי גניבת הטלפונים הניידים של הנוח'בות… אני מוכן לקנות כל הסבר שאיננו בגידה.

יש כזה למישהו?

כך נראית 'תביעת השתקה'!

דחיית תביעת הדיבה של רונן ברגמן נגד גדי טאוב, על פניה, חשובה לענייננו כיוון שפסיקתו המנומקת של השופט, ליאור גלברד, מבהירה שמדובר ב'תביעת השתקה': הוא קבע בפס"ד מנומק היטב, כי אין צורך בניהול הליך ראייתי מלא, כי הטענהה, לפיה טאוב האשים את ברגמן בבגידה או בחבלה במאמץ המלחמתי, היא פרשנות מאולצת שאינה תואמת את האופן שבו הקורא הסביר מבין את הטקסט לפיו, טאוב ייחס את הכוונה לסכל את המבצע למדליפים מתוך המטכ"ל ולא לעיתונאי.

יתכן שברגמן יערער. סיכוייו במחוזי אפסיים, אבל בבית המשפט העליון המטורלל שלנו, כל תוצאה אפשרית!*

כרזות ליום ה- 10 באפריל

קלמן ליבסקינד: הפוליטיזציה משחיתה את אוניבסיטת ת"א

אחת האסטרטגיות החשובות של הווק היא ההשלטות על מוסדות קיימים בסוג של מהפכה שקטה, 'זוחלת'. היום אנו רואים את המחיר שמשלמות הפקולטות למשפטים, למדעי החברה והרוח, על הפוליטיקה שפשתה בהן.

במאמר הזה מתאר ליבסקינד כיצד הפך נשיא אוניברסיטת ת"א, פרופ' אריאל פורת, את המוסד שבראשו הוא עומד לארגון פוליטי, המגוייס כל כולו למאבק נגד הממשלה.*

https://www.makorrishon.co.il/opinions/article/322326

כרזות ליום ה- 7 באפריל

דף הטוויטר של ארבלאו צייד הטונות: משיחיים הקימו את המדינה!

"מדינה זו קיימת כתוצאה ממילוי ההבטחה של אלוהים עצמו. יהיה מגוחך לדרוש ממנה לספק צידוק עבור קיומה." (גולדה מאיר)*

דף הטוויטר של yom tov: עוד משיחיים שהקימו פה מדינה…

איך הפכה ה'משיחיות', מושג מכונן בהקמת המדינה הציונית לסוג של כינוי גנאי? זו לוחמת התודעה של הווק טמבל… שבמסגרתה משנים במתכוון את משמעותן של מילים מכוננות בשפה (מניפולציה סמנטית), והופכים אותה לנשק (Weaponization of Information).

הנה דוד בן גוריון: משיחי גאה…

דף הטוויטר של רן כרמי בוזגלו ציונות בנחישות: תכירו את הקמפיין הבא של המחאה: 'הבוץ הלבנוני'

כשם שהתגייסה למנוע את כיבוש עזה, מתגייסת היום המחאה למנוע את כיבוש דרום לבנון. השימוש המחודש במושג "הבוץ הלבנוני" על גבי המסך אינו רק בחירה לשונית נוסטלגית, אלא הפעלה מתוחכמת של "מטען נפץ" תודעתי הקבור עמוק בזיכרון הישראלי הקולקטיבי. על ידי החייאת המונח שטבעה מחאת "ארבע אמהות" בשנות ה-90 של המאה הקודמת, קמפיין התודעה הנוכחי מדלג על הדיון הטקטי-צבאי וצולל ישירות אל הפחד הקמאי מפני דשדוש חסר תכלית ואובדן שליטה במגרש הביתי של חיזבאללה.

זוהי מסגור מחדש של המציאות: לא 'רצועת הגנה' או 'שטח הריגה', אלא מלכודת טובענית, שבה הזמן פועל נגדנו. הכיתוב האדום הבוהק, הופך את השהייה בדרום לבנון משאלת ביטחון לשאלת מחיר, ומסמן את תחילתו של מאבק על הלגיטימציה הציבורית, שבו הזיכרון ההיסטורי משמש כנשק.

רק שאחרי 'הבוץ הלבנוני' הגיעו 26 השנים עם חיזבאללה, ומצוקת תושבי הצפון מוחשית הרבה יותר מכל קמפיין תודעה!

דף הטוויטר של יעקב בן שמש: האם תקיפת תחנות כוח באיראן הן פשע מלחמה?

מיד כשהודיע דונלד טראמפ על כוונתו לפגוע בתשתיות באיראן, הוא הואשם ע"י הדמוקרטים בביצוע פשעי מלחמה, ואין בכך שום הפתעה. בעשור האחרון, אנו עדים לתהליך שבו המשפט הבינלאומי הפך לנשק (Weaponization) נגד מדינות הלאום במערב, על ידי אימוץ תיאוריות ביקורתיות מהעולם הפרוגרסיבי. במקום לשמש ככלי להסדרת יחסים בין מדינות ריבוניות, הדין הבינלאומי מנוסח מחדש כערכת כללים "מוסרנית" המעדיפה זכויות פרט מופשטות וקבוצות זהות על פני זכותה של מדינת הלאום להגן על גבולותיה וביטחונה.

שינוי זה אינו מקרי; הוא נועד לרוקן את מושג הריבונות מתוכו, ולהפוך פעולות הגנה אלמנטריות ל"פשעי מלחמה" לכאורה. כאשר המערכת המשפטית הופכת לכלי שבו המערב כובל את ידיו שלו מול שחקנים שאינם מצייתים לאותם כללים, נוצרת שחיקה מכוונת של מדינת הלאום המערבית. המטרה הסופית של תפיסת ה"ווק" בזירה הגלובלית היא החלפת הסדר המדינתי הישן בניהול ביורוקרטי-משפטי על-לאומי, שבו הלאומיות נתפסת כמכשול שיש להסיר כדי להשיג צדק חלוקתי עולמי:

• העברת הכוח למנשרים וארגונים לא ממשלתיים (NGOs): גופים שאינם נבחרים הופכים ל"פוסקים" בשאלות של מוסר ולחימה, מה שמחליש את כוחם של המוסדות הדמוקרטיים המקומיים.
• טשטוש ההבחנה בין לוחם לאזרח: הגדרות מורחבות של "פגיעה באזרחים" מקשות על מדינות דמוקרטיות להתמודד עם טרור המשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי.
• אוניברסליזם מול פרטיקולריזם: הניסיון להחיל סטנדרטים אחידים על תרבויות וסכסוכים שונים לחלוטין, תוך התעלמות מההקשר ההיסטורי והביטחוני.

כרזות ליום ה- 7 באפריל

דף הטוויטר של אור רייכרט: כנס מטורללי הווק בקנדה

טקסי הווק מזכירים טקסים דתיים, וכאמור, הווק מפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות: קבוצות 'מדכאות' ו'מדוכאות', לפי גזע, מגדר ומוצא. הנה כנס של מטורללי הווק של קנדה, במפלגת "הדמוקרטים החדשה", שבו כל אחד עלה בו לבמה, ומנופף בשיוך הזהותני שלו, באמצעות כרטיסים בצבעים שונים…*

דף הטוויטר של אור רייכרט: פירמידת הזהויות של הווק

הווק מפרש את העולם דרך פוליטיקת הזהויות. הוא מחלק אותו לקבוצות 'מדכאות' ו'מדוכאות', לפי גזע, מגדר ומוצא. סדר הקדימויות הזה מפריט את הצדק והמוסר. אין יותר צדק ומוסר מוחלטים. הכל רלטיבי, ומי שמדוכא יותר, גם צודק יותר, וככל שמעשיו גרועים יותר, הם רק מספרים עד כמה דוכא בעבר.

אור רייכרט כותב שהביא את ה'פירמידה' הזאת ממטורללי הווק של קנדה, במפלגת "הדמוקרטים החדשה", שעשו כנס, שכל אחד עלה בו לבמה מנופף בשיוך הזהותני שלו, באמצעות כרטיסים בצבעים שונים…*

דף הטוויטר של שי צ'רקה, מקור ראשון: 'מכת ברד', טעימה אחרונה מחג הפסח (2)

*

דף הטוויטר של אור רייכרט: 'מכת צפרדע', טעימה אחרונה מחג הפסח (1)

*

כרזות ליום ה- 6 באפריל

אם תיאורית ישראל הראשונה והשנייה של ד"ר אבישי בן חיים היא שטות, אז לפני מי אהוד ברק התנצל ולמה?

ב- 27 בספטמבר 1997, ביקש יו"ר מפלגת העבודה דאז, ח"כ אהוד ברק,סליחה מבני עדות המזרח, המתגוררים בעיירות הפיתוח, בגלל עגמת הנפש הרבה שנגרמה להם בשנותיה הראשונות של המדינה ע"י תנועת העבודה. "אני מבקש סליחה בשם מפלגת העבודה ומפא"י על כל דורותיה", ציין ברק בהודעתו.

אז יש 'ישראל השנייה'? ואגב: זה ממש לא משנה אם הוא התכוון באמת או לא…*

אם תיאורית ישראל הראשונה והשנייה של ד"ר אבישי בן חיים היא שטות, אז למי התכוון קובי ריכטר?

קובי ריכטר: "הכוח הביטחוני הוא אנחנו המוחים, והכוח הכלכלי הוא אנחנו הכלכלה ואנחנו הפתרון של המדינה, לא הממשלה…"

כי אם אין 'ישראל ראשונה' ו'שנייה', מי זה בעצם, 'אנחנו'??

דף הפייסבוק של פרופ' יובל אלבשן: בית המשפט הפסיק לעסוק בחוק ועבר לעסוק בסימון טריטוריה

הזלזול במומחיות פיקוד העורף והמשטרה, מייצר היררכיה שבה "ערכים" (כחופש הביטוי) גוברים על "ידע מהשטח" (כמו מרחק מהמקלט) וזו מעניקה יתרון למומחיות השיפוטית. כך, האינטרסים של הציבור נזנחים. זה עוד תוצר לוואי של השימוש במשפט ככלי ניגוח.*

דף הטוויטר של Nazi Hunters: כל האבסורד שבפייסנות בקריקטורה אחת

הקריקטורה הזו מזקקת את האבסורד שבפייסנות (Appeasement), שעל פיה, המוסר הופך למתמטיקה קרה, והנייטרליות הופכת לשיתוף פעולה עם הרוע. כך הופך הרצון ל'רצח עם' כעמדת פתיחה לגיטימית במשא ומתן, וכך ניתנת לגיטימציה לקיצוניות, שמפקירה את הקורבן בשם השקט התעשייתי.

המסר ברור: בעולם שבו צד אחד רוצה לבטל את זכותו של האחר להתקיים, אין אמצע, וכל פשרה עם השמדה היא השמדה בשיעורים.*

כרזות ליום ה- 4 באפריל

דף הטוויטר של יוסי שחבר: בקנדה, כנסיות היסטוריות ממשיכות לעלות באש באופן מסתורי…

זוהי כנסיית כנסיית "Église de l'Immaculée" בסנט-אורס, קנדה. היא נבנתה בין השנים 1880 ו-1882. כולם יודעים מי עומד מאחורי השריפות האלה! כולם יודעים וכולם שותקים. למה? ממה הם מפחדים?

דף הטוויטר של Ex Muslim Afghana ‏: האם זה העתיד הצפוי למערב: חברה המתעללת בנשותיה?

*

כרזות ליום ה- 1 באפריל

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood ‏: כך בונים אופוזיציה

בגלל הווק, שמפרק את המערב ויוצר סדרי עדיפות חדשים לפי רמת קיפוח: האיראנים 'מדוכאים' יותר מהאמריקנים הפריבילגים. לכן הם עדיפים. זו הברית ההיסטורית של הווק עם המוסלמים ה'מדוכאים'. לכן, המדינות הללו הן למעשה מדינות אויב, שלא ניתן אפילו לשתף איתן מודיעין, כי אפילו ארגוני המודיעין שלהם מעבירים הכל לאיראנים ולערבים.

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood ‏: מדוע אירופה מפנה גבה לארצות הברית?

בגלל הווק, שמפרק את המערב ויוצר סדרי עדיפות חדשים לפי רמת קיפוח: האיראנים 'מדוכאים' יותר מהאמריקנים הפריבילגים. לכן הם עדיפים. זו הברית ההיסטורית של הווק עם המוסלמים ה'מדוכאים'. לכן, המדינות הללו הן למעשה מדינות אויב, שלא ניתן אפילו לשתף איתן מודיעין, כי אפילו ארגוני המודיעין שלהם מעבירים הכל לאיראנים ולערבים.

למי שטרם הטמיע, הווק – אויב האמריקנים ובני בריתם – חי וקיים ובועט בתוך המנגנון השלטוני והביטחוני הישראלי. זו הסיבה שהאמריקנים רואים באליטה שלנו סכנה מוחשית לאינטרסים שלהם, וזו הסיבה שבלית ברירה הם גם יפעלו נגדה!*

כרזות ליום ה- 31 במרץ

דף הטוויטר של Dr. Maalouf ‏: נוצרים נשחטים בניגריה. והאפיפיור?

המוסלמים מעבירים את ניגריה טיהור אתני מנוצריה. והאפיפיור? הוא מספר לנו "נוצרים ומוסלמים יכולים לחיות יחד ולהיות חברים". שיספר את זה לצאן מרעיתו שם…

האם אנחנו מבינים שבניגוד לנוצרים במזרח התיכון, אנחנו ניצלנו משחיטה, רק כי מלכודת האש שהכינו לנו אויבינו לא פעלה בנס? האם אנחנו מבינים את המשמעויות?

דף הטוויטר של Dr. Maalouf ‏: הנצרות צועדת בעיניים פקוחות אל מותה!

כמה גאווה הייתה באמריקנים כשהאפיפיור שנבחר בן עמם לאפפיור… עד שהסתבר שהוא שייך לחלק הלא נכון בארה"ב:

"נוצרים ומוסלמים יכולים לחיות יחד ולהיות חברים." איפה הוא קרא את זה? בקוראן? בחדית'? כשכל יום מוצתות כנסיות, כשאוכלוסיית הנוצרים במזרח התיכון מושמדת בשיטתיות, זה מה שיש לאפפיור לומר…

פלא שהם מתאסלמים בהמוניהם במערב?*

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: עבדות נשות היאזידים ולקחיה

כמה מאיתנו הטמיעו, שאם היה מעגל האש של קסאם סולימני נכנס כולו לפעולה ומצטרף לסינואר ב- 7/10 היו נשותנו המצב הזה? רוע מוחלט זקוק רק לשתיקתם של עמים אחרים, ולמרחק גאוגרפי דמיוני כדי להתקיים, ושני התנאים הללו שרירים וקיימים לגבינו.

למרות שרק נס הצילנו, נשים רבות בתוכנו עדיין חשות, שזוועות כאלו שייכות לממלכות רחוקות שמעבר להרי החושך או לדפי רומן דיסטופי. הגיעה העת להבין, שהמאבק על צלם האנוש וחירות האישה הוא קרב יומיומי שמתנהל בחצר האחורית שלנו, ומאיים כל העת לחדור לשטחנו.

וכן. כדאי לחשוב על 'מדינת כל אזרחיה', ולהבין שמי שמוותר על שליטה בארצו שלו, לא יוכל למנוע הידרדרות בדיוק לשם, בערבו של יום!*

כרזות ליום ה- 30 במרץ

דף הטוויטר של Brigitte Gabriel: למישהו יש הסבר הגיוני, למה נשים מערביות מתאסלמות?

*

דף הפייסבוק של אסתר שובל: כל טפשת הווק על רגל אחת…

זו על רגל אחת 'מחלת הטפשת' הווקיסטית, שהמירה את 'שיח העובדות' (עובדה – משמעות – מסקנה) בנרטיבים, ופטרה את חסידי ה- WOKE ממאמץ הכרוך בחשיבה:

• את בעד הקמת מדינה פלסטינית? ברור!
• את בעד זכויות להט"ב ונשים? ברור!
• איזה מדינה מוסלמית את מכירה שיש בה זכויות להט"ב ונשים? אף לא אחת.
• אז למה את בעד הקמת מדינה כזו? אה….*

כרזות ליום ה- 29 במרץ

דף הטוויטר של Liza Rosen: נשות המערב, חוקי השריעה בדרך אליכן!

חלק ממדינות אירופה נמצאות על מסלול בלתי נמנע של אימוץ חוקי השריעה. כבר היום נוצרות עוד ועוד מובלעות, שבהן החוק היבש של המדינה מתקשה להיאכף, והשפעת האיסלאם על המרחב הציבורי הולכת וגוברת. באיזורים הללו, משטרות שריעה מחליפות את משטרת המדינה.

וצריך לומר: המפסידות העיקריות מהתהליכים הללו אלה הנשים, שהצלחת מאבקן לשוויון מתאדה כאילו לא הייתה…

דף הטוויטר של Basil the Great: הכנה ממוסדת להתאסלמות במסגרת בתי הספר!

*

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: הצביעות ההרסנית של המערב

למוסלמים מותר לשרוף 19 נערות יזידיות בעודן בחיים, לתעד את האירוע ולהתגאות בו, אבל לבני המערב אסור אפילו לדבר על זה כי זה נחשב ל'איסלאמופוביה'.

תרבות עצובה ומנוונת, שמתקרבת במהירות אל סופה! *

כרזות ליום ה- 24 במרץ

תכירו כלי מוכר במאבק על התודעה: טכניקת ה'הקטנה' (Downplaying)

הטילים על לונדון הם כמובן "מדומיינים", וטראמפ "מתקפל" בגלל טילי כתף, ואירן קובעת את מהלכי המלחמה… זהו כלי קלאסי במלחמה פסיכולוגית ובתעמולה, שנועד לעצב את תפיסת המציאות של הצופה.

קניתם?

אהוד ברק מסביר לנו למה 'ניצחון' זה רמאות, וצריך 'אסטרטגיית יציאה'

"… מלחמה יזומה מתחילה בהישג מזהיר, העמקת נזקים מרשימה, אחר כך שלב הדשדוש… ואם לא יודעים לצאת ממנו ולחתוך בזמן ('אסטרטגיית יציאה, פ"י) הוא נגמר במשא ומתן בתנאים נחותים ממה שהיו לפני שהכל התחיל…".

משמע, לפי גרסת ברק, לא היו מלחמות שהתחילו בהפתעה והסתיימו בניצחון התוקף, כמו: מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יפן-רוסיה (1904) מלחמת שבע השנים של פרידריך הגדול (1756) ועוד…

עצוב לחשוב, איך הפקרנו את צווארנו שנים רבות כל כך בידי האנשים הללו!

דף הטוויטר של 𝙲𝚘𝚗𝚜𝚎𝚛𝚟𝚊𝚝𝚒𝚟𝚎 𝙳𝚒𝚟𝚊™: הדת ל'שחרור האשה'

מי צריך פמיניזם כשיש לנו איסלאם… לגימת מים אחרונה לפני הסקילה!

מה יש להן לנשים מערביות, שהן נמשכות לדת המוות הזו כמגנט? אבל המוסלמים שלנו בדיוק כמונו ומדינת כל אזרחיה תהיה גן עדן עלי אדמות ל'כופרים' כמונו…

כרזות ליום ה- 22 במרץ

על בדלנות, פייסנות ואידיוטים שימושיים

קיימת חוקיות אירונית ומצמררת במחזוריות ההיסטורית של שנות העשרים של המאה הקודמת מול הנוכחית: אז, טיפחו הבדלנות האמריקאית (ראו בתמונה למטה) והפציפיזם האירופי את הקרקע שעליה צמחו המפלצות הטוטליטריות, כך גם שנות העשרים של המאה הנוכחית מסתמנות כתור הזהב של "האידיוטים השימושיים". אלו הם אותם קצרי-ראות המקדשים את הנוחות המיידית ואת הניתוק הלאומני, תוך שהם מפרשים רצון בשלום כחולשה ומדיניות של פיוס כצדק. בשם ההתכנסות פנימה ("אמריקה תחילה" או מקבילותיה האירופיות), הם מפקירים את הזירה הבינלאומית לדיקטטורים שרואים בדמוקרטיה מועדון של דקדנס ושקיעה. ההיסטוריה מלמדת בדם, שמי שמסרב לכבות את השריפה בחצר של השכן בשם "אי-ההתערבות", סופו שימצא את הלהבות בתוך סלונו שלו, כשהן גבוהות ואכזריות בהרבה.

התמונה היא פריים מתוך הפרק הראשון של סדרת סרטי התעמולה האמריקאית "למה אנו נלחמים" (Why We Fight), שיצא בשנת 1942. הסדרה הופקה על ידי משרד המלחמה האמריקאי ובוימה על ידי הבמאי ההוליוודי המפורסם פרנק קפרה.

דף הטוויטר של נתנאל גלסנר: אצל הבולשביקים וממשיכי דרכם, האויב מבית גרוע תמיד מזה שבחוץ!

‫ב- 20 במרץ 2026, כתב יוסי ורטר ב'ידיעות אחרונות': ״בנימין נתניהו ושותפיו אינם יריבים פוליטיים לגיטימיים, הם אויב קיומי מסוכן בהרבה מכל משטר רצחני או ארגון טרור". מתייחסים לזה בביטול? מציע לכם לחשוב שוב: אצל הבולשביקים וממשיכי דרכם מתנועת הווק, ההבחנה בין האויב החיצוני לפנימי אינה רק כמותית, אלא אונטולוגית: בעוד האויב החיצוני הוא מכשול פיזי שיש להכניעו, האויב הפנימי נתפס כזיהום מטפיזי המאיים על שלמות ה"גוף" המהפכני. הדינמיקה הזו נשענת על התפיסה שסטייה אידאולוגית מבית אינה טעות תמימה, אלא בגידה קוסמית – "גיס חמישי" המפורר את האחדות המוחלטת הנדרשת לניצחון ההיסטוריה. עבור המנגנון הבולשביקי, הבוגד (או ה"סוטה") מסוכן יותר מהקפיטליסט המובהק, שכן הוא פועל בתוך מרחב האמון, משבש את השפה המשותפת ומערער את הלגיטימיות של ההנהגה מבפנים. לכן, הלהט המוקדש לטיהור השורות תמיד יעלה על זה המופנה כלפי חוץ: האויב שבחוץ מאשר את צדקת הדרך בעצם עוינותו, אך האויב שבפנים מטיל בה ספק, ובמערכת טוטליטרית, הספק הוא האיום הקיומי מכולם.

דף הטוויטר של Incitatus: העוצמה בידינו… אבל, עד מתי?

כרזות ליום ה- 19 במרץ

הידעתם? "ישראל מפסידה במלחמה!"… איך נתנו את ביטחוננו בידי האנשים הללו?

*

מילת הקסם: "הסדרה"… איך נתנו את ביטחוננו בידי האנשים הללו?

הנה מומחה לענייני לבנון: "מספיק למרוח את כולם. אסור לנו להסתבך קרקעית בלבנון. צריך להגיע להסדרה עם ממשלת לבנון, שאנחנו נסייע בידה לטפל"…

פלא שמכר את מניותיו ביום הראשון למלחמת לבנון השנייה? ואין אף אחד שישאל אותו, מה קרה להסדרה המדינית בהסכם הגז, כמו להסכם השלום מ- 1983 עם לבנון?

אנטומיה של ניוון

מה גורם לאנשים חכמים לאבד את זה כילדים בני 4? הבטיחו לנו גלידה מהר והיא מתעכבת ואנחנו בוכים מרה… הנה אמילי מועטי ('הדמוקרטים') קובלת אחרי 18 יום של מלחמה עם איראן: "רצים בלי הפסקה למקלטים, מיואשים, מובסים ומושפלים".

האנשים השבירים ביותר מסתבר, הם נטולי אי הוודאות. אלה שבטוחים שהחיים זה להתגלגל על קרון רכבת במסילה מוכנה מראש, ואם ירדנו מהפסים, זו בטוח אשמתו של מישהו… החיים הטובים יוצרים אשליה שהעולם הוא מקום ליניארי וצפוי. מי שחי ברווחה מתמדת נוטה לשכוח שאי-סדר ואיומים קיומיים הם מצבו הטבעי של היקום. המנגנונים הטבעיים שלנו – כולל יכולתנו המנטלית לפתור בעיות – פשוט "נרדמים" ומתנוונים. אנחנו מאבדים את הערנות ואת היכולת לזהות סכנות מתחת לפני השטח, ואפילו את אלה שעליהן, וגם אם זיהינו, איבדנו את כוח הרצון להתמודד עימן באומץ.*

כרזות ליום ה- 17 במרץ

אז טראמפ נלחם באיראן רק כי הם דחו את הצעתו להפסקת אש? אתם קונים?

ב- 1 במרץ 2026 פרסם נחום ברנע את המאמר הזה, שככל שעובר הזמן יהפוך לאחד מאוסף סיפורי המדע הבדיוני של ערוצי הליבה שלנו: הוא מספר לנו, להבנתי, כי ההתקפה על איראן מאוד לא פופולרית בארצות-הברית, לא אצל מתנגדיו של טראמפ ולא אצל תומכיו המובהקים. עד הימים האחרונים היא לא היתה כלל על סדר-היום. בניגוד לישראלים הטפשים שנכנסו למלחמה בלי 'אסטרטגיית יציאה', האמריקנים תכננו 'אסטרטגיית יציאה' כזו אחרי מלחמה של 5-4 ימים, והציעו לאיראנים הפסקת אש, אבל האיראנים סרבו… המסקנה: ברנע מציע לכולם להנמיך ציפיות…

תגזרו, תשמרו, ותפתחו פעם בשבוע כדי לראות איך ההיסט של פער הרלוונטיות מהמציאות, של פרשנינו העצובים, גדל עוד ועוד…*

כרזות ליום ה- 16 במרץ

דף הפייסבוק של מוטי בשן: 'הלוחמה המשפטית' (Lawfare) נגד בנימין נתניהו

שולה זקן מספרת לאיילה חסון את הידוע לכל, ש"יחסי תן וקח" בין פוליטיקאים לעיתונאים הם נורמה מקובלת בפוליטיקה הישראלית. שהיא נהגה להזמין עיתונאים ללשכת אולמרט ולסגור איתם על "כתבות אוהדות בתמורה למידע". לכן, אם התנהלות כזו נחשבת לשוחד – כפי שנטען בתיק 4000 – הרי שכל הפוליטיקאים בישראל צריכים להיחקר.

זוהי 'לוחמה משפטית' (Lawfare) המכוונת להפלת ראש ממשלה מכהן, במסגרת 'מהפכת צבע': ניסיון להפלת שלטון באמצעים שונים, כולל שימוש לרעה במערכת האכיפה, ובגיבוי פוליטי ופיחננסי של מעצמות זרות. היא כוללת 'מסע ציד', קרי, הצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים. חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…

מסע הציד הזה כולל תפירה מיוחדת במינה של תיק: בדרך כלל, 'תפירת תיק' היא יצירה מכוונת של ראיות כוזבות או שימוש בעדויות שקר כדי להפליל אדם או קבוצה, שהואשמו בעבירה שלא ביצעו, או שלא היו בידי החוקרים די ראיות אמתיות, להעמדתם לדין. פה יש אינוס של החוק ורקרימינליזציה של התנהגות פוליטית, כדי להפיל ראש ממשלה.*

כרזות ליום ה- 15 במרץ

דרור קפאח: יחסו של השמאל למלחמה הוא כשל שחקן שנמצא על הספסל, ולכן מאחל לקבוצתו להפסיד!

אני רק שאלה…

תגידו, אתם חושבים שעכשיו סוף סוף הבנו שכשאויב מוסלמי (כמו האיראנים או חיזבאללה או חמאס או החות'ים למשל) לא יורה עלינו, זה לא כי הוא מורתע, אלא כיוון שהוא בונה יכולות לרגע הנכון?

כרזות ליום ה- 13 במרץ

איך המחאה מתמודדת עם המלחמה? (2)

המלחמה קולעת את המחאה לפרדוקס תודעתי, שבא לידי ביטוי בשתי דרכים קוטביות שבהן היא מתמודדת עמה. זו הדרך השניה, הטוענת שמי שמנצח זה בעצם 'אנחנו הקפלניסטים, הטייסים וההייטקיסטים'.

רק שכדאי להתעורר ולהבין את הפער שבין הדור שמטיס את המטוסים היום, לבית הזקנים בני דורי, שעדיין מאכלסים את 'בור' חיל האוויר וגם את קפלן.

איך המחאה מתמודדת עם המלחמה? (1)

המלחמה קולעת את המחאה לפרדוקס תודעתי, שבא לידי ביטוי בשתי דרכים קוטביות שבהן היא מתמודדת עמה. האחת המוצגת פה לועגת למלחמה כאילו לא מדובר במלחמה קיומים שלהם עצמם. היא מציגה את האריה השואג כאריה חבול, פצוע ופתטי, ולועגת לטענה על 'ניצחון' (בווק אין 'ניצחון', רק 'אסטרטגיות יציאה', זוכרים?)

כרזות ליום ה- 8 במרץ

דף הטוויטר של Benonwine: רואן אטקינסון ('מיסטר בין') על תרבות ההשתקה והביטול

מידי פעם מבליחה תקווה שהבריטים יתעשתו וימרדו באליטה הווקיסטית שלהם, הגוררת אותם אל עבר התהום האיסלאמית. הנה קרן אור כזו: השחקן הבריטי המפורסם רואן אטקינסון (המוכר כ"מיסטר בין") מותח ביקורת חריפה על תרבות ההשתקה והביטול של הווק. אטקינסון משווה את תרבות הביטול הדיגיטלית לציד המכשפות בימי הביניים, כשההמון המבועת שוטט ברחובות, כשהוא מחפש מישהו לשרוף. כוונתו כמובן לרשתות החברתיות, שם אנשים מתאגדים במהירות נגד אדם מסוים – לעיתים, על סמך אמירה אחת או טעות מהעבר – ומנסים להרוס את שמו, פרנסתו ומעמדו החברתי ללא הליך הוגן. אטקינסון, מדגיש כי מדובר בהתנהגות יצרית, אלימה וחסרת סובלנות למורכבות או לדעות שונות, המזכירה תקופות חשוכות בהיסטוריה.

אטקינסון ידוע מזה שנים כלוחם למען חופש הביטוי בבריטניה. הוא טוען שהפחד מ'השתקה וביטול' גורם לאנשים לצנזר את עצמם ופוגע ביכולת לקיים דיון ציבורי פתוח או ליצור סאטירה נוקבת.

שימו לב ללוגו Leave.EU: בפינה הימנית למטה מופיע הלוגו של הקמפיין שתמך ביציאת בריטניה מהאיחוד האירופי (ברקזיט). השימוש בציטוט של אטקינסון על ידי קמפיין כזה נועד לחבר בין המאבק ב"פרוגרסיביות" או ב"תקינות פוליטית" (Woke) לבין המאבק על ריבונות וזהות לאומית.

כרזות ליום ה- 5 במרץ

דף הטוויטר של ינון מגל: זה שמרד בראש ממשלה נבחר, והפך בחלוף השנים לליצן!

אפשר לראות באירוע הזה את תחילת מהפכת הצבע הישראלית: איך ראש שירות חשאי מורד במנהיג נבחר, ומסכל את רצונו בקונספירציה עם מעצמה זרה, ואיך התקשורת נותנת לכך רוח גבית, והופכת את היוצרות…*

כרזות ליום ה- 4 במרץ

במערב אוסרים על טיול על כלבים ברחובות בשל הפגיעה במוסלמים (איסלאמופוביה). מה יהיה בתל אביב של 'מדינת כל אזרחיה'?

ולכל מי שמבטל את הדברים הללו כ"שטויות": הווק הישראלי 'מיישר קו' בכל דבר עם אחיו במערב. האם לא ראוי לפחות, שהאוהבים את כלביהם בתל אביב, יבקשו לבקש לפחות הסבר ממקבלי ההחלטות שלהם, למה בעולם המערבי כולו זה קורה, אבל לא אצלנו? *

כרזות ליום ה- 3 במרץ

"אין דת שמוקירה חיי אדם כמו האיסלאם!", והשמאל – במערב וגם אצלנו – קונה ולועס לתיאבון…

בסופו של דבר, אמור להיות גבול לכמה פילטרים של אינסטגרם אפשר לשים על המציאות לפני שהיא מתפוצצת לך בפנים… רק שבעולם של נרטיבים שמחליפים עובדות, הגבול הזה נעלם ואיננו!*

"ליליפוטים תתקדמו… הוא רק נח!"

"פרקליטות המדינה במבצע הגדול בתולדותיה, בניסיון הפיכה שלא היה כמוהו: בזבוז מטורף של כספי משלם המיסים, מדינה בכאוס כבר כעשור, אלפי שעות עבודה, טונות של ניירת, עבירות פליליות שמספיקות להכניס לכלא חוקרים ופרקליטים לשנים רבות…

והוא ממשיך ואף הופך את הקערה על ראשם, חזק מאי פעם, למרות הכל ואולי דווקא בגללם.*

כרזות ליום ה- 27 בפברואר

השבת היא 'שבת זכור': "זכור את אשר עשה לך עמלק!"

ואנחנו בהחלט זוכרים, ולא נשכח!*

כרזות ליום ה- 23 בפברואר

שנתיים להיעלמותה של היימנוט קסאו

שנתיים להיעלמותה של היימנוט קסאו הן שנתיים של חור שחור בלב הממלכתיות הישראלית, פצע פתוח המעמיד למבחן נוקב את מושג 'הערבות ההדדית'. זו אינה רק טרגדיה אנושית קורעת לב של משפחה אחת, אלא תמרור אזהרה חברתי על האופן שבו שקיפותן של אוכלוסיות מוחלשות משפיעה על עוצמת התהודה הציבורית והנחישות הממסדית.

בפרספקטיבה של זמן, המאבק להשבתה של היימנוט הפך למבחן מצפון: האם מדינת ישראל מסוגלת להפנות את אותה עוצמה לוגיסטית ורגשית שהיא מגייסת בעתות חירום לאומי גם עבור ילדה אחת, רחוקה ממוקדי הכוח, שפשוט נמוגה ביום בהיר אחד?*

למה השמאל פוחד מהציונות הדתית?

הפחד של השמאל מפני הציונות הדתית אינו נובע רק ממחלוקת פוליטית על גבולות המדינה, אלא ממה שנתפס כאיום על "הגמוניית המשמעות" של הפרויקט הציוני. בעוד שהשמאל הליברלי שואף להפוך את ישראל למדינה מערבית "נורמלית", דמוקרטית וחילונית שבה הלאומיות היא כלי פונקציונלי, הציונות הדתית מציעה אופק הפוך: לאומיות רוויית טרנסצנדנציה, שבה המדינה היא כלי למימוש חזון משיחי או דתי.

עבור השמאל, השילוב בין מיומנות טכנו-מבצעית (הנוכחות הגבוהה בדרג הלוחם ובפיקוד) לבין אידיאולוגיה שאינה נשמעת לכללי הרציונליזם הליברלי, יוצר דמות של "יריב בלתי קריא". זהו פחד מפני תהליך שבו הכלים של המדינה המודרנית – צבא, משפט וחינוך – מגויסים לטובת ערכים שהשמאל תופס כארכאיים או כמסכנים את החירות האישית.

במובן עמוק יותר, השמאל חושש שהציונות הדתית לא רק מחליפה אותו בשלטון, אלא מחליפה את הישראליות עצמה בזהות יהודית שורשית ונוקשה יותר, שאין בה מקום למרחב הספקני והאוניברסלי שבו השמאל מרגיש בבית.*

כרזות ליום ה- 19 בפברואר

אוי לעם שהאליטה שלו איבדה את דרכה…

אם לא יצליח להתנער ממנה בזמן, היא עלולה לגרור אותו לאבדון!*

האליטה שלנו לא המציאה את הקונספט של לעזור לאויב בעיצומה של מלחמה

האליטה שלנו לא לבד… גם בבריטניה בתחילת המלחמה, ניסתה האליטה הבריטית הפרו נאצית בגיבוי בית המלוכה הבריטי, התקשורת, האינטלקטואלים והבוהמה, לכפות על בריטניה את עצירת המלחמה וכינון הסכם שלום עם היטלר. הנה קריקטורה מהעיתונות הבריטית על המפגינים הפייסנים שנושאים שלטים: "הסכם עם היטלר עכשיו!" – בעיצומו של 'הקרב על בריטניה – ואיש ההגנה האווירית מצביע על המפציצים הנאצים ואומר למפגין: "נסה לשאת ולתת עם אלה":*

אוי לעם שהאליטה שלו איבדה את דרכה…

אם לא יצליח להתנער ממנה בזמן, היא עלולה לגרור אותו לאבדון!*

כרזות ליום ה- 19 בפברואר

דף הטוויטר של Magi Magi: פרקליטות חולה…

השופטת הילה גרסטל, נציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות בשנים 2014 – 2016: "הרגשתי שבר, שבר עמוק באמון שלי בפרקליטות. זה גוף שיש בו היום משהו חולה, גם ברמה הניהולית וגם ברמה הערכית".

כרזות ליום ה- 18 בפברואר

דף הטוויטר של מושיק גולסט: הזדמנות להבין איזה חגים יחגגו ב'מדינת כל אזרחיה', ואיזה לא

האתחול התרבותי של המערב הושלם, והמערב, בחיפושו הנואש אחר זהות, החליף את המסורת הישנה שלו באחת שמרגישה לו קצת פחות… אשמה.: אחרי שהכריסטמס גורש מרחובות הערים, ועצי האשוח נארזו בבוידעם של ה'פוליטיקלי-קורקט' מחשש ל"פגיעה ברגשות", מתקבל הרמדאן ברוב כבוד והדר: רחובות הערים התמלאו באורות מנצנצים מסוג חדש, ובהמון פוליטיאים שמגלים היום חיבה עזה לתמרים.

נ"ב: זה גם יקרה ב'מדינת כל אזרחיה': החגים היהודיים יסולקו מהרחובות בשל פגיעה ברגשות לטובת האיסלאם, ומי שמבטל זאת כ'שטויות', עליו החובה להוכיח, למה אצלנו זה יהיה אחרת!

כרזות ליום ה- 17 בפברואר

אהוד ברק ו'תיבת הפנדורה' של הפוליטיקה הישראלית

פרשת ההקלטות של ג'פרי אפשטיין הופכת ל'תיבת הפנדורה' של הפוליטיקה הישראלית, כשבצומת הדרכים שבין הון, שלטון וצללים בינלאומיים, ניצבת דמותו של אהוד ברק כחידה שטרם פוענחה במלואה…

כרזות ליום ה- 14 בפברואר

דף הטוויטר של George Orwell: חוות החיות של ג'ורג' אורוול

המחשה חריפה (ולא מאוד מעודנת) למשפט האלמותי של ג'ורג' אורוול: "כל האזרחים שווים, אבל יש כאלו ששווים יותר": 'מרחב חסינות', צפצוף על החוק, טיוח חקירות ומה לא. האצולה הזו, לא רק קובעת את הכללים, אלא מוודאת שהם חלים על כולם, חוץ מאשר הם עצמם, שנמצאים בתוך הפריים של הסלפי…*

דף הטוויטר של Marta: עורי ספרד, לפני שיהיה מאוחר מידי…

עם ההחלטה שקיבלה הממשלה הספרדית, בפברואר 2026, לאזרח חצי מיליון מהגרים לא חוקיים, ספרד מצויה בצומת דרכים רגשי וערכי. השור השוכב בכרזה למטה מייצג את הריבונות והמסורת הספרדית ש"נרדמו" בשמירה, בעוד הילדה הבוכה מסמלת את הדורות הבאים שיצטרכו להתמודד עם שינוי דמוגרפי ותרבותי חסר תקדים:*

דף הטוויטר של Imtiaz Mahmood: מפעל ההתאסלמות במערב. תחשבו עלינו!

ההתאסלמות מתחילה לצבור תאוצה, והופכת ל'פס ייצור' אמוני. רבים במערב אצים רצים להצטרף לקבוצה המנצחת, תוך אבדן זהות אישית ולאומית. המגוון האנושי מפנה את מקומו לטובת אחידות דתית מונוליטית. כמה רחוק החזון הזה מהרב תרבותיות המטופשת שאליטות המערב שיווקו לתושביהן…

עכשיו תחשבו מה מספרת לנו האליטה שלנו על 'מדינת כל אזרחיה', ומה נקבל בפועל. האם לא מגיע לנו הסבר איך נהפוך למדינה היחידה במערב שבה התהליכים הללו לא יתרחשו?

דף הטוויטר של bibistA: איך הוא ישן בלילה?

צחוק הגורל. השבת תחול פרשת משפטים שהחלה את הסתבכותו של מנדל, ודווקא היום התגלה כי מנדל מתמודד עם "פער מובנה באמינות הטיעונים".

דף הטוויטר של Judeoespañol: משפטים בושה

צחוק הגורל. השבת תחול פרשת משפטים שהחלה את הסתבכותו של מנדל, ודווקא היום התגלה כי מנדל מתמודד עם "פער מובנה באמינות הטיעונים".

דף הטוויטר של גדי טאוב: אנדרטת האפוד האלמוני

רדיפות הפרקליטות נמשכות: מי שמעיד מחבלים נגד לוחמים רואה בהם בעלי ברית ובחיילים אויבים

*תחילת המשפט בפועל (שלב ההוכחות) של סער אופיר וטירן גלמודי* לראות ולא להאמין: הפרקליטות מגייסת כעדים את הפלסטיני מזוהה חמאס להעיד נגד לוחם היס"מ טירן גלמודי וסער אופיר שלחמו בעוז ב-7 באוקטובר. השניים יחד עם דביר און נאשמים בתקיפה של פלסטיני דרוש לחקירה לאחר שנמצאו בטלפון הנייד שלו סרטונים עם דגלי חמאס וחמוש מכף רגל ועד ראש בנשק לא חוקי (בסרטון) | יאיר אלטמן. שהו שנה ויותר במעצר

איך הוא ישן בלילה (2)?

נערה יזידית זו סירבה להתאסלם והפכה לשפחת מין. תראו מה הם עשו לה….

איך הוא ישן בלילה (1)?

נערה יזידית זו סירבה להתאסלם והפכה לשפחת מין. תראו מה הם עשו לה….

כרזות ליום ה- 11 בפברואר

דף הטוויטר של‏ Dr. Maalouf: כשנערה יאזידית מסרבת להתאסלם

נערה יזידית זו סירבה להתאסלם והפכה לשפחת מין. תראו מה הם עשו לה….

וכדאי לזכור. הדברים הללו נעשים פה, ממש על גבולנו. ולעולם לא אוכל להבין כיצד מאות אלפי ישראלים מבקשים להכניס את הסיוט הזה לתוך ביתנו ממש, ב'מדינת כל אזרחיה'…*

חזי נחמה: "ערך חייהם של אזרחי האויב הוא יקר יותר מערך חיי החיילים שלי!"

עדות לבלבול המוסרי שהביא הווק לצה"ל הביא אל"ם במיל' חזי נחמה, שסיפר כי "אני בתור מגד ב 2011 שומע את אביחי מנדלבליט בתור פצ"ר מסביר לי בכנס (למפקדים) באולם יותר גדול מזה, שערך חייהם של אזרחי האויב הוא יקר יותר מערך חיי החיילים שלי. זה בעצם החינוך מחדש שקרה בצה"ל, ומובן מאוד במערכת המשפט

איך הגענו למצב שבו יודעת כל אם עברייה, שעלולים לחמול על אוכלוסיית אויב, גם במחיר חייו של בנה?*

כרזות ליום ה- 10 בפברואר

טל אור טסונה:

עבירות שבצעו התופרים:

• עברו על חוק יסוד.
• שיקרו לבית המשפט.
• סחטו יועמ"ש.
• התעללו בנחקרים.
• ביצעו האזנות סתר ומעקבים ללא אישור.
• זייפו פרוטוקולים.
• העלימו ראיות מזכות.

בנוסף:

• המציאו עבירה לא קיימת.
• בזבזו מאות מיליונים בחקירות ומשפט.

הישגים: אביעד גליקמן צייץ "בום".

תגידו, זה מסע ציד?

אם הוכחה גרסת העד, צחי חבקין, שהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט הגיש תצהיר שקרי לבית המשפט בו טען שהוא אישר את החקירה בתיק 1000 – כי לא ניתן לאשר פתיחת חקירה בדיעבד – אבל פרוטוקולי הדיונים מוכיחים כי לא רק שמנדלבליט לא אישר את החקירה כפי שטען, אלא שבזמן אמת הוא התרעם על צוות החקירה שפעל ללא אישור. אם גם יהודית תירוש ופרקליט המדינה ידעו על הפרוטוקולים ושיקרו. אם מערכת שלמה שיקרה כדי להפיל ראש ממשלה, האם זה מסע ציד, לדעתכם?

'מסע ציד' כנגד אדם משמעו, שמוצבת מטרה על ראשו של אדם מסוים: חוקרים אינם נשלחים לחקור עבירה מסוימת, אלא כדי למצוא ראיות, לפברק אותן ולהטותן באופן שיביאו להרשיע אדם בכל מחיר, בכל עבירה שהיא, כדי לסלקו מן הדרך…

דף הטוויטר של ינון מגל: תגידו, זו אכיפה בררנית?

אחיו של דוד זיני (ראש השב"כ), בצלאל זיני, הועמד לדין בתחילת פברואר 2026. הוא מואשם כי ניצל את תפקידו כאיש מילואים האחראי על המעטפת הלוגיסטית של "כוח אוריה" (יחידת הנדסה) כדי להכניס לרצועה כ-14 קרטוני סיגריות במספר הזדמנויות. הוא מואשם בסיוע לאויב במלחמה. זוהי האשמה החמורה ביותר בתיק. נטען כי הברחת הסחורות (בעיקר סיגריות) סייעה בעקיפין לחמאס, שכן הארגון גובה מיסים גבוהים על מוצרים אלו, מה שמזרים כספים למימון פעילותו.

רק לפני מספר חודשים, אירועים בעלי מאפיינים ביטחוניים מובהקים לא סווגו כאיום ביטחוני, אלא טופלו כעבירות כלכליות. לדוגמה: באוגוסט 2025 הגיעה משאית סיוע לרצועת עזה למעבר כיסופים. במהלך חיפוש שביצעו אנשי המעבר ושוטרי משטרת ישראל, נמצאו 317,239 חפיסות סיגריות, כ-255 ק"ג טבק בתפזורת וכן 1,983 מכשירי טלפון סלולריים מסוגים שונים. שווי כלל הסחורות המוברחות הוערך ב-8,198,565 שקל. בחלק אחר במשאית אותרו עוד 48,260 חפיסות סיגריות, שש טון טבק, 535 ק"ג טבק לנרגילה, 4,400 סיגריות אלקטרוניות ו-38,100 מ"ל של נוזל לסיגריות אלקטרוניות. למרות ההיקף החריג, סוגי הסחורות והעובדה שמדובר בפריטים דו-שימושיים העלולים לחזק גורמי טרור ברצועה, הפרשה לא טופלה אז כעניין ביטחוני. היא נותבה למסלול אזרחי-כלכלי, כאילו מדובר בעבירת מכס רגילה, והועברה לחקירה בידי רשות המסים ואגף המכס.

דעו: ליבת השימוש לרעה במערכת אכיפת החוק במערב היא 'האכיפה הבררנית' (Selective Enforcement), שהופכת להיות כלי דומיננטי בידי אליטות הווק (Woke), לחיסול מתנגדים.

"ויקח משה את עצמות יוסף עמו"… (שמות, יג יט) רן גואלי שב סוף סוף לעמו ולאדמתו"

רן גואילי חזר הביתה ב- 26 בינואר 2026: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ:  כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, וְהַעֲלִיתֶם אֶת-עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם".

במדינות מערב רבות זה יגמר בהתאסלמות!

בתמונה למטה: כרזת פייק (פוטושופ) שפרסם הימין הגרמני ב- 2016, המתאר לכאורה שלט שתלו המהגרים המוסלמים על גשר בגרמניה: "או שהילדים שלכם יתאסלמו, או שנשחט אותם"… השלט בדוי אבל הרציונל נכון, ומתאר את הפחד שבו שרויים רבים מתושבי המערב. איסלאם 'האחים המוסלמים' באירופה לא רואה את עצמו כמיעוט המשתלב בדמוקרטיה, אלא ככוח חלוץ שנועד להשליט את חוקי השריעה בהדרגה:

• שלב ראשון: דרישה לאוטונומיה דתית ותרבותית (בסובלנות ובנועם).
• שלב שני: יצירת "אזורים אסורים" (No-go zones) שבהם החוק המקומי נחלש.
• שלב שלישי: כפייה אקטיבית של אורח חיים איסלאמי על הסביבה, כולל התאסלמות.

כרזות ליום ה- 16 בינואר

כרזות ליום ה- 15 בינואר

דף הטוויטר של Nazi Hunters: הבעירו את המזרח התיכון, עד שגילו לפתע, שהאש אחזה בשולי גלימתם…

תופעת התוצאות בלתי צפויות (תב"צים) היא התוצר של אי הוודאות. היא מוגדרת כתופעה של התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם, לרע וגם לטוב…

האמן המוכשר: גיא מורד.

אני רק שאלה…

מה הטעם בכל הבסיסים האמריקנים הללו במזרח התיכון, שמשמשים בשגרה מטרות נייחות, ושבעת מבחן, אוסרות המדינות המארחות לתקוף מהם?

כרזות ליום ה- 11 בינואר

למה, לדעתכם, מתכוון ראש משפחת הפשע נידאל אבו לטיף, כשהוא אומר: "אנחנו המדינה והעסק הזה הוא שלנו"?

כרזות ליום ה- 10 בינואר

דף הטוויטר של Kurdistan: הכורדים בחלב עוברים שחיטה וטרנספר, והעולם שותק

אחרי מצור של חודשיים על השכונות הכורדיות בחלב (שייח' מקסוד ואשרפייה), הכריז עליהן המשטרה, בתחילת ינואר 2026, כ"שטח צבאי סגור" ופתח במתקפה רחבה: הפגזות כבדות חסרות הבחנה – כולל פגיעה בבתי חולים (כמו בית החולים עות'מאן) ובאזורי מגורים צפופים – ואולטימטום לפינוי. רק במרץ 2025, השתכנעו הכורדים לחתום איתו על הסכם היסטורי שבו וויתרו על חלומות העצמאות, מסרו לו את הנשק הכבד (ואיבדו את כושר המיקוח שלהם), והסכימו להשתלב במוסדות המדינה. עתה, הם נטבחים ועוברים טיהור אתני.

ואנחנו, כדאי שנזכור שלושה לקחים:

• האחד, על תקפותם של הסכמי נייר במזרח התיכון.
• השני, ש"אין חריש עמוק בלי נשק"… וויתרת את הנשק ונחלשת, צפה פגיעה.
• והשלישי: אין דבר כזה, 'מדינת כל אזרחיה' עם מוסלמים!*

דף הטוויטר של Ken Moriyasu: למה טראמפ צריך את גרינלנד?

עבור דונלד טראמפ, רכישת גרינלנד אינה רק עסקה נדל"נית, אלא מהלך גאו-אסטרטגי המגדיר מחדש את הביטחון הלאומי האמריקאי. בראייה זו, גרינלנד היא "תעלת פנמה של הצפון": יחד עם אלסקה, היא מאפשרת לארה"ב להחזיק בשני קצוות המעבר הצפון-מערבי ולהבטיח שליטה בלעדית על נתיבי הסחר העולמיים החדשים שנפתחים עם הפשרת הקטבים.

בדיוק כפי שטראמפ נאבק לצמצום ההשפעה הסינית בתעלת פנמה המקורית, הוא רואה בגרינלנד נכס חיוני לבלימת "דרך המשי הקוטבית" של בייג'ינג ולמניעת כיתור רוסי בצפון האוקיינוס האטלנטי. השילוב בין המיקום הקריטי הזה לבין עתודות המינרלים הנדירים שבאי הופך את גרינלנד למרכיב קריטי בדוקטרינה של עצמאות משאבים ודומיננטיות ימית, המבצרת את מעמדה של ארה"ב כמעצמה היחידה השולטת בשערים הימיים של חצי הכדור המערבי.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!