מורכבות בביטחון לאומי

אז, יש דבר כזה – מוסר ביחסים בין לאומיים? התשובה על השאלה הזו היא כמובן שלילית. זאת למרות, שהוויכוח – הנדוש והאווילי – על מוסר ביחסים בינלאומיים יישאר פה עוד שנים רבות… 

בדיסציפלינה – העוסקת בהשפעת הבדלי התרבות על משא ומתן בין לאומי – קיימת אבחנה בין ממדי תרבות שונים, המאפיינים לאומים כמו אינדיבידואליזם לעומת קולקטיביזם ואחרים. אחד המאפיינים המעניינים הנגזרים מכך הוא ההבדל בין 'תרבות אשמה' המאפיינת בעלי חשיבה מערבית; לעומת 'תרבות בושה', המאפיינת בעלי חשיבה מזרחית…

אחד הסעיפים היותר מבדחים בחוק הלאום הוא סעיף 11. סעיף 11 קובע, שלוח השנה הרשמי של המדינה הוא הלוח העברי. מישהו בכלל זוכר את חודשי השנה העבריים ע"פ שמם העברי?

במשחק השחמט, מט סנדלרים (Scholar's mate) הוא מושג במשחק המציין מט, שהשחקן המשחק בכלים הלבנים נותן לשחקן המשחק בכלים השחורים, לאחר סדרת המסעים. מט הסנדלרים של נתניהו – הסכם הפרדת הכוחות ישראל סוריה – יפגע בעיקר בחופש הפעולה הישראלי ויתרום משמעותית ללבנוניזציה של מרחב הדרום הסורי!

השבוע לפני 95 שנה נכתב אחד הספרים שעיצב פשוטו כמשמעו את המאה העשרים. המדובר בספרו של צורר היהודים, אדולף היטלר, מיין קאמפף – מלחמתי. נדיר הוא המקרה בו ספר גורם לעיצובה של תקופה ממושכת; ובמקביל, נדירה לא פחות העובדה שאדם פורס את משנתו ורעיונותיו בספר,  ומיישם אותם הלכה למעשה, ברגע שהיסטוריה מאפשרת לו את הדבר.

תקצר היריעה מלפרט ברשימה קצרה זו את כל הבעיות הקשות הכרוכות בהקמת אסדת הגז בקרבת החוף, ובהנחת צינור הגז בקרבת ישובים כה רבים. אתמקד בחלק מהבעיות המשיקות לשחיתות, הקיימות באישור הממשלה להקמת האסדה מול חוף דור והנחת הצינור בקרבת אוכלוסייה כה גדולה…

הציבור מצפה ממנהיגיו להפגין ביטחון ועוצמה ברגעי מבחן; הוא מתגמל את העובדים במבחן ומוחק את הכושלים בו. לכן, דֵּמוֹרָלִיזַצְיָה בקרב מקבלי ההחלטות ברגעי מבחן היא הרסנית לקריירה שלהם; ועלולה לגרום נזק לאינטרסים הלאומיים של המדינה, שעליהם הם מופקדים…

תל חרא חזר לידי הצבא הסורי כבר לפני יומיים… יחידות האזנה האיראניות שיתמקמו על התל בשבועיים הקרובים בטח ישלחו לנתניהו שמפניה, סיגרים, דגל וכפיים…  מישהו בונה לחלוטין על בורות וטיפשות הקהל הישראלי! 

בפרספקטיבה של 30 שנה, בכל התמודדות אזורית מול האיראנים סיימנו בנחיתות. אם לא נשים לב ונמתין להשלמת המכשול העזתי, זה גם מה שיהיה בעזה!

אחת התופעות המעניינות בחודשים האחרונים היא העובדה שלא בנימין נתניהו (ולא רעייתו) מצאו זמן לרדת ולהזדהות עם מצוקת 'עוטף עזה'. מדוע? האם נתניהו הוא מסוג האנשים, שמתקשה מאוד לראות אנשים בסבלם, והוא מעדיף להזדהות בשקט, ומרחוק? לא סביר… אז מדוע?