פנחס יחזקאלי: דקל וקנין בין שתי משפחות פשיעה

[בתמונה: דקל וקנין בין הפטיש לסדן... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי aitoff לאתר Pixabay]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

בעולם פתוח של רשתות חברתיות, הופכות גם משפחות הפשע לשחקניות פעילות. על האופן שבו הן מיטיבות לנצל את המדיות הללו לצורכיהן ניתן לערוך קורס אקדמי שלם.

טעימה כזו - מקרה לימודי אחד כזה - כבש את הכותרות בימים האחרונים; ואתמקד בו הפעם: זה סיפור שבו הילד בעל קול הזמיר, דקל וקנין - שהפך תוך ימים למפורסם בזכות שירו "סוף עונה" – מצא עצמו במרכזו של עימות בין שתי משפחות פשיעה...

מלבד הילד המזמר, דקל וקנין, גיבורי המקרה שלנו הם שני עבריינים – ראשי משפחות פשיעה - שהיו בעבר חברים; והיום מנהלים מלחמת חורמה שביניהם: שמואל הרוש ומיכאל מור.

[להרחבה על שמואל הרוש, לחצו כאן] [להרחבה על מיכאל מור, לחצו כאן]

שמואל הרוש הוא עבריין צפוני שהיה חברו של מיכאל מור ויד ימינו, ונטל חלק במבצעיו התוקפניים, המפורסמים, נגד משטרת נהריה. כבר בהיותו חייל הורשע כי ירה ממטול רימונים לעבר משרדו של מפקד תחנת נהריה. אבל בינתיים התהפך הגלגל, והרוש הפך לאויבו המושבע של מור. הוא ניצל את שהותו הכפויה של מור בחו"ל, השתלט על חלק מעסקיו ודחק אותו ממאחזו בצפון הארץ, עד שנאלץ לעבוד לרמת גן. מאז מנהלים השניים - דרך חייליהם, וגם בעצמם - מאבק דמים. כיום מור עצור עד תום ההליכים, ומשפטו מתנהל בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, ביחד עם ברון פשיעה אחר, יניב (ניבי) זגורי, על פרשות הרצח של עד המדינה טל קורקוס ז"ל, ורצח אלישע סבח ז"ל.

לתוך המדמנה המדממת וחסרת הרחמים הזו נקלע הילד דקל וקנין, שהוזמן, כפי הנראה, לשיר במסיבת יום הולדת, לפני מספר חודשים, לפני שהתפרסם, כשהיה רק תופעה מקומית. במסיבה הזו הזמין שמואל הרוש מדקל וקנין שיר, וביקש שיקדיש אותו לפלוני, מיכאל מור... ולא סתם שיר. הוא ביקש את שירה של נטלי פרץ "אתה לא אמין"...

אביו ואחיו של דקל וקנין שהגיעו עימו לאירוע, לשמור עליו, לא הבינו, כפי הנראה, את הפואנטה, ודקל וקנין שר: "אתה לא אמין ואין לך מילה" - שר דקל וקנין על מיכאל מור, בלי להבין מה הוא שר... - "אתה לא אותו הגבר שהיה בהתחלה"...

[להרחבה על טל קורקוס, לחצו כאן] [להרחבה בנושא יניב (ניבי) זגורי, לחצו כאן]

[לשיר באתר שירונט, לחצו כאן]

בהתחלה זה היה קוריוז ששותף בין ווטצאפים של מקורבים; אחר כך כשהילד הפך כוכב, הסרטון הפך הפך לנשק כבד במלחמה שבין המשפחות. אינני בטוח שהביצוע הזה ישרוד ביו טיוב. אבל בינתיים, הנהו לפניכם. שמואל הרוש חובש כיפה נראה בתמונה מחבק את וקנין, שמזמר נגד מור:

.

לכאורה אחללה בדיחה... רק שאינני בטוח שלמיכאל מור (ראו תמונה משמאל) – אחד הפסיכופתים המסוכנים והמפחידים שקמו לנו בעולם הפשע הישראלי –יש חוש הומור, בוודאי בפרשה הזו. בדף הפייסבוק שלו הוא הרחיב על שמואל הרוש: "מנהיג לעולם לא תהיה. אתה לא מתבייש להראות את הפרצוף שלך?... לפני כמה חודשים איזה ליצן ישב באירוע, שתה כוסית וחצי, לשנייה אחת חש איזשהו סוג של ביטחון והחליט להקדיש לי שיר דרך טמבל בן 14, ומפרסם את זה בכל מדיה אפשרית. אני מבין שזה הכי גבוה שלך, ואין לך דרך אחרת להתפרסם... מנהיג לעולם לא תהיה. כל החיים שלך תהיה מובל ויפקדו עליך, יא בדיחה".

[תמונתו של מיכאל מור משמאל: פייסבוק]

מיכאל מור הזכיר לשמואל הרוש את הימים שבהם הוא היה חופשי; והרוש הסתתר מפניו: "אחרי כל השנים שהתחבאת בכפר, איך אתה לא מתבייש להראות את הפרצוף שלך? לאיזה אלוקים אתה מתפלל? אתה צריך שטיח, לא כיפה...". והוא גם הבליע איום חבוי: שלא לעולם חוסן; ובקרוב הוא ישתחרר: "אל תשכח שבקרוב אני משתחרר. אל תפקיר את כולם ותברח לכפר. תהיה גבר כמו שאתה מנסה להיות עכשיו".

ראו איזו מלחמה מתנהלת בין מלחמות פשע, בתוך המדיות החברתיות, שכולנו משתמשים בהן...

הפוסט הזה, אגב, נמחק על ידי פייסבוק; וגם הודעות המחיקה פורסמו בדף הפייסבוק של מיכאל מור... (ראו למטה):

[למאמר: '(כמעט) הכל על פסיכופתים', לחצו כאן] [לדף הפייסבוק של מיכאל מור, לחצו כאן]

מי שחושב שהסיפור הזה נגמר חי בלה לה לנד; והלוואי שטענת ה"לא ידעתי" של דקל וקנין תשמור עליו מפני מיכאל מור. רק שעכשיו, דקל וקנין מפורסם והוא מיוצג במשרד הפקות מכובד: ליאם הפקות של אייל גולן, מה שמעיד על כך שהילד מתחיל לפגוש כסף גדול; ומור אוהב כסף גדול, בייחוד כיום, כשהוא במעצר עד תום ההליכים, כשחלק ממקורותיו הכספיים נשללים ממנו...

האם יהיה למיכאל מור הכוח לנקום? אם כן, במי ימקד מור נקמתו העתידית? האם בשמואל הרוש? האם יחליט לצאת נגד הילד? האם יתבע אותו, למשל, לפיצוי בבוררות, כנהוג בעולמות של מטה? האם ידרוש ממנו להתנצל ולפרסם שיר נגדי; ואז, ימצא הילד את עצמו בין הפטיש לסדן, בין הרוש למורואיך תגיב המשטרה להתפתחויות הצפויות?

דבר אחד בטוח: הסיפור הזה רק התחיל; והוא איננו האחרון. הדומיננטיות של הרשתות החברתיות מצביעה על כך שעוד נכונו לנו מקרי בוחן נוספים בעתיד מהפרק המרתק של השימוש במדיה הזו למלחמות העולם התחתון...

[לדף הפייסבוק של מיכאל מור, לחצו כאן]

ההרצאה המוקלטת:

.

מקורות והעשרה

   

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *