"כאן לא אוניברסיטה"- 'אנטי-אינטלקטואליזם' בארגונים הררכיים

'כאן לא אוניברסיטה' משפט זה מוכר היטב ללובשי מדים. משמעותו הינה בדר"כ 'פה לא עוסקים בהבלים', פה מתייחסים לדברים ברצינות ולעניין. אולם, עצם ההתייחסות אל אוניברסיטה כסמל לחוסר רצינות ואל 'לא-אוניברסיטה' כהתגלמות המקצועיות טומנת בחובה מכשלה משמעותית בדרכם של ארגונים צבאיים להתמקצעות אמיתית…

יחזקאלי ושלו: אלתור, נשקם של המקצוענים או תחליף למקצועיות?

תופעת האלתור והשלכותיה בארגונים היררכיים עלתה לאחרונה לכותרות העיתונים, בעקבות ראיונות שנתן האלוף בן-חנן, מפקד המכללות הפורש מצה"ל לתקשורת, שיחס את תופעת האלתור להעדר מקצועיות (סופר, 1994). תופעת האלתור אינה מאפיין של הארגון הצבאי לבדו. אולם היא הפכה מעין 'מאפיין לאומי' שיש לו השלכות עמוקות גם על המנהל הישראלי וסגנון הניהול שלו. מאמר זה עניינו בברור הקשר שבין אלתור למקצוענות, והמשתמע מכך.

יחזקאלי ושלו: המשמר האזרחי לאן?

המשמר האזרחי 2

[מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 150, מרץ-אפריל 1995, עמ' 29-28]

המשמר האזרחי, הנכנס עתה לשנתו ה- 21, ביסס עצמו כארגון הוולונטרי הגדול בישראל. אולם למרות מספר מתנדביו המרשים, דומה כי עדיין לא מיצה את מלוא פוטנציאל ההתפתחות שלו מחד, וטרם זכה להכרה כ'בוגר' בתוך המשטרה, מאידך. השינויים בתפיסה של משטרות המערב, בעשורים האחרונים מלמדים כי התפתחותו של גוף זה נמצאת רק בראשיתה.

הקמתו של המשא"ז, בשנת 1974 נבעה מצורך ביטחוני וכדרך למסד התארגנויות עצמאיות של אזרחים מחזיקי נשק על רקע הפיגועים הגדולים בשנות השבעים, כמו אסון מעלות ודומיו. האחריות המבצעית להפעלת המשא"ז הוטלה על משטרת ישראל ונקבע כי הפעלת המשא"ז תהיה באמצעות מנגנון ליד יחידות המשטרה בשטח. בטחון הפנים לא היה חלק מתפקידיה של משטרת ישראל, ולידתו של המשמר האזרחי לא נבעה מצורך פנימי של הארגון לשם מילוי מטרותיו. להיפך. הוא נכפה עליהם בתוקף החלטת ממשלה. העיסוק בביטחון הפנים הוטל על המשטרה עם הקמת המשא"ז ותרם להגברת עומס העבודה של אנשיה.

להמשך קריאה

הסטייה המשטרתית כתוצר לוואי של עבודת המשטרה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Shannon Kringen לאתר flickr] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת סטטוס בנובמבר 1994; כן פורסם ב: אתיקה וזכויות האזרח בעבודת המשטרה, גיליון מס' 1, ינואר 1995] מבוא אין … להמשך קריאה

חשיבותו יוצאת הדופן של ראש הלשכה במערכת היררכית

[מאמר זה נכתב עם ד"ר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת "משאבי אנוש", במאי 1994] מבוא תפקיד ראש לשכת מפקדו של ארגון היררכי (רל"ש) הוא מהחשובים בארגון, אולם דומה כי נשכח כליל בספרות המחקרית. הוא דורש שיבוץ מושכל של אנשים בעלי יכולות ספציפיות. אולם, מסיבות שונות, הוא מאויש בדר"כ ע"י האנשים הלא-נכונים. מטרת מאמר … להמשך קריאה

יחזקאלי ושלו: צדק בקצה האלה

צדק בקצה האלה

[תמונת המקור]

[מאמר זה נכתב עם דר אורית שלו. הוא ראה אור לראשונה בכתב העת סטטוס, במרץ 1994]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מטרת המאמר

שיקול הדעת של השוטר, במסגרת תפקודו, הוא חסר תקדים לעומת המקצועות האחרים בשירות הציבורי. לעובדה זו השלכות רבות על תפקוד המשטרה בכלל ותפקודה בחברה חופשית בפרט.

מטרת מאמר זה היא להציג את הסיבות לעצמאות ולסמכות השוטר, להתמודד עם הבעיות הארגוניות הנובעות מכך ולהצביע על הדרכים להקהיית הקונפליקט.

שיקול הדעת הרחב של השוטר בהשוואה לבעלי מקצוע אחרים

אין מקצוע הדומה למקצוע המשטרתי, מבחינת הצורך לקבל החלטות מהירות ומידיות, הקובעות לעתים גורל אנשים וארגונים. השוטר מפעיל את סמכויותיו במצבים, בהם נדרשת, לעתים קרובות, החלטה גורלית, המתבססת לא רק על חוק או נוהל כתוב, אלא תוך שיקול דעת ופרשנות אישית.

שופטים, לדוגמה, מקבלים החלטות קשות וגורליות, אך עומד להם מלוא הזמן הדרוש לקבלת ההחלטה, ומערכת משפטית שלמה המציגה להם את כל ההיבטים הנדרשים, ואף ממליצה על ההחלטה הרצויה והנכונה לדעתם. אם יש השגות על ההחלטה, הרי ניתן לערער ולדון בה בערכאה נוספת. שוטרים במצבים מורכבים ומסובכים – רוויי עימות וסכנת התפוצצות – נדרשים להחליט לעתים לבד, כהרף עין. לעתים החלטתם היא גורלית ובלתי ניתנת לתיקון, כמו למשל בעת הפעלת סמכות לשימוש בנשק.

להמשך קריאה

נשים במשטרה

[מאמר זה נכתב ביחד עם דר אורית שלו, ופורסם לראשונה ב- משאבי אנוש, ירחון מס'  72, דצמ' 1993, עמ' 24-22] [לריכוז המאמרים אודות השתלבות נשים בארגונים צבאיים, לחצו כאן] בקרב אנשי מקצוע קיימת הסכמה כי קיים חוסר שוויון בתחום התעסוקה (כמו בתחומים אחרים), בין גברים ונשים. נשים מוגנות יותר בהקשרים מסוימים, אולם, מקופחות ביחס לגברים בהקשרים … להמשך קריאה

אבי דוידוביץ': פשע מאורגן בארץ ובעולם תיאוריות ומציאות

[מקור התמונה] [לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן] [להורדת העבודה במלואה לחץ כאן: פשע מאורגן בארץ ובעולם – תיאוריות ומציאות] פשע מאורגן הוא תופעת פשיעה המציין צורה ייחודית של עבריינות מאורגנת ומקצועית, העוסקת בעיקר במתן שירותים בלתי חוקיים, על-פי רוב מונופוליסטיים, במטרה להשיג רווחים חומריים קבועים, תוך כדי הסתייעות בבעלי תפקידים מרשויות השלטון. התיאור הפנומנולוגי של … להמשך קריאה

יחזקאלי ושלו: תפקיד הסגן והשפעתו על תפקוד הארגון

המאמר מציג שלושה מודלים אפשריים של תפקיד סגן המפקד / המנהל בארגון: 'הסגן המאיים', 'המנוטרל' ו'האפקטיבי'. 'מודל הסגן המאיים' הוא המסוכן ביותר למנהלים בטווח הקצר; 'מודל הסגן האפקטיבי' הוא האידיאלי, אולם הקשה ביותר להשגה ומחייב מיומנויות אישיות גבוהות אצל הסגן והמנהל כאחד. על כן, נוטים מנהלים לאמץ את המודל האמצעי של 'הסגן המנוטרל'. מודל זה, פחות הרסני אמנם בטווח הקצר, אולם יש לו השפעות שליליות ארוכות טווח.

"מלכוד" זה מהווה ללא ספק סוגיה ניהולית ראשונה במעלה, המחייבת העמקה ודיון מקיפים יותר מהמעט הקיים היום בספרות המקצועית.

אורית שלו: הטיפול המשטרתי בבאר שבע באלימות בין בני זוג

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [להורדת העבודה לחץ כאן: אורית שלו – הטיפול המערכתי באלימות בני זוג] זוהי קלסיקה בתחום של  אלימות בין בני זוג. זוהי התזה של התואר השני של ד"ר אורית שלו. היא מתארת את אחד המודלים של מה שמכונה "מודל באר שבע" – מודל קהילתי שפותח בתחנת באר שבע בשנים … להמשך קריאה