גרשון הכהן: דוד, במתח המתמיד בין הבטחת האל לבין המציאות 

מנקודת מבט תבונית נאורה, נוטים לזלזל בתהליכי קבלת החלטות של אנשים מאמינים. מיחסים להם ביטחון פטאלי בהבטחה אלוהית, שכביכול חוסכת מהם את הכורח לשקול לעומק את צעדיהם, לנוכח תנאי המציאות. בתוך כך מצביעים על דפוס חשיבה אמוני, כפוטנציאל סיכון. התנהלות דוד מול שאול, מלמדת עד כמה דעה זו רחוקה מהיגיון הסיפור התנכי…

גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – מיצוי פוטנציאל הניידות והחמיקה במרחבי הסְפַ‏ר

רק מרגע שיוצאים ממרחב הנוחות המוכר ומוצאים ישועה במרחב הפתוח להתהוות, מגלים את היכולת להתנהל בתנועה המתמדת על סף הכאוס…

גרשון הכהן: בריחת דוד משאול. כורח הבריתות המזדמנות

דוד בכישורי הסתגלותו, הצליח להתנהל בסביבה, הנראית לאיש המערב, שוחר היציבות, לכאוטית, עד כדי אבדן עשתונות… אנטומיה של גמישות אסטרטגית (אג'יליות)…

גרשון הכהן: בריחת דוד משאול – העורמה ככלי הישרדות

בתמצית תבונת ההישרדות, במיוחד בקיום במרחבי הספר, מגולם יסוד מכונן להצלחת מלכות דוד, בהכרה כי יסודה של האסטרטגיה מושתת על כישורי עורמה ותחבולה…

גרשון הכהן: מרד החשמונאים כמקור השראה למהפכה הציונית

התעוזה לפעול במאבק מתמשך – למרות חוסר הסיכוי וההיגיון  שהוביל אותה – היא בעיני תמצית הבשורה החשמונאית. היא מכוונת להבנת קווי היסוד להיגיון המעשי של מאבק מהפכני מתמשך…

אלעד רזניק: ציר סין-פקיסטן – מוקד עוצמה חדש באירואסיה

בחודש ספטמבר 2013 הכריז נשיא סין סי ג'ינפינג על פרויקט דרך המשי של המאה ה- 21. הפרויקט השאפתני מתמקד בשיתוף פעולה וחיבוריות בין מדינות אירואסיה. מטרת היזמה הסינית היא לחבר את כלכלת המדינות השונות הנמצאות בנתיב ע"י בניית תשתית תחבורתית (יבשתית וימית), הגדלת הסחר והתיירות, כשמטרת העל הינה העצמת סין ומיקומה במרכז אירו אסיה…

אבי הראל: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והשפעתו על המדיניות הרוסית בימינו

מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.

אלעד רזניק: הכל על הסכם הגרעין האיראני

[מקור התמונה] [ראו פרקים מקדימים בסוגיית הגרעין: אנרגיה גרעינית מהי? ו- איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?] ביקורם של שני מטוסי אף 14 איראנים בגולן הסורי, באישור הרוסים, היא הזדמנות נכונה, לטעמי, לרענן את הידע שלנו בסוגיה האיראנית לאור הסכם הגרעין, ולבחון, עד כמה הגדיל או הפחית את הסיכון האסטרטגי שבו מצויה מדינת ישראל. קוראים שימצאו את המושגים שבהם … להמשך קריאה

אלעד רזניק: איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?

החתימה על האמנה

[בתמונה: הנשיא האמריקני, לינדון ג'ונסון, צופה על מזכיר המדינה, דין ראסק, החותם על האמנה, 1 ביולי 1968; למקור לחץ כאן]

[לפרק הקודם: אנרגיה גרעינית מהי?]

האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני

הכלי שנוצר לשם מניעת ההפצה של נשק גרעיני והפיקוח עליו הינה האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני (Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons או Nuclear Non-Proliferation Treaty או ה- NPT), שנחתמה בראשון ליולי 1968; נכנסה לתוקפה ב- 1970; ותוקפה הוארך (לנצח ללא תאריך סיום) ב 11 למאי 1995. על האמנה חתומות 189 מדינות בעולם.

להמשך קריאה

אלעד רזניק: אנרגיה גרעינית מהי?

[קרדיט: cc by kpfellows, flickr] דיון ציבורי אמתי בנושא הגרעין האיראני לא קיים, בעיקר כיוון שמדובר בנושא מורכב, הדורש הבנה במבחר תחומים ביניהם פיזיקה ודיפלומטיה. השיטוט במרחבי העיתונות הישראלית מחד גיסא; ובמדיה האלטרנטיבית מאידך גיסא, מעלה תמונת מצב עגומה. בפרפרזה על דברי צ'רצ'יל, מעולם לא דיברו רבים כל כך, הרבה כל כך, על נושא בו הם … להמשך קריאה