מורכבות בביטחון לאומי

זוכרים את הפנטזיות ערב ההתנתקות, שעם קצת עזרה בינלאומית ניתן להפוך את רצועת עזה להונג קונג? הנה המקור של הפנטזיה הזו, שאולי עוד יכולה לחזור ולהיות רלוונטית…

המלחמה שוב מעלה את מצב החקלאות לסדר היום הלאומי. מתי נבין שחקלאות הסְפַ‏ר היא כלי ביטחוני להשגת מטרות לאומיות; וגם יעד לפגיעה לצורך השגת מטרות כאלה? אצלנו הכל סקטוריאלי: משרד הביטחון רואה בה מטרד. משרד האוצר מסתכל עליה דרך הפריזמה של מחירי התוצרת; והמשרד לביטחון לאומי כסוג מסוים של פשיעה שמצוי בתחתית העיסוקים המשטרתיים (הרבה פחות מהתפרצויות ומגניבות מרכב!)

ראוי להתבונן מחדש בהבדל בין המודל העזתי המבטא היפרדות מוחלטת, לבין המודל שהתפתח ביהודה ושומרון המבטא היפרדות חלקית, ולשאול באיזה מהם מתפתחת מגמה מועילה יותר לאינטרסים האסטרטגיים של מדינת ישראל!

מרד בר כוכבא הציף תופעה שמוכרת לנו בימינו מהחיכוך המתמיד עם הפלסטינים: בעת מצוקה לאומית, המרחק בין עבריינים ל'לוחמי חופש' מתקצר מאוד כשיש איום, ופורעי החוק הם הראשונים להתגייס למשימה הלאומית…

בר כוכבא עבר על כלל חשוב באסטרטגיה, שרבים כל כך נופלים בו: לעולם אל תבחר באלטרנטיבה שאינך יכול לעמוד בה במקרה של כישלון. אחרי שתי מרידות-נפל, היה צריך להיות ברור, שהרומאים לא יבררו אמצעים כדי להשריש את התופעה. מעשיו של בר כוכבא לא השפיעו רק עליו, על רעיו לנשק ועל בני דורו, אלא על הריבונות הישראלית לדורותיה, והמחירים הללו היו ידועים מראש…

מה תעשה מלחמה עם איראן לישראל? אין ספק שישראל תצא ממלחמה כזו אחרת משנכנסה אליה. העוצמה והעושר הישראליים אינם עדות למציאות שאחרי… שומנים דרכם להישרף, ובנייני זכוכית להתנפץ. זכרו: פחות מ- 2,600 הרוגים במלחמת יום הכיפורים, הביאו למהפכה בחשיבה הישראלית, במוקדי העוצמה השלטוניים ובחשיבה הצבאית.

חשיבות הפרסום של השגת החומרים האיראנים – במסיבת העיתונאים שקיים בנימין נתניהו ב- 30 באפריל 2018 – לא נעוצה דווקא בחומר המודיעיני עצמו. לפרסום הזה יש מספר מטרות…

ארגונים ביורוקרטיים היררכיים אינם אוהבים מנהלים / מפקדים יצירתיים מידי. זו עובדה. גם כאשר אלה מגישים להם את ההצלחה על מגש של כסף, הם באים איתם חשבון, ומצרים את צעדיהם. הדוגמאות במאמר, ואתם מוזמנים להוסיף עוד…

אנחנו עדיין עם אחד? כשהגיעו הדיווחים הראשונים על האסון בנחל צפית, כשפורסם כי ההרוגים בנחל צפית הם חניכי מכינה קדם-צבאית, הניחו חלק מהאנשים שמדובר במכינה דתית; והתגובות בהתאמה: הנה צרור טוקבקים להודעות שליקט @יבגני זרובינסקי בעיתון 'הארץ': לקרוא, לשפשף את העיניים ולא להאמין…