האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
כל מי שסבור שהדרה וביטול הם המצאות של העת האחרונה, מוטב לו להתעמק מעט בהיסטוריה של הקיטוב בישראל: ביום ההולדת ה- 18 שלי, עוד כשהייתי בתיכון, לקח אותי אבי, למשרדי ההסתדרות הכללית ופתח לי בחגיגיות פנקס חבר אדום. "חשוב שידעו שאתה שייך, כבר מהיום הראשון"… הטיף לי. ובאמת, המדינה נחלקה אז לאלה שהחזיקו פנקס אדום – משמע, לאנשי שלומנו – ולאלה שלא…
היעדר אמצעים הופך את השכבות העניות לשונאי סיכון. על כן, הגרבוזים ומנשקי הקמעות יישארו תמיד משני צידי המתרס הפוליטי…
המהפכה הגדולה הזו של עולם המידע, הובילה לחשיפת דעתם הבלתי אמצעית של אנשים רבים, במבחר נושאים. פתאום לאנשים שמבינים בנושא מסוים – כמו עדר של חמורים במרק פירות (ראו תמונה בראש המאמר) – ניתנה זכות הדיבור…
בית המשפט המחוזי אישר פשרה בתביעה ייצוגית בה נטען כי חברת שמן ויושב הראש של שמן נפט וגז לשעבר ישלמו פיצויים בסך 4.5 מליון שקל. זאת בגין פרסומים – כך נטען – בהטעיה ובמרמה; לפיהם, החברה מצאה בקידוח שלה נפט ברמה גבוהה. ומיהו יושב הראש שחברתו הסכימה להסדר הפשרה ולפיצוי? חבר הכנסת, הרמטכ"ל לשעבר – גבי אשכנזי! דמיינו לעצמכם מה היה עושה השמאל לו במקום השם אשכנזי היה מופיע השם נתניהו…
במדינה מתוקנת, המפלגות והפוליטיקאים מעסיקים את קהל האזרחים בפתרון בעיות בסיסיות: מדיניות, חברתיות, כלכליות, ערכיות. יש לנו בעיות כאלה, כבדות משקל: זהות המדינה, מבנה המשטר, המוסר והאתיקה של הממשל, ועוד. למרבה הבושה, הפוליטיקה של השנים האחרונות זנחה את כל הבעיות הללו. לפוליטיקה של ימינו יש כאן רק נושא אחד: הפוליטיקאים!
רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקה של זהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושגים אלה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
זה לא חשוב כמה שקרים ייצברו, מה שחשוב שהם ייצברו אחד אחרי השני. אחרי שאוכלים את הראשון, זה מגדיל את הסיכוי לאכול את השני, השלישי וכן הלאה, כי המחויבות כבר גדלה. זה משמעותו של דיסוננס קוגניטיבי!
הטרוניות שמשמיע רב ראשי לישראל – נגד חלק מן העולים ממדינות חבר העמים, שאינם יהודים – לא מעניינות אותי כשלעצמן. אני לא חי מפיו, לדעותיו אין שום חשיבות בעיניי. אני מקווה שלא תהיה להן שום השפעה על החקיקה והמדיניות, באווירה הבעייתית של המשטר הישראלי הנוכחי!
ראוי היה להניח את מלאכת ההגנה לעו"ד שיש לח"כ נתניהו בשפע וגם ליועצים וליחצ"נים גלויים ואפילו למש"קים התקשורתיים של 'משמרות ההגנה' הללו, העיתונאים המזוהים בעיני כל אדם הגון וסביר עם מאמצי ההגנה של ח"כ נתניהו. הם ולא ח"כים. אוטופיה? לא! אתיקה, התנהלות ראויה!
