עו"ד שי פינס: צל של אמת – האם יש מקום למשפט חוזר בהרשעת זדורוב?

"צל של אמת" מצביעה על כך, שייתכן שהלחץ האדיר שהופעל על המשטרה בימים הראשונים שלאחר הרצח, היה המניע שהוביל לחקירה אגרסיבית נגד זדורוב; ולגיבושה של קונספציה אצל החוקרים, ואחר כך אצל אנשי התביעה הכללית, שמנעה מהם לבחון כל אפשרות אחרת מחד גיסא, ולדחוק הצידה את הספקות הקיימים מאידך גיסא.

אבי ברוכמן: שיקום השכונות חוזר – ההיבט הקרימינולוגי

המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל חייבים להיות שותפים בתוכנית שיקום השכונות שמוביל משרד השיכון, במטרה להפוך את אותן שכונות ל"שכונות בטוחות". השותפות צריכה להתחיל כבר בשלב התכנוני, עם דגש על מניעת פשיעה, והמשך בהיבט היישומי, כמו שילוב של מרכז שיטור קהילתי בשכונה, הפעלת מתנדבים, פעילות מול אוכלוסיות בסיכון עבריינים וקורבנות כאחד, יצירת והפעלת מודליים קהילתיים-משטרתיים, בהתאמה לבעיות של אותה שכונה. הצלחתה של התכנית הממשלתית מחייבת יצירת שותפות שכזאת. אחרת, היא תצא בהפסדה.

באמת? מכל הצרות, דווקא המתנדבים הם הבעיה?

המתנדבים הם כלי להשגת מטרות המשטרה. כשהמפעיל טוען שהכלי אינו פועל, צריך לבדוק דבר ראשון את מקצועיותו של המפעיל… בכמעט שבעים שנותיה, צברה משטרת ישראל ניסיון מזהיר ומופלא בהפעלת מתנדבים. יחד עם זאת, רוב קציני המשטרה – כולל רבים שהפעילו מתנדבים – הם, לצערי, בורים גמורים בתחום זה…

המפכ"ל עלה על מוקש…

פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה – עם המכתבים האנונימיים – יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות… הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב… מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד…

אבי הראל: הרב המהמר – קווים לדמותו של יהודה אריה ממודינה

הימורים 2

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Dan Goodwin לאתר flickr]

אבי הראל 5

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם שלושה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מבוא

לאחרונה עלה שוב הרעיון להקים קזינו בעיר הנופש אילת. אמנם הרעיון אינו חדש, אבל כמו בפעמים הקודמות כנראה שהוא יישאר בגדר רעיון. זאת לאו דווקא בגלל בעיות הלכתיות או מוסריות, אלא בגלל בעיות פוליטיות, כמו גם הביורוקרטיה והסרבול הסטטוטורי הקיימים במחוזותינו. בדברי הבאים אתייחס בקצרה לפן ההלכתי הקשור לרעיון זה, ולאישיות רבנית ססגונית ופורצת דרך בנידון.

נפתח בדבריו הנחרצים של הנביא ירמיהו : עושה עושר ולא במשפט החצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל (ירמיהו, פרק יז, פסוק יא). פירוש פשט של הפסוק הוא כדלקמן – מי שבאמת רוצה להרוויח כסף שיעמול עליו , בחינת: יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. רק מה שאדם יגע ומתאמץ כדי להשיגו, מוערך ומבורך. כמובן, שלפי רוח דברים זו הימורים הם דבר פסול לחלוטין.

להמשך קריאה

אבי ברוכמן: האם משטרת ישראל קובעת את רף הענישה הפלילית?

חוק

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Woody Hibbard לאתר flickr]

רף ענישה תחתון הוא העונש המינימלי שמקבל נאשם שהורשע בעבירה מסוימת. רמת העונש שהתביעה המשטרתית והפרקליטות דורשות בבתי המשפט, לאחר ההרשעה, מעצבת במידה רבה את רף הענישה.

אבי ברוכמן

אף שהיא מטפלת בכ-90% מהתיקים הפליליים, עד כה סירבה התביעה המשטרתית לחשוף את טווח הענישה שהיא נוהגת לדרוש בבתי המשפט. כעת, מתפרסמים הנתונים לראשונה (פולבר, 2016):

  • החזקת קנביס – עבודות שרות;
  • החזקת סמים קשים – 8 חודשי מאסר;
  • גניבת רכב – שנתיים וחצי מאסר;
  • פריצה לדירה – שנת מאסר;
  • החזקת נשק – שנתיים מאסר;
  • מכירת אלכוהול לקטין – עבודות שרות.

בדיונים שאני מקיים עם הסטודנטים שלי – שחלקם עובדים במערכת אכיפת החוק – אני שומע ביקורת, לא אחת, בעיקר מאנשי המשטרה, על רף הענישה הנמוך של מערכת המשפט:

…. אנחנו משקיעים המון מאמץ באיתור העבריין, איסוף ראיות ולבסוף, כשהוא מגיע לבית המשפט מקבל עונש מגוחך, ואנחנו פוגשים אותו אחרי תקופה קצרה ברחובות…לעתים הוא צוחק מאיתנו…"

להמשך קריאה

רועי צזנה: האם רכבים ללא-נהג ישמשו לפשיעה?

כוחות אכיפת החוק ישתנו ביחד עם העולם. הסוכנות חוזה שמספר תאונות הדרכים יפחת, ולכן גם יהיה פחות צורך בשירותי המשטרה. מצד שני, כאשר יזכו השוטרים במכוניות אוטונומיות משלהם, יוכלו אלו לבצע מרדפים חכמים במיוחד אחר פושעים. לפי הדו"ח, הרכבים האוטונומיים יוכלו לבצע בבטיחות פניות חדות ותמרונים מרשימים אחרים במהלך מרדפים או הגעה לאירוע חירום. כמובן, גם שוטרים אנושיים יכולים לבצע פעלולים מסוג זה, אך עקב היותם אנושיים הם צפויים לבצע יותר תאונות.

האם עידן התקינות הפוליטית נגמר גם בתחום אכיפת החוק?

מוקדש בתודה ובהערכה לשי פונדק, ששלח את החומר אלי… ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. *  *  * הסיפור הזה התחיל, כשמהגר בלתי חוקי נעצר במחסום משטרתי לבדיקה שגרתית, שהוצב על ידי שני סגני … להמשך קריאה

הנעת מפקדים בארגונים צבאיים: מש"קים מול קצינים

מעמד המשק בצבאות זרים

[מאמר זה נכתב במשותף עם אינג' שרית אונגר משיח]

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מאמר זה מוקדש לרונן סער, שנתן את התמריץ לכתיבת המאמר הזה

כך צוברים ידע: אתה כותב והערות קוראיך פותחים בפניך זוויות והקשרים חדשים… בתגובה למאמר קודם בנושא הנעת מנהלים, כתב רונן סער כך:

במחקר רשתות מצומצם – שערכתי בעבר בבסיס הדרכה בצבא – התגלתה לי תופעה מעניינת: בעל התפקיד – עם כמות קשרי הגומלין הרבה ביותר ו/או כמות המעוניינים להיות עמו בקשר הרבה ביותר – לא היה המפקד וגם לא סגנו או ראשי הענפים (אלוף משנה וסגני אלופים), אלא המדריך הראשי (רב-סרן) או קצין האגם ביח' שדה.

כאשר המפקד נתפס כביורוקרט ולא נגיש, או כשהסיכוי לקבל ממנו 'כן' נתפס כנמוך, העדיפו רבים את הקשר עם המדריך הראשי, כמוציא ומביא מטעם המפקד, או כשלב של בדיקת התכנות וריכוך, לפני הפניה למפקד. אמנם נדרשה החלטת מפקד בכל עניין מהותי – כנהוג בארגון צבאי היררכי – אך הדרך אליו עברה דרך המדריך הראשי חסר הדיסטנס הפיקודי.

ההערה הזו, של רונן סער, גרמה לי לחפש גילויים נוספים של התופעה גם בארגונים צבאיים:

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: למה רצח תאיר ראדה הפך לקונספירציה?

תיאורית קונספירציה או תיאורית קשר או טענת מזימה (Conspiracy Theory) מסבירה מצב או אירוע באופן מהפכני, הנראה כסותר את הממצאים הגלויים לעין. זאת, על בסיס ההנחה, שגורמים רבי כוח מסתירים את האמת ומונעים את חשיפתה לציבור. ..