[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Karl Anderson לאתר flickr]
[לאוסף המאמרים על השימוש המשטרתי באקדח הטייזר, לחצו כאן]
- ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
- פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.
* * *
עמיתנו ד"ר פנחס יחזקאלי, פרסם מאמר תחת הכותרת " טעיתי שיעור מתנ"ץ סיגל בר צבי על מגבלות הטייזר" . במאמר הוא כותב :" ....הנשק הזה אינו עובד על כולם בעיקר לא אנשים פסיכוטיים...." (יחזקאלי, 2020).
מכאן, שקיימת סוגיה משפטית להגדרה של הטייזר: האם הוא מכשיר שליטה חשמלי או כלי יריה? (CED - Conducted Energy Devices).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Andrew לאתר flickr]
הטייזר פורק מטען חשמלי, המגרה את המערכת העצבית המוטורית ואת מערכת השרירים הרצוניים וכך מביא לידי אבדן השליטה העצמית בתנועת הגוף. המחלוקת בקהילה הרפואית - באשר להשלכות הבריאותיות של פגיעה מאקדח הטייזר - נובעות משלוש סיבות (אלמסי,2013):
- הסתירות הקיימות בין מחקרים בנושא;
- העדר מחקרים בלתי תלויים ואיכותיים;
- ומחסור בניסויים שנערכו בבני אדם.
לזה כמובן יש להוסיף אינטרסים כלכליים של יצרנית המכשיר...
לשם הגדרת הטייזר, דרכי השימוש בו, ומגבלותיו, נחוצה בחינה יסודית של השפעותיו הבריאותיות, שאמורה לשמש בסיס למתן הנחיות של קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר) של המשטרה.
מבקר המדינה (2014) ערך בדיקה מקיפה ומקצועית והוציא חוות דעת תחת הכותרת: "שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר". בהמלצותיו הוא כותב: "על המשטרה והקרפ"ר להקפיד על שימור הידע בנושא ועדכונו; ובכלל זה, לעקוב באופן שוטף אחר מחקרים רפואיים הנוגעים להשפעות הבריאותיות של השימוש בטייזר, כדי לוודא שהטייזר אינו מסכן חיים.
החלטנו לבדוק את הסוגייה בהיבטים הרפואיים שלה
מבקר המדינה - בדוח מיוחד על נהלי השימוש בטייזר במשטרת ישראל - עוסק במותו של אדם, ביוני 2013, לאחר שהופעל נגדו טייזר, 8 פעמים. מהמסמכים המתעדים את האירוע עולה כי האיש התבצר בחצר עם מגרפה בידו. השוטרים שהגיעו למקום ניסו לשוחח עימו, אך הוא לא הגיב והניף את המגרפה לעברם (על פי הטרימינולוגיה המקובלת, כפי הנראה מעורער בנפשו). מאחר שסיכן את השוטרים ואת עצמו הוחלט להפעיל נגדו טייזר. בסיכום חקירת מח"ש נכתב כי "הראיות מצביעות על שימוש מופרז באקדח הטייזר... ניתן לקבוע - ברמה גבוהה של ודאות - שמותו המצער של הקורבן לא נגרם באופן ישיר ע"י פעולות המשטרה" (פרדיסון, 2014). בריינר ובן זכרי (2019) כתבו: "תושב אשדוד מת לאחר שחושמל באקדח טייזר עי המשטרה במהלך מעצרו". תושב אשדוד בן 43 מת היום לאחר שנעצר וחושמל באקדח טייזר ע"י שוטרים. לפי הודעת המשטרה הגבר נעצר בחשד שפרץ לדירה באשדוד והיה נתון בהתקף אלים בזמן המעצר. משהגיעו לתחנת המשטרה בעיר, טענו כי ההתקף נמשך וכי אף ניסה לפגוע בעצמו ולכן חושמל. אשתו של העצור אמרה כי הוא היה שרוי במצוקה נפשית. לאחר השימוש בטייזר, העצור התמוטט בתחנת המשטרה והועבר בניידת מד"א לבית החולים אסותא בעיר שם נקבע מותו.האם ההתקף האלים מלמד שהיה פסיכוטי?
הקרפ"ר נדרש לחוות דעת רפואית בנושא הטייזר והפעלתו ע"י שוטרים מספר פעמים: בדיונים שהשתתף הקרפ"ר שהתקיימו ב- 2003 לקראת הכנסת הטייזר לשימוש במשטרה; ובדיונים שהתקיימו לאחר הכנסתו לפעילות מבצעית; הציג עמדה שלפיה, הסיכונים הבריאותיים הנובעים מכל נשק אלקטרוני קטנים לפי כל קנה מידה מין הסיכונים הכרוכים בכל נשק קונבנציונאלי. הוא ציין, שלאחר 25 שנות ניסיון עם טייזרים בארצות הברית, אין כל עדות משכנעת למוות שנבע מהשימוש בטייזר. לטענתו, הסכנה לנזק מהשימוש בטיייזר רבה יותר אצל אנשים הסובלים מבעיות לב, אך רוב הסיכונים הללו הם תיאורטיים... שימוש בטייזר ממרחק כרוך בסכנה ממשית רק עם הוא פוגע בעיניים, בפה פתוח, בצוואר, באברי המין או בכלי דם גדולים במפשעה..." ( מבקר המדינה,2014).
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Jon Evans לאתר flickr]
ביוני 2009 פנה יועץ משפטי ממחלקת הייעוץ המשפטי של המשטרה לקרפ"ר, לשם קבלת תגובתו על פנייה של עורך דין פרטי בעניין כתבה בעיתון שצוין בה כי הטייזר אינו בטוח ובאנגליה נגרם אסון מירי בו.
בתגובה כתב לו הקרפ"ר כי: " אם רוצים גם מטאטא יורה!! כמובן, שבשימוש לא נכון ושלא על פי הנהלים, ניתן להרוג גם עם טייזר. בשימוש מושכל, זהו אמצעי מעולה; ואין לי יותר מה להוסיף"
מילת המפתח היא שימוש מושכל! בהליך משפטי - שבו ניתן, לראשונה, גזר דין בשל הפעלת טייזר שלא כדין, העיד השוטר הנאשם שהוא לחץ 30 לחיצות!!! על עצור במהלך הלילה. גזר דינו של השוטר היה 28 חודשי מאסר בפועל, ושנה מאסר על תנאי. בעקבות פסק הדין פוטר מהשרות (ת"פ ת"א 37609-08-13 מדינת ישראל נ' אנעים).
בינואר 2014, שוב התייחס הקרפ"ר לנושא בעקבות פנייה של הייעוץ המשפט במשטרה; ובו הוא מציין: ".... תריסר מחקרים רפואיים ולימוד שטח שביצעו גורמי ממשל, גורמי אכיפת החוק, אוניברסיטאות ומרכזים רפואיים, מלמדים שאין סיבה ששימוש ישיר בטייזר יביא לפיתוח הפרעות קצב או פגיעה מטבולית.
משטרת ישראל (2017) הוציאה עדכון לנוהל הפעלת מש"ח טייזר ובו נספח רפואה (נספח ד'). בסעיפים 4-5 בנוהל מודגשים אוכלוסיות רגישות ואנשים בעלי סיכון גבוה. המשטרה מגדירה בנוהל את הטייזר כמכשיר שליטה חשמלי (לא נשק), ואין שום אזכור להפעלתו על אנשים פסיכוטיים...
במאי 2020 יצא מסמך משטרתי (לא נוהל) ממחלקת הסיור של המשטרה תחת הכותרת: "תמצית אפקטיביות הטייזר". במסמך זה מופיעה לראשונה הערה בסעיף של ניסיון מצטבר בארץ ובעולם בסעיף 4א :" באמצעות שוקר-ההפעלה היא בהצמדה לגופו של החשוד, אין היא משפיעה על אנשים פסיכוטיים, ללא מסת שריר וכד'.
בשל הממצאים כי בעקבות השימוש בטייזר נגרם מוות בקרב בני אדם שנגדם השתמשו בנשק זה, ארגון אמנסטי ערך מחקר ובין הממצאים העיקריים של אמנסטי אינטרנשיונל (2008 by Amnesty International) נכללים הדברים הבאים:
- מרבית המתים היו נסערים, מופרעים ו / או תחת השפעת תרופות ממריצות, ואחוז משמעותי סבל ממחלות לב.
- רבים מהנפגעים היו נתונים לזרמים חשמליים מרובים או ממושכים, לרוב הרבה יותר מהמחזור הרגיל של חמש שניות, למרות אזהרות במשך מספר שנים על הסיכונים הבריאותיים.
ארגון "אמנסטי" קרא לאסור את השימוש באקדח טייזר, כל עוד לא נעשו מחקרים קפדניים ובלתי תלויים בנושא; וכן בהמשך, לאסור את השימוש בו, אם ניתן לעשות שימוש באמצעים אחרים.
מחקר נוסף (Brink, J.2011) - העוסק במאפיינים של המגע עם המשטרה של אנשים עם מחלות נפש - מציע מספר אומדנים ביחס לאופי יחסי הגומלין של המשטרה עם אנשים הסובלים ממחלה נפשית:
- מחצית מהמגעים שבין המשטרה לאנשים עם מחלות נפש כרוכים בהתנהגות פלילית לכאורה.
- 1 מכל 5 מפגשים ומעצרים של המשטרה בהם מעורבים אנשים עם הפרעות נפשיות קשורים כביכול למעשה פלילי אלים.
- 2 מכל 5 מפגשים בין המשטרה לאנשים עם מחלות נפש כרוכים במעשים פליליים לא אלימים ופחות חמורים.
- 2 מתוך 5 מפגשים בין המשטרה לאנשים עם מחלות נפש כרוכים במצבים שאינם קשורים להתנהלות פלילית.
- מרבית המגעים בין המשטרה לאנשים עם מחלות נפש יזומים או על ידי המשטרה (~ 25%), האדם הסובל ממחלה נפשית (~ 15%), או משפחתם (~ 20%) .
- שכיחות אנשים עם מחלות נפש באירועי הלם והרוגים על ידי ירי במשטרה, מיוצגים ביתר. שיעור גדול יותר של אנשים הסובלים ממחלות נפש מתייחסים בחוסר כבוד ומגלים התנגדות כלפי שוטרים בהשוואה לחשודים שאינם בעלי הפרעה נפשית.
- 1 מכל 7 מגעים שבין המשטרה לאנשים עם מחלות נפש מסתיימים במעצר.
יש המעריכים כי הגורם הנפוץ ביותר למוות כתוצאה מפגיעת אקדח טייזר הוא מצב המכונה excited delirium, מצב זה אינו מוגדר מצב קליני אלא מצב נפשי קיצוני, המלווה בהתרגשות פסיכולוגית, המתבטאת בירידת חום הגוף, רעידות חזקות, דמעות וגילויים של כוח סבל רב מבלי להתעייף. לטענת הייצרן "טייזר אינטרנשיונל", מצב זב הוא הגורם העיקרי למקרי המוות שאירעו זמן קצר לאחר הפגיעה באקדח. ברם, בשל מחסור במחקרים אי אפשר לקבוע אם הפגיעה מאקדח הטייזר היא שמובילה למצב המנטלי הזה; או שהחשוד יכול להיקלע לסיטואציה מעצם ההתקלות עם השוטרים (Lauren & Gant ,2008).
מכיוון שהשימוש בטייזר הפך להיות שכיח (O'Brien, A.J.2014), הדבר הוביל לשימוש רב בטייזרים בקרב כוחות המשטרה בעולם. ממצא זה, לווה בחששות מהפגיעות וההשפעות הבריאותיות, בפרט באוכלוסיות פגיעות כמו אנשים עם מחלות נפש.
מצב זה גרם להופעת שפע מחקרים; אולם, חרף עובדה זו נותרו שאלות רבות ללא מענה לגבי חלק מנושאי המפתח הנוגעים לתחום זה. מאמר סקירה מקיף, מתאר את הצגתם של טייזרים לשיטור ואימוצם הנרחב לאחר מכן. המחקר מדגיש את מצבי החירום של המשטרה במוקד התייחסות לשימוש בטייזרים; ומתייחס להשפעות הטייזרים ולגורמים נוספים התורמים לפגיעות המיוחדת באנשים הסובלים ממחלות נפש.
המחקר סוקר את השימוש בטייזרים ומעלה סוגיות הנוגעות לניגוד עניינים, הקשור בפרסומים אודות כלי נשק זה. אחת המסקנות המרכזיות של מאמר סקירה זה הוא, ששיש צורך במחקר נוסף על השימוש בטייזרים בקרב אנשים הסובלים ממחלות או הפרעות נפשיות.
מחקר אחר (Cassandra A. 2016) מתייחס לגישה של גורמי אכיפת החוק, בעניין השימוש בטייזר. ידוע כי במסגרת ביצוע משימות המשטרה, השוטרים נמצאים במגע עם מגוון רחב של אנשים, לרבות הסובלים מבעיות נפשיות וכאלה עם הפרעות של שימוש בחומרים אסורים על פי פקודת הסמים. מחקר שנעשה בתחום זה עוסק באוכלוסייה מיוחדת זו; והשתמש בנתונים שנאספו על ידי גורמי אכיפת החוק, משנת 2008 עד שנת 2009. המחקר כלל 233 מקרים שבהם נעשה שימוש בטייזר במהלך התקופה של שנתיים.
[התמונה משמאל היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Justin Stahlman לאתר flickr]
מבין 233 האנשים, 38 סבלו ממחלת נפש ו- 91 היו תחת השפעת סמים. המספר הממוצע של הזעים חשמליים - שנדרשו בכדי להשיג הֵעָנוּת, הִתְרַצּוּת, נִכְנָעוּת - היה 1.92 אצל אנשים הסובלים ממחלה נפשית בהשוואה לנבדקי קבוצת הבקרה שאינם סובלים ממחלה נפשית. בנוסף, המחקר העלה כי נדרשו בממוצע 2.55 הזעים חשמליים אצל אנשים שהיו תחת השפעת סמים ממריצים; בהשוואה לנבדקי קבוצת הבקרה, שלא כללה מעשנים או סובלים ממחלות נפשיות. תוצאות המחקר עברו בחינה סטטיסטית ונמצא כי ההבדלים הם מובהקים.
הדגשים
- הטייזר הינו מכשיר שליטה חשמלי ואינו כלי נשק.
- שוטר הסיור מצויד באקדח שירות אישי. הטייזר הינו מכשיר יחידתי והשוטר משאירו ביחידה בתום המשמרת. רק שוטר שעבר הכשרה ייחודית רשאי להפעילו בהתאם לנוהל שהוציאה המשטרה.
- כל שוטר סיור הנושא את המכשיר חייב להיות מתודרך ולדעת את ההשפעות הבריאותיות, ההרסניות שיכולות להגרם בעת הפעלת המכשיר, ולא לחשוב שמדובר רק בכלי אל- הרג.
- ארגוני מערכת אכיפת החוק בעולם כמו גם בישראל הכניסו את הטייזר לארסנל הציוד של היחידות שלהן.. השימוש בו צריך להיעשות בצורה מושכלת ובסיטואציות מוגדרות.
- סקירת הספרות בארץ ובעולם מלמדת, שהשימוש בכלי זה הינו בעיתי מבחינה רפואית בסיטואציות מסוימות.
- מומלץ לעקוב בצורה רציפה ועדכנית על מחקרים וניסיונם של ארגוני אכיפת החוק בעולם.
- מומלץ לארגון המשטרה לחזור ולקרוא את חוות הדעת וההמלצות של מבקר המדינה.
לסיכום
השופט חיים לי-רן (2009) כותב: "ראוי לזכור, כי כוחו של השוטר ושל משטרה במדינה דמוקרטית אינו טמון לא באלה, לא באקדח הטייזר, ולא בכלי נשק אחר שברשותו; אלא, בראש ובראשונה, ברמתם האנושית והמוסרית, על הנגזר מכל אחת מאלה. אלא מבצרים את חוסנם ואת כוחם האמיתי של השוטרים. וממילא, אף של הארגון אליו הם משתייכים. אלה הם שמגבירים את אמון הציבור במשטרה ומבססים אותו...אל לו לשוטר לנטוש ערכי אנוש ומוסר בסיסיים ואוניברסליים, כזכותו של כל אדם לחיים וכבוד. יהא מוצאו אשר יהא, ויהא הוא עבריין ככל שהוא. הדבר הוא בנפשה של חברה דמוקרטית ששמה עליה שוטרים כדי להגן עליה. ונתנה בידיהם, לצורך זה סמכויות נרחבות."
מקורות והעשרה
- אלמסי,א (2013) " שימוש במשטרת ישראל באקדח טייזר. הכנסת. מרכז מידע. ירושלים.
- בריינר, י ובן זכרי, א (2019) " תושב אשדוד מת לאחר שחושמל באקדח טייזר על ישי המשטרה במהלך מעצרו" הארץ 14.09.19
- יחזקאלי, פ (2020) " טעיתי שיעור מתנ"ץ סיגל בן צבי על מגבלות הטייזר" אתר ייצור ידע.
- מבקר המדינה (2014) "שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר- חוות דעת". ירושלים.
- משטרת ישראל (2017) "נוהל הפעלת מש"ח טייזר" -מטא"ר/אג"מ/מחלקת סיור, מספר הנוהל – 02.220.006
- משטרת ישראל (2020) " תמצית אפקטיביות הטייזר". מטא"ר/אג"מ/מחלקת סיור. ירושלים.
- פרדיסון, י (2014) " המבקר חושף : ב 2013 שוטר הרג אדם עם אקדח טייזר ". מעריב
- nrg 9/12/2014
- ת"פ (ת"א) 37609-08-13 מדינת ישראל נגד אנעים. פורסם במאגר הממוחשב.
- ת"פ (ירושלים) 1889/09 מדינת ישראל נגד ברוך פרץ ואחרים. פורסם במאגר הממוחשב.
- ‘LESS THAN LETHAL’? The use of stun weapons in us law enforcement.
- First published in 2008 by Amnesty International Publications International Secretariat Peter Benenson House 1 Easton Street London WC1X 0DW United Kingdom
- Brink, J., Livingston, J., Desmarais, S., Greaves, C., Maxwell, V., Michalak, E., Parent, R., Verdun-Jones, S., & Weaver, C. (2011). A study of how people with mental illness perceive and interact with the police. Calgary, Alberta: Mental Health Commission of Canada. Retrieved from http://www.mentalhealthcommission.ca
- Cassandra A. Bailey, William S. Smock, Ashlee M. Melendez, and Rif S. El-Mallakh. Conducted-Energy Device (Taser) Usage in subjects with mental illness. J Am Acad Psychiatry Law 44:213–17, 2016.
- Lauren Hancock and France Gant “ Taser- A Brief overview of the research Literature” Crime and Misconduct Commission Queensland,8 ( November 2008)
- O'Brien, A.J., & Thom, K., Police use of Tasers in mental health emergencies: A review, International Journal of Law and Psychiatry (2014), http://dx.doi.org/10.1016/j.ijlp.2014.02.014
