מורכבות בביטחון לאומי

הדיון החשוב שהחל באתר זה בשאלה: "מהם האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל" מחייב אולי דיון מקדים בשאלה: מדוע אין לישראל אסטרטגיה לאומית גלויה, כתובה, מפורסמת ונלמדת?

בעשורים האחרונים, המצפן של  מדינת ישראל פועל בדומה למצפן של ג'ק ספארו, רב החובל מ"שודדי הקריביים" – היה זה מצפן קסמים שמראה את הכיוון למקום שאליו ליבו של מחזיק המצפן הכי רוצה  להגיע. אלא שאם האיש בידיו המצפן, אינו סגור על המקום אליו הוא ממש רוצה להגיע, המצפן לא עובד. זו בדיוק השאלה בשעה הרת גורל שכזו: לאן מדינת ישראל מבקשת להגיע? וכאן מתפצלות הדרכים…

אנחנו חייבים לנצל את הזמן הזה – שבו הנשיא טראמפ מכהן – כדי לשדרג את מערך ההגנה האווירית שלנו, מהרמה הנוכחית – של הגנה חלקית מאוד, כזו שמסכנת את חייהם של אלפי אזרחים וחיילים ורכושם של מאות אלפים; כזו, שגם לא מגינה היטב על המתקנים החיוניים ובסיסי צה"ל – לרמת הגנה טובה ומקיפה, כזו שתציל את החיים וגם את הרכוש והמתקנים החיוניים.

המאמר עוסק במשמעות מושגי היסוד המרכזיים, הנגזרים מהעיסוק בביטחון הלאומי. הוא מבהיר מהם "ייעוד", "אינטרסים", "מטרות" ו"יעדים לאומיים", ומשווה את האופן שבו הם באים לידי ביטוי במדינה דוגמת ארצות-הברית – שבה תהליך קביעתם מוסדר – ביחס למה שקיים אצלנו. המאמר עומד גם על היתרונות, הכרוכים בהימנעות מכוונת מקביעתם באופן מפורש, ובעיקר על החסרונות והמגרעות הנובעים מכך. 

ב- 26 ינואר 2020, פורסם באתר United with Israel כי חברת הקונגרס האמריקנית ראשידה טלאיב  צייצה תגובה לפוסט של הפוליטיקאית הפלסטינאית חנאן עשראווי – חברת ה- PLO, הידועה כמפיצה שקרים בנושא הקונפליקט הערבי הישראלי. פוסט זה נושא את כול המאפיינים הקלסיים של "עלילת דם" אנטישמית…

מאז שעמדתי על דעתי לפני עשרות שנים, אני מחרים כל דבר גרמני. לא קונה מוצרים גרמניים, לא נוסע לגרמניה, לא מדבר בפומבי בגרמנית ושונא את ההיסטוריה המודרנית של העם הזה. אני גאה להיות אחד המרצים המעטים – לצערי- המלמד את משפט אייכמן ימ"ש , ולהבדיל אלפי הבדלות, את פרשת "משפט קסטנר". אבל, הנאום של נשיא גרמניה בטקס שבעים וחמש שנה לשחרור אושוויץ, הזיז אצלי משהו…

צה"ל מאז שנת 2006 (ואפילו קצת קודם), מנסה להכריע מערכות מהאוויר; ובדיוק כמו בקוסבו, כושל, שוב ושוב, בהשגת מטרותיו. את הלקחים והנגזרות לגבי הפעלת הכוח האווירי בלחימה א-סימטרית מקוסבו איש לא טרח להבין…

עסקת המאה של הנשיא האמריקני, דונלד טראמפ, היא כפי הנראה משמעותית יותר מכפי שתואר עד כה. היא, אמנם לא כוללת את הפלסטינים, אבל בהחלט מקיפה גם את הגוש הסוני באזור. רמז ראשון לכך קיבלנו בצו שחתם שר הפנים, אריה דרעי…