תקציר: אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל הייתה ההישענות הישראלית התמוהה על אונר"א. זאת, למרות תפקידה ההרסני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. את התרומה הגדולה ביותר להישרדותו של הארגון המזיק הזה תרמו 'מומחי הביטחון' של מדינת ישראל. כדי לשנות ולהיפטר מממנו, אחת ולתמיד, נדרשת התעלות של המנהיג על ה'מומחים'!

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מנהיגות, לחצו כאן] 

עודכן ב- 30 בינואר 2024

זהו מאמר ראשון מתוך שניים העוסק באונר"א ובתפקיד שהיא ממלאת בסכסוך הפלסטיני-ישראלי. למאמר האחר, לחצו כאן:

• פנחס יחזקאלי: כל כרזות אונר"א. אוסף ראשון.
• פנחס יחזקאלי: כל כרזות אונר"א. אוסף שני.

*  *  *

אחת הקונספציות שהציפה מלחמת חרבות ברזל הייתה ההישענות על אונר"א. הציבור הישראלי מודע היום היטב לתפקידה ההרסני בסכסוך הישראלי-פלסטיני. יעידו על כך כרזות המחאה הרבות שמתפרסמות ברשתות החברתיות, שחלק מהן שיבצתי במאמר זה. מערכת הביטחון בהחלט מודעת, אולם עושה הכל כדי לשמרו, וגם ארה"ב מייעדת לו תפקיד מרכזי בניהול עזה, ביום שאחרי (כהנא, 2024).

בסוף ינואר 2024 הודתה אונר"א כי 12 מעובדיה השתתפו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023, ובשל כך פוטרו. מיד לאחר מכן הודיעו יותר מעשר מדינות מערביות על השעיית תמיכתם הכספית בארגון. זה לא צריך להפתיע. לפי אמנת האו"ם, הסוכנות אמורה בהגדרתה לשמש גוף מבצע של הממשלה בכל מדינה שבה היא פועלת, מה שהופך את אונר"א לקבלן משנה של חמאס (כהנא, 2024).

ב- 28 בינואר פרסם אריאל כהנא ב'ישראל היום' (ראו הכתבה למטה), כי המידע הזה ומידע מפליל נוסף על הליקויים המובנים באונר"א ומעורבות אנשיה בטרור הוסתר מדעת הקהל הישראלית והבינלאומית, על ידי מערכה הביטחון הישראלית, כדי לא לפגוע בתדמית הסוכנות. אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נמנע בהצהרותיו מביקורת פומבית על הסוכנות. זאת, בשל "ההבנה שיש לשמר את אונר"א בעזה, כי היא הגוף המתפקד היחיד בעזה ובלעדיו הכאוס יהיה גדול עוד יותר". עוד טוען כהנא, כי ישראל שותפה מלמימון אונר"א בדמי החבר השנתיים שהיא משלמת לאו"ם, וגם כיום נהנית הסוכנות מפטור ממע"ם ומהקלות מיסוי נוספות (כהנא, 2024).

על פי כהנא, המידע חושף עוד, כי (כהנא, 2024):

• בקשה לקבלת מעמד פליט נעשית באופן דיגיטלי, בלי להתייצב פיזית.
• פליטים שעזבו את המחנות ממשיכים להיספר. לדוגמה, מתוך כ- 490,000 פליטים 'רשומים' בלבנון, רק כ- 250,000 מתגוררים שם בפועל.
• ארגון UN Watch חשף כי 3000 מורים של הסוכנות חגגו את הטבח בקבוצת טלגרם סודית. .
• נתפסו 130 עובדים שקידמו טרור והסתה ברשת.
• אחד המורים של אונר"א אף החזיק בביתו את אחד החטופים.
• בישראל חושדים שעובדי אונר"א היו שותפים לפגיעות המיניות בחטופות ובחטופים המוחזקים בעזה.
• בבתי ספר, בגני ילדים ובגני השעשועים של אונר"א נחשפו פירים רבים של מנהרות טרור ואתרים לאחסון אמצעי לחימה. ההערכה היא שהפעולות נעשו בידיעת הנהלת הסוכנות בעזה.
• רבים מתכני הלימוד ב- 380 בתי הספר של אונר"א (מהם 284 בעזה) מחנכים לרצח יהודים ולהשמדת ישראל. במקביל, בביצועי התלמידים במערכת החינוך של אונר"א יש ירידה דרמטית בכל המדדים, ורבים מהם נותרים אנאלפבייתים.
• גם מערכת הבריאות של אונר"א משמשת את הטרור החמאסי: המרפאות ובתי החולים הפכו למחסני אמל"ח ולמפקדות, מעל ומתחת הקרקע, ופעמים רבות, נמצאו פירי מנהרות במסוך מאוד למוסדות הסוכנות.
• הציוד הרפואי של אונר"א והסיוע ההומניטארי הבינ"ל, משמשים את מחבלי חמאס. הבכירים שבהם מנהלים, יחד עם עובדי הסוכנות, חלוקה דיפרנציאלית של משאבים רפואיים, תוך תיעדוף מקורבי חמאס.

על הא-נומליה שבעצם קיומה של אונר"א אין צורך להרחיב את הדיבור:

תופעת הפליטות הפלסטינית אינה תופעה ייחודית בהיסטוריה האנושית. אולם ההתייחסות הבינלאומית אליה - במיוחד באורח הטיפול בה מצד האו״ם ומוסדותיו - חורגים בכל אמת מידה מן המקובלות האוניברסליות. פרט לפליטות הפלסטינית, לא מוכרת בחוק הבינלאומי מציאות של מעמד פליטות העובר מדור לדור עד קץ הימים.

"סקנדל ושמו אונר"א"

ב- 4 בינואר 2024, פרסם עדי שורץ, חוקר מכון משגב לאסטרטגיה ציונית, מאמר תחת השם "סקנדל ושמו אונר"א", בו סיכם היטב את מעללי אונר"א (שוורץ, 2023).

כותב שוורץ: "אין עוד גורם ב־75 השנים האחרונות שאפשר, הגשים, תמך, הצמיח והעצים את האידיאולוגיה הפלשתינית כמו סוכנות אונר"א. אידיאולוגיה זו שוללת את הציונות ואת מדינת ישראל, מטפחת פליטות נצחית של רוב הפלשתינים ודורשת שיבה מאסיבית של אותם "פליטים" לישראל. החזון הזה הוא שעמד בבסיס הזוועות ב־7 באוקטובר, והגיע הזמן שישראל תתמודד איתו באופן ישיר... אונר"א אינה סוכנות לסיוע או לשיקום הפליטים הפלשתינים, כי אם כלי להנצחת קיומם עד שתתאפשר שיבתם לישראל. היא מעניקה מעמד פליט פיקטיבי ליותר מ־75 אחוזים מאוכלוסיית עזה, ובכך נותנת להם גושפנקה בינלאומית לתחושתם כי ביתם האמיתי אינו ברצועת עזה - כי אם באשקלון, באשדוד או בבאר שבע. המסר שמועבר בעצם קיומה של אונר"א, וכמובן במערכת החינוך ובמעטפת הדיפלומטית והציבורית שהסוכנות מעניקה לפלשתינים, הוא שהתביעה לחיסולה של ישראל היא לגיטימית. סוכנות אונר"א היא הגרסה הבינלאומית לקריאות האנטישמיות של "מהים ועד הנהר", שכן משמעותן זהה: תביעה לחיסול מדינת היהודים ולהחלפתה במדינה ערבית (שוורץ, 2023).

באוגוסט 2018 ניסה ממשל טראמפ לתקן את המציאות החריגה הזו - שהתקבעה מאז 1948, במגמה המנציחה לעד את בעיית הפליטים הפלסטינית. בהחלטה נועזת - שהייתה צריכה להתקבל עוד במאה הקודמת - הוא ביטל את הסיוע האמריקני לאונר"א:

תרומת ארצות הברית לארגון חודשה בתקופת ממשל ביידן, והושעתה עתה, בעקבות הגילוי על מעורבות עובדי אונר"א בטבח. גם גרמניה, צרפת, שוויץ, קנדה, הולנד, בריטניה, איטליה, אוסטרליה ופינלנד, השעו בינתיים את המימון.

'מומחי הביטחון' הישראלים הם הסנגורים האולטימטיבי של אונר"א

העובדה שאירופה נחלצה מיד לעזרת הארגון והגדילה את השתתפותה בתקציביו אינה מפתיעה. מה מפתיע ומטריד הרבה יותר היא העובדה שאת התרומה הגדולה ביותר להישרדותו תרמו 'מומחי הביטחון' של מדינת ישראל.

כותב עדי שורץ: "הסנגורית המובהקת ביותר של אונר"א, שמאפשרת את המשך קיומה של הסוכנות בעשורים האחרונים, היא לא אחרת מאשר מדינת ישראל, המדינה שעצם קיומה של אונר"א וכל פעילותה ב־75 השנים האחרונות נועדו להרוס ולהביא לחיסולה". בכל פעם שנוצרת אפשרות לחסל את אונר"א, מתייצבים 'מומחי הביטחון' הישראליים עם חוות דעת מלומדות ומצילות אותו פעם אחר פעם, לתסכולם המתמשך של ידידי ישראל בחו"ל. "האינטרס שהכתיב את העמדה הזאת היה תמיד קניית שקט לטווח הקצר". כשמערכת הביטחון והממשלה הישראלית הן אלה שמבקשות להמשיך את המימון לאונר"א, גם לידידי ישראל המובהקים ביותר אין איך לעזור:

"תודעה כוזבת"...

שתי סיבות עיקריות חברו יחד להביא את ישראל להגן על אונר"א ולשמרה: האחת היא התרבות הניהולית של אנשי מערכת הביטחון המקדמת החלטות כלכליות ופוליטיות על פני מקצוענות צבאית. האחרת היא תרבות ההכלה: הנכונות לשלם עוד ועוד עבור עוד יום של שקט. אפרט:

סיבה ראשונה: התרבות הניהולית של אנשי מערכת הביטחון, המקדמת החלטות כלכליות ופוליטיות על פני מקצוענות צבאית

בהחלטות רבות בעשורים האחרונים ניכרת המגמה של העדפת שיקולי יעילות כלכלית על פני המהות האסטרטגית והצבאית. די אם נציין את הרצון לפרק את אוגדת עזה בתום ההתנתקות, את בניית מפקדותיה 6 ק"מ בלבד מהגבול, ואת הצמדת מפקדות החטיבות למפקדת האוגדה, בניגוד לחוקי היתירות הצבאית. את התוצאה ספגנו בטבח ה- 7 באוקטובר 2023.

תרבות ההכלה: הנכונות לשלם עוד ועוד עבור עוד יום של שקט

מה עוד לא נכתב על תרבות ההכלה הישראלית והשלכותיה? זוהי תגובת 'מומחים' קלאסית, הנאחזת בשימור המציאות המוכרת, בגילוי חרדה מצעדי שינוי, המובילים אל הבלתי נודע. מנקודת מבט של מדעי החברה, מדובר באב-טיפוס של חרדה אנושית מפני שינוי המציאות. להמחשת הדילמה מביאים כמשל את מצבם של פועלי יצור, הדורשים מהנהלת המפעל העלאה בשכרם. ההנהלה תדע להסביר, כיצד דווקא היענות לבקשת הפועלים עלולה להזיק להם. בניתוח מקצועי, יוסבר איך שכר העבודה אמנם יעלה, והפועלים יהיו הנפגעים העיקריים. עם עליית השכר, תחול עלייה מתאימה במחיר המוצרים. שוק הקונים יפנה, כצפוי, למוצרים מתחרים זולים יותר. אם, מצד שני, לא תהיה עלייה במחיר המוצר, הייצור יפסיק להיות רווחי. בכל דרך, המפעל יקלע לקשיים ועלול להיסגר. בקיצור, ההנהלה תזהיר: "אתם צועדים לקראת תהום".

זו הדינאמיקה התבונית הקלאסית, הגורמת לבני אדם להימנע מנקיטת צעד הנראה על פניו רצוי, אך עלול בתוצאותיו להוביל אל סיכון בלתי נמנע. קארל מארקס (ראו תמונה למטה) הציג התנהלות זו ככניעה טיפוסית למה שכינה ״תודעה כוזבת״. כך הפועלים ימשיכו להיות מנוצלים, מתוך תודעה שניטעה בהם כי עדיף להם שימור המצב הקיים, עד כדי קבלתו כאינטרס שלהם.

נדרשת מנהיגות כדי ליצור מציאות חדשה, נכונה יותר!

מהלך לשינוי המציאות מתחיל אפוא במקום בו מוכנים להעז לטלטל תנאי מציאות מוכרת, בציפייה לחילול מציאות חדשה נכונה יותר. העזה כזו דורשת, כמובן, מוכנות לשלם את מחיר הטלטלה וחרדת המאבק.

זו הדילמה בה היה נתון משה בבואו אל פרעה בקריאה: "שלח את עמי". בתחילה כידוע, עם התגובה המיידית של פרעה, נוצר מצב קשה יותר, עד כדי תלונת משה אל האלוהים: "מדוע זה שלחתני אל פרעה?"... מדובר בדינאמיקה מוכרת לכל מנהיג הנדרש להובלת שינוי. ברציונליזציה הנתמכת בחוות דעת 'מומחים', תוצגנה כנגדו סיבות משכנעות לשימור המצב כמות שהוא, על מלוא בעיותיו, תוך הצגת המציאות המוכרת כרע במיעוטו.

גם בסוגיה זו, בא לביטוי ההבדל המהותי בין נקודת מבטם של מומחים - כקציני מודיעין, האמונים על מתן האזהרה מפני העלול להתרחש במרקם היציבות המוכרת - לבין נקודת מבטו של המנהיג. הוא חייב אמנם בקשב ענייני לאזהרות ה'מומחים', אך נבחן בעיקר בתעוזתו לפעול לשינוי תנאי מציאות הדורשים לשיפוטו שינוי ותיקון. זה המקום בו נדרשת התעלותו של המנהיג מעל חוות דעת המומחים, שהרי הם, כדברי בן גוריון, מתמחים בעיקר במה שקרה ולא במה שיקרה.

ואחתום בסייפא במאמרו של שורץ: "כעת, יחד עם שאר הקונספציות שקרסו, ומכיוון שעזה ממילא תידרש לבנייה מהיסוד - הגיע הזמן להניח לאונר"א."

[לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קונספציה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הכלה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מנהיגות, לחצו כאן] 

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

העשרה: מלכוד אונר"א. פודקאסט עם שרון כידון ורונן ברגמן, לחצו כאן

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• אוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל'.
• אוסף המאמרים על 'קונספציה'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג 'יעילות'.
• אוסף המאמרים על 'הכלה'.
• אוסף המאמרים אודות  שינוי ארגוני והשלכותיו.
• הרחבת המושג: 'התנגדות לשינוי'.
• הרחבת המושג: 'דינאמיות'.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), קונספציה, ייצור ידע, 6/10/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014),יעילות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2022), הכלה והשלכותיה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 17/7/22.
• יחזקאלי פנחס (2019), שינוי ארגוני ושינוי בכלל באתר ‘ייצור ידע’, ייצור ידע, 5/11/19.
• יחזקאלי פנחס (2019), התנגדות לשינוי: תגובת הנגד של מערכות, ייצור ידע, 15/7/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דינאמיות, ייצור ידע, 11/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• אריאל כהנא (2024), "הכאוס יהיה גדול יותר": מדוע ישראל נמנעת מלפרסם מידע מפליל על אונר"א?, ישראל היום, 28/1/24.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• עדי שוורץ (2024), להפיל את האסימון: אין מקום לאונר"א ביום שאחרי, ישראל היום, 29/1/24.
• אריאל כהנא (2024), למרות הקשרים עם חמאס - ארה"ב מייעדת לאונר"א תפקיד מרכזי ברצועה ביום שאחרי, ייצור ידע, 25/1/24.