מורכבות בביטחון לאומי

זהו מאמר שני בסדרה, העוסק במאפייניהן השונים של כל אחת מן האוכלוסיות – הערבית והיהודית – המאכלסות את הנגב

במאמר שפרסם INSS ב-2011, כתב תא"ל מיל' שלמה ברום, שהיה ראש החטיבה האסטרטגית באג"ת: "התועלת הביטחונית השולית הנובעת משליטה בבקעת הירדן איננה שקולה למציאות האסטרטגית שתיווצר כתוצאה מחתימת הסכם קבע הוגן עם הפלסטינים ומהסדרי פיקוח בינלאומי". וזהו לוז העניין: אינני מאמין במושג "הסכם קבע בר קיימא". לא רק בינינו לבין הפלסטינים, גם לא בין הפולנים לגרמנים…

חדשות 'מרעישות': יו"ר מרצ הנבחרת, תמר זנדברג (ראו תמונה משמאל) הסתייעה ביועץ האסטרטגי, משה קלוגהפט….ברוכים הבאים לפרדוקס הערכים של הפוליטיקה במדינה דמוקרטית… ככל שתכבול את עצמך לערכים, כך תרד האפקטיביות שלך בהתאמה!

מלחמת ש' ב ש' (השפם של ארדואן מול השפם של בולטון) החלה… לארדואן יש חשבון עם בולטון, לאחר שהאחרון אמר בליל המהפכה הכושלת בטורקיה ב 15 ליולי 2016: "אין לי אמפתיה לארדואן, ואם ייפול לא אזיל דמעה. אינני מאמין שהוא חבר של ארצות הברית…"

בסיכום מלחמת העצמאות כתב בן גוריון: "הגענו לניצחון בשלושה נתיבים: בנתיב האמונה, בנתיב היצירה החלוצית, בנתיב הייסורים." ערכים אלה מממשיכים להיות תנאי לניצחוננו והם מתבטאים בעיקר באזורי הסְפַ‏ר, בשילוב הנכון הממשיך להידרש בין הכוח הצבאי הסדיר לבין המתיישבים האזרחים.

זוהי ההקדמה שכתב האלוף במיל' גרשון הכהן לספרו של ד"ר עמיר בר אור. הספר מדגיש את הצלחת הדרג הפוליטי להתאים את מבנה הדרג הצבאי של היישוב למציאות משתנה, ואיך הצליח להשיג עליונות על הדרג הצבאי, כבר בראשית הקמת ארגון ההגנה ב- 1920…

בערוב ימיו הפך אבו מאזן לפירומן סדרתי: שבירת כלים מוחלטת עם ארצות הברית; הסנקציות הקשות על רצועת עזה, ש'שוברות גם את הכלים' עם המצרים; הנתק ההולך וגובר עם ישראל… מה, הוא השתגע? ממש לא! הכלי הזה – של גרירת המערכת לכאוס, כדי לשנות מציאות בעייתית – היה תמיד נשקו של החלש…

פסיקה אחת של בג"ץ ניטרלה לחלוטין את ההתיישבות היהודית, פגעה בתכלית קיומה של הציונות, וחיסלה אותה כערך מעשי: בג"ץ קציר (בג"ץ קעדן)…

אחד הדיונים היותר מעניינים כיום במדינת ישראל עוסק בתפקידה של רוסיה בסוריה. במאמר זה אסביר בקצרה את מהות הקשר הרוסי איראני, ומדוע הסיכוי שהרוסים ירסנו את האיראנים לא קיים.

תגובת ישראל להרעלת המרגל הרוסי בבריטניה מהווה תזכורת טובה לכך שאנחנו חיים בעולם של ריאל פוליטיק (Realpolitik), שבו רוב המנהיגים המדיניים אינם פועלים רק לפי שיקולי מוסר ומצפון, אלא לפי הצרכים של מדינותיהם. בהתאם, הם נוקטים בצעדים שישרתו את ביטחון מדינותיהם, גם אם אלו עלולים שלא להתפרש היטב בעיני אחרים…