האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
השנים האחרונות היטיבו עם הנגב מאוד: מנהיגות טובה ודגש חסר תקדים מצד הממשל המרכזי יוצר אופטימיות רבה בקרב תושבי הדרום; וגם בקרב מקבלי ההחלטות. למה משקיעים דווקא בנגב? מה קרה פה שגרם לשלטון המרכזי להתעורר? האמת היא שיש לכך סיבות יותר מטובות… יתכן מאוד, שההתעוררות הזו באה מאוחר מידי! זהו מאמר ראשון מתוך שלושה, בסוגיית מצבו של הנגב כיום.
עוצמת התגובות בישראל לחוק הפולני החדש, חשפה עצב רגיש בזהותה של מדינת ישראל. זיכרון השואה משותף כמובן לכולנו. אבל הקולות מצידה השמאלי של המפה החברתית היו בסוגיה זו דומיננטיים יותר. בתוך כך עלתה שוב הטענה כי השואה היא ציר מרכזי במדיניות החוץ הישראלית ובסיס להצדקת קיומה. ללא עוררין, השואה הייתה אירוע מרכזי ותפנית משמעותית בחיי העם היהודי. למרות זאת, מנקודת מבט ציונית, היא לא הייתה ואינה צריכה להיות בסיס הצידוק לקיומה של מדינת ישראל.
גילוייו של ניר חפץ על תהליכי קבלת ההחלטות של בנימין נתניהו, הביאה לשלל מאמרים בצד הימני של המפה הפוליטית, המנסות ללמד סנגוריה על דרך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה. עד כמה הם צודקים?
בדיווח על עד המדינה, ניר חפץ, נאמר לציבור כי עדותו מאשימה את ראש הממשלה בקבלת החלטות ביטחוניות משמעותיות בהתעלמות מהמלצת מומחי הביטחון. נשאלת השאלה, עד להיכן מגעת חובתו של מנהיג למלא אחר המלצת מומחים? ועד כמה יועציו הקרובים ואף האינטימיים של מנהיג לאומי, יכולים להתקבל כמקור סמכות לגבי מניעי החלטות המנהיג במכלול שיקוליו הגלויים והסמויים?
בספרו, "חזון, לא פנטזיה", ביקש האלוף יהושפט הרכבי, להזהיר מפני התנהלות לאומית בלתי אחראית. לצורך כך, הוא גייס את כישלון מרד בר כוכבא כאזהרה מפני מדיניות ישראלית בלתי אחראית בעיניו, ותלה את הסיבות לכישלון המרד בהתעלמות מנהיגיו מתנאיי המציאות. אבל, במה זה היה שונה מהסיכון שנטל על עצמו בן גוריון בהכרזת העצמאות?
בניגוד לדיווחים ההיסטריים בתקשורת הערבית הטון בתקשורת המערבית המערבית – על אבידות הרוסים, בפלישה הסורית ב- 7 לפברואר 2018, לצידו הכורדי של נהר הפרת באזור אבו-קאמל – נהרגו בתקיפה זו רק מספר מאוד מצומצם של רוסים. המספר המאומת כרגע הוא 18 (מוצלב עם לוויות ושמות שהתפרסמו ברוסיה) והערכה היא שהמספר יגיע למקסימום 25…
מנקודת מבטנו, מהכרת סבך מחלוקות שיבת ציון בעת החדשה, שיבת ציון בימי עזרא ונחמיה, מזמינה התבוננות מחודשת. מה הייתה המטרה של עולי עזרה ונחמיה? האם ביקשו כמו אחד-העם בראשית הציונות, רק כינון מחדש של מרכז רוחני בירושלים או שביקשו משהו מקיף יותר כמו בחזונו של הרצל?
צרצר משמיע את קולו על ידי חיכוך חלקה העליון של הכנף עם חלקה התחתון של הכנף. צרצרי התקשורת הישראלים משמעים את קולם על ידי חיכוך שפתיהם בישבנם של פוליטיקאים וגנרלים. איש מהם אינו שואל שאלות (קשות או קלות)…
הפלת המל"ט האיראני, התקיפות הישראליות בסוריה והפלת מטוס הקרב הישראלי – את האירועים הללו צריך למקם בפרספקטיבה אסטרטגית רחבה: מי שמעוניין לעצב את המרחב שבו הוא חי, אל לו להירתע מחיכוך אקטיבי עם האויב. מי שידע לנצל את המעורבות האקטיבית הזו לקידום האינטרסים שלו, עשוי להגדיל את הסיכוי מנוע 'מלחמה הגדולה', או להגיע אליה בתנאי פתיחה טובים יותר.
הנחת העבודה הישראלית חייבת להיות שכל מה שראה המפעיל בקרון הסורי, ראו גם הרוסים… אם הם לא היו רוצים,המטטא לא היה יורה… מערך ההגנה האווירית הסורי, בואכה דמשק, שהושמד יעובה ויוחלף במערכי טכנולוגייה חדישים ומשוכללים יותר… נשאלת השאלה, מה מדינת ישראל הרוויחה מכל היום הזה?
