"חלון לים התיכון" ליעקב גלעד, הוא שיר נוגע ללב המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין העבר להווה, ובין הכאב לתקווה. הוא מבטא את המורכבות של תקווה להתחלה חדשה לאחר טראומה, למרות הפצעים שעדיין פתוחים מהעבר, את התקווה והכמיהה לאהבה ולמשפחה, ואת ההתמודדות עם הזיכרונות. המוזיקה בסגנון יווני מובהק מחזקת את התחושות הללו ומוסיפה עומק רגשי ליצירה.
"לא אני הוא האיש" לאלכסנדר פן הוא שיר על אהבה, אך לא פחות מכך, על הכחשה עצמית, אשמה גברית, בדידות קיומית והשלמה עם גורל. כל אלה הם תמצית חייו ונפשו של אלכסנדר פן – משורר שלא הצליח להשתייך, שלא ידע להחזיק באהבה, אך גם לא ויתר עליה. דמותו של פן עולה מן השיר כדמות טרגית ורומנטית, כמי שאהב אך הרס, נכסף אך התרחק, כתב אך נותר מחוץ לסיפור. כך הפכה שירתו – ושיר זה במיוחד – לדיוקן נוקב של גבריות פצועה ומודעת לעצמה.
מי שמרגיש שאנחנו חיים בתקופה של משבר – שהמציאות שידענו מתפרקת, שהלכה המדינה, שהעתיד מאיים, ושהגעגועים לעבר "נכון" מעיקים ומכבידים על היומיום – אתם לא לבד. אבדן הדרך הוא חלק ממי שאנחנו. אנחנו נוטים לחשוב כי מה שהיה בעבר, נראה טוב יותר מכל מה שעשוי עוד לבוא. האומנם? בקונטקסט הזה ראוי לקרוא את "היו לילות" של יעקב אורלנד.
'שני הצדדים עכשיו' - שיר נצח של ג'וני מיטשל - מספר על המורכבות ואי הוודאות שהם נחלתו של 'היוצא מהארון'. החוויות משנות את התפיסה, אך אינן מעניקות תשובות חד-משמעיות. השיר מהדהד חוויות להט”ביות, במיוחד במישור הרגשי של שינוי תפיסות, תחושת בדידות וניכור, והכרה בכך שהחיים מורכבים יותר מכפי שהם נראים מלכתחילה.
פסקול הסרט "סיפורה של או" הוא לא רק ליווי מוזיקלי לסרט, אלא יצירה מוזיקלית העומדת בפני עצמה. בעזרת שילוב של מלודיות עדינות, אווירה מסתורית ועיבוד מוזיקלי חדשני לתקופתו, הצליח פייר באשלה ליצור יצירה שמעוררת את הדמיון והחושים. גם היום, כמעט חמישים שנה לאחר יציאת הסרט, הפסקול נותר רלוונטי ומהווה דוגמה מושלמת למוזיקה קולנועית שמצליחה להעצים את החוויה הרגשית של הצופה.
"... אָז אָמְרָה לוֹ לַנַּעַר: דָּם אֶת רַגְלֵי אִמָּהוֹת יְכַס, אֲבָל שֶׁבַע יָקוּם הָעָם, אִם עֲלֵי אַדְמָתוֹ יוּבַס"... היה זה נתן אלתרמן - מהמשוררים החשובים והמשפיעים ביותר בשירה העברית המודרנית - שסימן לנו ברגעי התבוסה והשבר של ה- 7/10, את המעבר המתחייב מתבוסה להתאוששות ולתקומה מחודשת... ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות נתן אלתרמן ותרומתו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
בסוף פרשות נצבים וילך, אנו מתבשרים שמשה קודם מותו יתאר את כלל היחסים בין ה' לישראל באמצעות שירה, היא שירת האזינו. הזוהר פירש את השירה בדרכים שונות, ולעניינינו ההסבר התיאוסופי שהוא מביא מדבר על כך ששירה זו מורידה את השפע האלוהי מלמעלה למטה. כאשר ישראל רוצים להפר את הברית ביניהם לבין ה', אין הם יכולים, בגין ברית סיני וברית המילה המאפיינת אותם.
בתקופה קשה כל כך של אבדן, קשה לי שלא להרהר בשירה של שמרית אור, 'לילה בהיר', שהולחן על ידי משה וילנסקי. השיר עוסק בגעגועיו של אוהב, שנפשו יוצאת לנשוא אהבתו, החוזרת אליו בחלומו בלילות של ירח מלא... כל כך רלוונטי למציאות ימינו! זהו שיר מצמרר, כתוב היטב, מולחן לתלפיות, אבל חסר מזל. הוא לא זכה, משום מה, להצלחה המגיעה לו.