האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
[מקור התמונה] [להורדת מצגת הפרק: העתיד בשיטור כבר כאן] השיטור המדעי מהפיכות טכנולוגיות תמיד השפיעו מאוד על השיטור. גם בימינו הטכנולוגיה משנה את השיטור מאוד. יש שתי רמות של אימוץ טכנולוגיה: הראשונה היא שימוש בתוצרי הטכנולוגיה כמו שהם; השנייה – מערכות ניתוח חכמות שמצליחות להפיק משמעויות ומסקנות ממידע גלמי, ומשנות את שיטות העבודה. מהפיכות נוצרות בדרך כלל מהרמה השנייה. … להמשך קריאה
פער הרלוונטיות – המאפיין את משטרת ישראל – יוצר לה מתחרים, שתופסים את מקומה, 'מתחת לרדאר'. פרק זה מציג כדוגמה את אחת המשטרות העירוניות המפותחות בישראל: החברה לביטחון ולסדר ציבורי בראשון לציון. החברה רווחית מבחינה כלכלית! כשהוקמה, ניתן דגש על איוש בכירים מהמשטרה: ניצב כמנהל ותת ניצב כסגן (שניהם התנגדו לשיטור הקהילתי כשהיו בשירות)… ניתן להתרשם שנבנתה פה אלטרנטיבה ממשית… בדף זה מרוכז כל חומר הלימוד הרלוונטי לפרק.
[מצגת הפרק: 1. המענה] הדגשים משטרת ישראל הצליחה להטות את מסקנות וועדת טרנר ולקבל שליטה לכאורה על השיטור המשולב. למרות זאת, ברשויות העשירות ממשיכות המשטרות העירוניות להתפתח ולצבור עוצמה. מעמד משרד השיטור העירוני בתחנה נמוך. השאלה: האם יש בכך די על מנת לבלום את שאיפות הרשויות העשירות לשלוט במשטרות שלהן? מושגים וועדת טרנר משטרה עירונית קריאה להורדת … להמשך קריאה
בעוד השליטה של הדרג הפוליטי על הצבא היא ישירה ומלאה (כמעט), הרי השליטה של הדרג הפוליטי על המשטרה עוברת דרך גורם מתווך, הוא החוק. המשטרה פועלת על פי חוק. אין למשטרה כל סמכות, אלא כזו שהחוק היקנה לה במפורש. החוק והפסיקה אף קובעים, לעתים קרובות, אך דרך הפעלת הסמכות ואת מידתה הראויה. אי לכך, החוק מגביל, במידה רבה, את השפעת הדרג הפוליטי על המשטרה. להגבלה זו השלכות מרחיקות לכת על הפיקוח האזרחי על המשטרה
[לקובץ המאמרים אודות 'ועד שוטרים' ו'התאגדות שוטרים', לחצו כאן] הדגשים ישראל ידעה ניסיון אחד של התאגדות שוטרים, שראשיתו בתחילת 1978 וסופו בשלהי 1979. ניסיון זה דוכא בתקיפות ונבלם בחקיקה. המודל של ארגון ביטחוני שיש לו ועד עובדים קיים היום בישראל: ועד עובדי הכבאות (שהם חלק מהמשרד לביטחון הפנים), שיש לו זכות לשבות ולהטיל סנקציות. ארגוני … להמשך קריאה
[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Henry Hagnäs לאתר flickr] הדגשים נושא צריך להילקח מתוך הרשימה המצ"ב, או כל נושא אחר שיימצא מתאים ויאושר. על התלמיד לקבל אישור מראש מהמרצה, במייל (yehezkeally@gmail.com) או בעל פה; ההגשה בקובץ WORD, לפי כל כללי הכנת עבודה אקדמית (דוגמה טובה לעבודה: אסף צור – בין אי וודאות ומזל) את העבודות שילחו למייל: yehezkeally@gmail.com. … להמשך קריאה
פרק זה עוסק בניתוח SWOT של משטרת ישראל. משמע, בניתוח החולשות, החוזקות, ההזדמנויות והאיומים העומדים בפניה. זהו דף הלימוד של השיעור הזה, בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה.
ההערכה התקופתית היא כלי ההערכה הנפוץ והמקובל ביותר בצבא, במשטרה ובמגזר האזרחי (ווייצר, 1998). ההערכה אמורה להוות כלי אפקטיבי של בקרת משאבי אנוש בארגונים. בפועל, היא, לדעתי, כלי מיותר, מזיק ובעייתי. שבט (1993), העוסק בארגונים מסוג שונה לחלוטין מזה שלנו, טוען כי מנהלים שונאים את התהליך הזה. אולם, למרות שאינו מביא כל תועלת, נאכף קיומו בארגונים רבים וגם אצלנו, בעקשנות הראויה לציון, כאילו הוא גזירה משמיים…
במציאות דינאמית המשתנה במהירות, אין ערובה ששינוי יצליח. הוא יכול להצליח או להיכשל, גם מהסיבות הלא נכונות… לכן, מפקדים לא אוהבים ליזום ולהסתכן בכישלון. הם הולכים 'על בטוח', ו'שינויים על בטוח' אינם שינויים באמת… זהו דף הלימוד של השיעור: 'שינוי במשטרה, האתגר והקושי' בקורס ללמידה עצמית: '(משטרה), פשיעה, חוק חברה', שעודכן ל- 2023. הוא כולל הרצאה הוקלטת, מצגת שיעור, מצגת שאלות חזרה ומאמרים רלוונטיים להעשרה.
[בתמונה: שוטרת בעיראק; מתוך האתר: Glitzy World; שם הצלם אינו מוזכר] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] מיקוד הבעיה אי אפשר להתייחס לנושא העסקת נשים במשטרה כמכלול, כיוון שקיימים במשטרת ישראל שלושה סוגי עיסוק שונים: התפקידים המקצועיים, תפקידי משרד ומפקדה, ותפקידי שטח (יחזקאלי, 1998). שלושת סוגי עיסוק אלה נבדלים ביניהם, הן מבחינת הפוטנציאל … להמשך קריאה
