פנחס פישלר: זיכוי. הגנה מן הצדק. התעוררתי מזיע…

חלמתי… אולם 317 מחוזי י-ם. יום א׳. 14.00. שם, ברחוב צלאח א דין. ממש מול משכן הפרקליטות. כבוד ההרכב הנכבד נכנס. הרכב תלתא. הכל קמים. "נא לשבת". המאשימה פותחת ראשונה…

מאיר גלבוע: כביכול בא לברך, אך נמצא מקלל

השר לביטחון הפנים החדש, עו"ד אמיר אוחנה, לא מונה כדי לתקן את כשלי המשטרה, ויש כאלה, אלא רק כדי לקלקל. על כן, לא יועילו העצות הטובות, שכמה מידידיי מייעצים לו…

בהיפוך לדברי התורה על בלעם – מאוחנה מצפים לברך, אך הוא יימצא מקלל

ברוכמן ופישלר: מכתב גלוי לשר לביטחון הפנים – עו"ד אמיר אוחנה

כבוד השר לביטחון הפנים הנכנס: לרגל כניסתך לתפקיד מצאנו לנכון להשיא לך מספר עצות  / "טיפים", כמי שמעורים ועוקבים בצמידות שנים רבות אחר ארגון המשטרה בישראל… ד"ר אבי ברוכמן ועו"ד פנחס פישלר כותבים לאמיר אוחנה…

יוסף זהר: "האם דברת עם עורך דינך על האפשרות שתורשע?"

אחרי יותר משתים עשרה שנה של סיפור המעשה, אני עדיין מופתע מכך שעולות שאלות שטרם נשאלתי. הפעם הייתה זו תלמידה שהפתיעה: "האם דברת עם עורך דינך על האפשרות שתורשע?"

אלכס רנב: חקירה פורנזית דיגיטלית – מקרה הירי בראש העין כמקרה בוחן

בחינת שני הסרטונים של הירי בראש העין מלמדים כי שניהם אינם הסרטונים המקוריים. בעוד הסרטון השני הוא רק רפרודוקציה בעל מהירות המואצת; הסרטון הראשון – שעליו התנהל הדיון באתר זה – עבר עריכות ממש. המשמעות היא, שכל הדיון שהתנהל כאן על אופציות הירי שהיו לשוטר – באקדח חי או בטייזר – הוא דיון עקר. לא ניתן להגיע למסקנות על בסיס ראיות שאינן מהימנות…

רועי צזנה: מכתב ההתאבדות, מהעתיקים ביותר?

לפני ארבעת-אלפים שנה, כתב מצרי קדום את מה שנחשב היום לאחד ממכתבי ההתאבדות העתיקים ביותר (אם לא ה-…). כמו תמיד, כשעוברים על הכתבים של אבותינו הקדומים, מצמרר להבין עד כמה הם היו דומים לנו. את אותם סנטימנטים שאצטט כאן, אפשר למצוא גם במכתבי ההתאבדות ובדיונים של היום על ספת הפסיכולוג…

ברוכמן וברג: מכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר – ההיבטים הרפואיים

הטייזר הינו מכשיר שליטה חשמלי ואינו כלי נשק. סקירת הספרות בארץ ובעולם מלמדת, שהשימוש בכלי זה הינו בעייתי מבחינה רפואית בסיטואציות מסוימות. מומלץ לעקוב בצורה רציפה ועדכנית על מחקרים וניסיונם של ארגוני אכיפת החוק בעולם. מומלץ לארגון המשטרה לחזור ולקרוא את חוות הדעת וההמלצות של מבקר המדינה…

הוא לא מורגש? באמת?

אז הנה חברים, זה שמנסים להאכיל אתכם איטריות, לא אומר שאתם חייבים לאכול. תמיד תחשדו. היזהרו מסטראוטיפים וזהרו מחדשות מזויפות ומוזמנות. ותחשדו תמיד באלה שידועים בעבר בכך, שהם מיטיבים להגיש לכם אותן…

אבי הראל: רצח הנער חבר הלח"י, אלכסנדר רובוביץ, במאי 1947

בערב 6 במאי, 1947, נעלם בירושלים נער בן 16, אלכסנדר רובוביץ, חבר לח"י שהיה בדרכו להדביק כרוזים של המחתרת. הוא נראה לאחר מאבק, נדחף על ידי גבר דובר אנגלית לרכב גדול, בצומת רחובות בשכונת רחביה. לא היה מדובר במעצר רגיל, ורובוביץ לא נלקח לחקירה רגילה. הוא מעולם לא נראה שוב, וגופתו לא נמצאה מעולם…

פנחס יחזקאלי: דקל וקנין בין שתי משפחות פשיעה

בעולם פתוח של רשתות חברתיות, הופכות גם משפחות הפשע לשחקניות פעילות. על האופן שבו הן מיטיבות לנצל את המדיות הללו לצורכיהן ניתן לערוך קורס אקדמי שלם. טעימה כזו – מקרה לימודי אחד כזה – כבש את הכותרות בימים האחרונים; ואתמקד בו הפעם: זה סיפור שבו הילד בעל קול הזמיר, דקל וקנין – שהפך תוך ימים למפורסם בזכות שירו "סוף עונה" – מצא עצמו במרכזו של עימות בין שתי משפחות פשיעה…