מורכבות בניהול

זהו השלישי בסדרת המאמרים שעוסקת ב'מנהיגות הרשתית': הוא מתמקד בתפקידיה העיקריים של 'המנהיגות הרשתית' בעולם דינאמי, המשתנה במהירות. תפקיד זה – בטבע ובארגונים – היה ונשאר אחד: להבטיח את הישרדותן של מערכות ואת שגשוגן!

זהו חלקו השני של המאמר, העוסק במה שמכונה, 'מנהיגות רשתית'. במאמר הקודם עסקנו בשאלה, למה צריך לעסוק, בנפרד, ב'מנהיגות רשתית'; ותיארנו את בעייתיות השימוש בכלים הקיימים בתורת הניהול. במאמר זה נסביר, 'מנהיגות רשתית' מהי; כיצד לאבחן אותה וכיצד לעשות בה שימוש.

זהו הפרק השלישי בסדרה 'הכל על מנהיגות'. הוא עוסק בהשלכות החמקמקות של מושג זה. בפרק זה נראה כי קיים פער רלוונטיות בין המידע על מנהיגות (ותחומים רבים נוספים בתורת הניהול) – המצוי בספרות ה'מקצועית' – לבין מה שמתרחש בפועל בארגונים…

ביצועי עובדים הם, מִמּוּשׁ, קִיּוּם או הַגְשָׁמָה של מטרות הארגון על ידי העובדים. משמע, תוצר סך הפעילויות, התומכות בארגון ובמטרותיו, שמבצע/ים עובד/ים; ושם כולל למרכיבים בתפקידו של העובד, כדוגמת יכולות מקצועיות, פרודוקטיביות, עבודת צוות ועוד. 

אילון מאסק וטוויטר אינם לבד… התעללות במקומות עבודה היא תופעה ההולכת וצוברת תאוצה בדעת הקהל בישראל. מן הסתם, העיסוק הציבורי והמשפטי בתופעה רחוק עדיין מלהיות ממוצה. כיוון שעובדים רבים תלויים בעבודה לפרנסתם, הם עלולים להימצא עם הגב אל הקיר ביחסיהם עם ה'בוסים' שלהם….

זה לא מאמר על כדור רגל, אלא הרצאה (מסובכת) על ניהול. בזמן שאוהדי הכדור רגל עסוקים בלנפץ עוד אליל (ערן זהבי, שכשהוזנק למעלה על ידי התקשורת והאוהדים, היה צריך לדעת שבתקשורת, מה שעולה מהר גם מתרסק מהר…), יש לנו די והותר זמן, לנתח את מצב הכדור רגל הישראלי באספקט הניהולי… אם מוכרים לכם פתרונות בנוסח: החלפת מאמן, הענשת שחקנים, הצערת נבחרת וכדמה, תדעו שעובדים עליכם בעיניים!

מנהלים ברמותיהם השונות רואים בעובדים את חומר הגלם העיקרי שלהם. הם מנהלים אותם. הצורך הזה לנהל אנשים הוא מטעה. מנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם…

וויקיפדיה הצליחה בדיוק משום כך שנטשה את המודלים האנציקלופדיים שהיו נהוגים עד אותה תקופה. היום, צריכה להתגבר על תסביך הנחיתות שליווה אותה, וגרם לה להשוות את עצמה כל הזמן לאנציקלופדיות מסורתיות, ולהבין שהיא צריכה לכונן תפיסה חדשה: לא מה "אנציקלופדי" ומה לא, אלא מה "ויקיפדי" ומה לא. נסיגה מהבסיסים הללו – כפי שמתרחש בוויקיפדיה הישראלית – תזיק למיזם כולו. נראה שוויקיפדיה הישראלית מתנהלת כיום בכוונה ברורה לצמצם את מספר הערכים עד למינימום האפשרי ש- "יביא תועלת לציבור" או ש- "יש בהם חשיבות". אבל מי קובע באיזה ערכים יש חשיבות או תועלת?