האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
בערבה של מערכת טננברג – שעצרה את פלישת רוסיה לפרוסיה המזרחית במלחמת העולם הראשונה – היה ברור לגנרל הרוסי סמסונוב שהובס. "היום יש מזל לאויב. לנו יהיה מזל מחר…" אמר לאנשיו כשנפרד. למחרת התאבד בירייה… נרצה או לא, המזל ממלא תפקיד חשוב בחיינו בכלל ובתכניותינו בפרט; והוא חבר של קבע בכל תכנון מבצעי, עסקי, רומנטי ואחר. ואם פתחנו במערכת טננברג, בואו נעקוב אחר התפקיד שמילא המזל במערכה הזו…
היום מתברר כי תחום הראיה ממוחשבת הוא זה שישפיע יותר מכל תחום טכנולוגי אחר על המציאות של השנים הבאות. מה הוא החוש החשוב ביותר שלנו? ראיה, העיניים… היום, ניתן לייצר מצלמות משוכללות יותר מהעיניים שלנו…
לאורך זמן, האיום הרקטי של חמאס יגבר, גם להם יהיה טילים מדויקים ונחילי רחפנים, גם אם בכמויות קטנות יותר מאשר חיזבאללה. למרות הסגר הישראלי, וחרף המבצעים של צה"ל, קצב ההתעצמות של חמאס גובר כמו גם איכותו. מכאן שישראל תצטרך להכריע האם היא מעדיפה לחיות לנוכח האיום או לבחור מדיניות אחרת (קרי, להחליט על שינוי המדיניות הנוכחית)…
אל"מ ע', מב"ס חצור היוצא, בא ותוקע לכל המילים הגדולות, על למידה צה"לית, אצבע משולשת בעין: בשנת 2013 הוא שימש כמפקד טייסת (מ"ט). המרחק בין הפקת הלקחים שלו כ ב- 2013 ליישום שלהם כמב"ס ב- 2020 מעולם לא היה קצר יותר מחד גיסא; וארוך יותר מאידך גיסא…
ישראל סיפרה את סיפור הגבורה של רימון 20 (הקרב נגד הטייסים הסובייטיים); אבל, הלקח האמיתי הוא, שעוד באותו יום היא הסכימה להפסקת אש. אסור לישראל להילחם ישירות עם מעצמה וכאשר היא מגיעה לזירה, ניצחונות טקטיים הם ניצחונות פירוס. זה נכון גם במלחמת ההתשה הנוכחית, הקרויה מב"ם…
כאשר הרוסים מגיעים לאזור הם עושים זאת לטובת האינטרסים של מוסקבה. כל עוד לא פוגעים באינטרס הישיר שלהם, הם מנהלים דיאלוג דיפלומטי וסבלני. כאשר הפעולות של ישראל יוצרות איום ישיר על אינטרס רוסי (חשיפת המערך במלחמת ההתשה; נפילת האליושין ב-2018) הרוסים נושכים…
ישראל מתקשה לנתח את האינטרסים של אחרים, שאינם נוגעים לה ישירות:
כמו אז, גם היום, אנחנו מדלגים על ההסבר "למה קורים דברים" ועוברים ישירות לדיון על "מה זה אומר עלינו"…
אחת משיטות הפיקוד המרתקות של ניהוג צבאות, הוא שיטת הפיקוד הדואלי של הצבא הגרמני, שבה יחידה מנוהגת בידי שניים – שניהם חברים במטה הכללי הגרמני (הגנרלשטאב) – שחשיבותם שווה: מפקד וראש מטה. כך התחלקו הלחצים וההתלבטויות על כתפיהם של שניים, עובדה שהכניסה הרבה ביטחון בתהליך קבלת ההחלטות…
חייבים להתעשת, לקבל ולבצע את ההחלטות הנכונות. נשאלת רק השאלה איך…
אחד האנשים ששילם את מחיר ההמשגה הצבאית המנופחת (ולא למד שום לקח את עצם היום הזה) הוא תא"ל במיל' גל הירש. בצה"ל יש סדר (לפחות לכאורה…) והירש כממפקד אוגדה 91 היה צריך לאשר את תכניות הקרב של האוגדה אצל מישהו… אחד המישהומים הללו אלוף פיקוד הצפון, בני גנץ…
