אמציה חן: ספיח לפרשת בריק

[בתמונה: נציב קבילות החיילים היוצא, האלוף במיל' יצחק בריק]

תת אלוף אמציה חן (פצי) היה מפקד אוגדה. לאחר שחרורו ב- 1991, מונה במילואים כאחראי על הפקת לקחים בצה"ל.

*  *  *

קצת מוזר כיצד במדינה, שמיום הקמתה חיים אזרחיה תחת איום מתמשך, מקים רמטכ"ל קבוצות ביקורת מטעמו, שמטרתן להזים טענותיו של נציב קבילות החחיילים (נקח"ל; האלוף בדימוס יצחק בריק; ראו תמונה בראש המאמר); מה שמעלה סימן שאלה, על מידת בקיאותו של הרמטכ"ל היוצא, בנדרש ממנו כמפקד הצבא.

על אף זאת, ולמרות חוסר המוכנות למלחמה המשתקף בדו"ח בריק. אינני מרשה לעצמי ל"בוא חשבון" עם גדי איזנקוט, מאחר ובשונה ממצבו, לי כגמלאי מצוי זמן בלתי מוגבל לנתח את מלחמות ישראל, לזהות את לקחיהם, ובהתאם, להכין (לעצמי ולקוראי) תכניות ושיטות להפקתם. 

מנגד, יש די והותר סימנים כדי להבחין, שלרמטכ"ל כמו לקודמיו, ממשה לוי ז"ל בואכה בני גנץ יבדל"א, פס הזמן מידיהם כדי לחשוב. זאת, משום היותם עסוקים "עד למעלה מראשם", בפענוח דיווחים שבאו מדרגי הביניים, לאחר שאלה הבינו ש"אין כמו הדווח להעברת אחריות".

[בתמונה: אייזנקוט וכוכבי מעבירים אחריות...  קשה למצוא ולו סיבה אחת, כיצד יהין רא"ל אביב כוכבי להתנתק מתוואי הפעולה של קודמיו... התמונה היא צילום מסך מכתבת ערוץ כאן 11]

על כן היה זה טבעי, שבלית דרג להסרת נטל האחריות, בעוד "מקל חובלים" בדמות ועדות חקירה, מנצנץ כאות אזהרה למצביא, אומצה מדיניות ה"הכלה", כזו שזולת המובן מאליו, דהיינו, ההגנה על הנפש והרכוש - לא היה ואין בה שמץ של יוזמה.

תארו לעצמכם כיצד נתן היה להכפיל את תפוקות הביטחון, אילו עמד לידי הרמטכ"ל זמן לחשיבה יוצרת.

ללא ספק, היה רא"ל אייזנקוט מתמודד כהלכה מול "חסמי מוכנות", שמקורם במדיניות השיטור הנקוטה ביהודה ושומרון. שהרי, עם טיפת מחשבה היה משנה סדרי עולם. בכך שהיה משדרג את פעילות ה"שיטור" בשטחי יהודה ובנימין לאימונים. בד בבד, היה משריש סדר יום בסד"כ הלוחם, החל ממסדרי בוקר, תדריכים בטרם יציאה, ותחקירים לאחר ביצוע. הגם שללא ספק, היה מפקיע את אחד מימי ששי ברבעון, לתרגול מפקדות במערכות הפיקוד והשליטה (פו"ש).

כל שכן לאחר סיווג לקחי המלחמות - בין החשוב להפקה לחשוב יותר - היה מזהה את שיטת האימונים לצבא הירוק, ולמערכת הפיקוד והשליטה - כפגע רע מזיק ומטעה. לכדי כך שבשארית הזמן שנותר, היה פועל להעמיד תפיסת אימונים אחרת במקומה.

ישאל הקורא בצדק: מה טעם לכתוב על רמטכ"ל שזה עתה השתחררשהרי סביר (כך נטען) שמחליפו ניחן בסקרנות, בחשיבה יוצרת וכדומה...

אלא שדי להתבונן בקודמיו: רובם, אולי כולם, נחשבו לעת תפקודם כיוצאי דופן, בנועזות, בתחכום ובכלל. אולם, לעת כהונתם, נעלמה מהם היזמה כלא הייתה. לפיכך קשה למצוא ולו סיבה אחת, כיצד יהין רא"ל אביב כוכבי להתנתק מתוואי הפעולה של קודמיו. זאת, לעומת אלף ואחת סיבות ובראשם התעצמות האיום, המחייב הסבת צה"ל, המתפקד כחברת שמירה, לצבא התקפי נחוש ומיומן.

.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *