מורכבות בניהול

'הליכודניקים החדשים' – ולא משנה מה דעתנו הפוליטית לגבי התופעה, עושים שינוי בתבניות החשיבה שהיו שגורות בחברה הישראלית. אבל השינויים הללו נשארים מחוץ לויקיפדיה. עורכיה מתעקשים להשאיר את המהלך הזה מחוץ לה…

תפיסת ביטחון איננה אירוע טכני ואינה עוסקת בטקטיקה, אלא באסטרטגיה ובאסטרטגיה-רבתי. בהיבט הזה, אסטרטג דומה, פחות למהנדס ויותר לארכיטקט, שתפקידו ליצוק לתכנון הבית שימושיות, התאמה לצרכים ואסתטיקה. לו זה לא יעזור, שהמבנה עומד בהתאם לחישובים, אם לא ימלא את המהויות שייעד לו. חוסר ההבנה של מהות האסטרטגיה יוצר מצב, שבכירים ומומחים כושלים שוב ושוב בהבנה אופרטיבית אסטרטגית.

ככל שמדינה מפותחת יותר, פחות ופחות מאזרחיה נדרשים להשתמש בהגיון… הם כבר אינם צריכים לחשוב… רק להגיב לגירויים… הם מסתמכים על דפוסים קיימים מעברם כדי לפתור בעיות. זה נראה כמו פתרון שמחפש בעיה; ולא בעיה שמחפשת פתרון…

לעומת זאת, כאשר אני עובד במדינה מתפתחת, קל הרבה יותר לדון בבעיות עם האנשים שם, להפעיל הרבה שכל ישר ומחשבה יצירתית ולחפש פתרונות…

התפתחות הטכנולוגיה משפיעה בהרבה רבדים ואופנים על מרחב קבלות ההחלטות המוכר, עד כי מרחב ההחלטות זקוק להרחבה של המסגרת התאורטית. את ההרחבה הזו מובילים מושגים השאולים מתיאורית הכאוס והמורכבות…

הפתעה ממשית – חיובית ככל שתהיה – עלולה לשבש את סדר החיים התקין של בני אדם, כמו גם של ארגונים. הם עוברים בבת אחת, משגרת חייהם הקודמת, לסף הכאוס, שם החיים מורכבים ודינאמיים יותר, והמציאות משתנה במהירות. ואם אינם משכילים לפתח את המיומנות הדרושה להישרדות במציאות זו – המשופעת בשלל סיכונים והזדמנויות הצצים, חדשות לפרקים – הם עלולים לקרוס…

אפיסטמולוגיה (Epistemology) היא תורת הידיעה ומטרתה היא בין השאר להבין מה ניתן לדעת וכיצד ניתן לדעת. ההגות שתיפרס במאמר זה, תעקוב אחר ראשיתה המפוארת והרלוונטית של אפשרות הידיעה ו- תורת הידיעה. מטרת המאמר היא להמחיש את העובדה שהבנת מורכבות הנה יכולת קוגניטיבית מובנה, העומדת לרשותנו, לרוב ללא שימוש. מטרה זו תושג על ידי הצגה של קו חשיבה היסטורי בן למעלה מ- 2500 שנים

בינוניות (mediocrity) היא עמידה של העובדים במינימום הנדרש מהם לפי התקנות, בלא מאמץ נוסף. אחת התלונות המושמעות, תדירות, בפי עובדים בארגונים ביורוקרטיים גדולים, היא שהארגון מטפח בינוניות. הם מציגים זאת בדרך כלל כסוג של 'קלקול' שצריך לתקן. אבל, האמת היא שהבינוניות נובעת מעצם טיבו של מבנה הארגון הביורוקרטי, והיא חלק בלתי נפרד ממנו…

לכל אדם יש פילוסופית חיים בין אם מודעת ובין אם מובלעת. פילוסופיית החיים צובעת את משמעות הדברים בפרשנות, מובילה את ההחלטות וקובעת את עלילת החיים. ניתן לזקק את מגוון הפילוסופיות לשלוש אסכולות יסודיות…

מערכות מורכבות דרכן להזדקן, והזקנה היא תמיד געגוע – כמעט אצל כולם – לימים טובים יותר. כך בעלי חיים, כך צמחים, כך בניינים וכך גם ארגונים. הם מאבדים את הקשר עם המטרה שלשמה הארגון נוצר, הופכים למקובעים ולחסרי יצירתיות, ועיקר תשומת הלב שלהם מושקעת בעצמם. אבל בחיים כשמישהו משלם, מישהו תמיד מרוויח… ומי ש'גוזר את הקופון' בארגונים מזדקנים, הם, בדרך כלל, העובדים…