משמר אזרחי

[הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Mark Probst from Vienna, Austria. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

[להורדת העבודה לחץ כאן: ישראל טל – אגף השיטור]

בעיית הבעיות של משטרת ישראל היום הינה הצורך ברפורמה במה שמכונה הסיור (Patrol).

עבודה זו, של ניצב משנה ישראל טל, נכתבה בעת שנשקלה הקמת אגף המתמקד בדרג השטח, שהוזנח עד היום, המאגד את שוטרי הסיור. אולם אגף המבצעים השיטור והקהילה שאיחד את אגפי המבצעים והקהילה לאגף אחד הוא תוצאה שונה לחלוטין מאותו שינוי נכסף. היא נכתבה ב- 2010 כעבודת הגמר של נצם ישראל טל במכללה לביטחון לאומי של צה"ל. טל שימש גם כמדריך הראשי במכללה לקצינים בכירים ועדכני לאוגוסט 2014 הוא מפקד מרחב חברון.

תקציר העבודה מובא בפניכם. ניתן גם להוריד אותה לשימושכם:

מטרת העבודה הייתה לבחון את האפקטיביות של ההצעה להקמת "אגף השיטור" במשטרה, במציאות של קיץ 2010, בדגש על ההקשר של הביטחון הלאומי במדינת ישראל, לקראת היום שבו תונח הסוגיה שוב על שולחנם של מקבלי ההחלטות. 

אגף זה, אם וכאשר יוקם, אמור להוות שילוב של שני מערכים קיימים במשטרה: הסיור והקהילה, כולל תחום הפעלת המתנדבים (המשמר האזרחי).

להמשך קריאה

[לחזור לכתב העת משטרה וחברה לחץ כאן]

[להורדת המאמר לחץ כאן: יפה מושקוביץ – התקת מטרות]

יפה מושקוביץ היא ראש החוג לסוציולוגיה במכללת כינרת עמק הירדן ומרצה במכללת צפת

(התקבל במערכת במאי 2007, אושר לדפוס ביוני 2007).

תקציר

מטרת המאמר להסביר את התקת המטרות (Goal Displacement) שהתרחש במשמר האזרחי (משאז). הארגון הוקם במקורו כגוף התנדבותי ופעל באופן עצמאי לצד למשטרה. מטרת היסוד של המשאז היתה מניעת פעילות חבלנית עוינת, אך בהדרגה התיק הארגון את מטרותיו לכיוון מטרותיה של המשטרה. התקת המטרות נבעה מצורך קיומי הישרדותי של הארגון, שכבר בראשית דרכו, הקמתו היתה לצנינים בעיני המשטרה. למשטרה היה עניין להזיז את מערכת המטרות המשאזיות לכיוונה, שכן בדרך זו היא השיגה פיקוח ושליטה על הנעשה בתוך הארגון המתחרה.

להמשך קריאה

[התמונה: אתר משטרת ישראל, ללא אזכור שם הצלם]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 183, יוני-יולי 2001, עמ' 29-28, 47.]

משטרת-ישראל הנה כיום ארגון למוד שינויים. מאז 1995 עברה המשטרה שינויים רבים ותכופים מידי. חלק מהם היה במקומו. חלק אחר היה בבחינת שינוי לשם שינוי. חלק היה אמתי, חלק מדומה, לימים סתר שינוי אחר את השינויים האחרים… ככלל, ניתן לומר, כי שבענו לעת עתה שינויים, ועכשיו אנו זקוקים לתקופה של רגיעה.

יחד עם זאת, קיימים עדיין תחומים שרוח השינוי פסחה עליהם, למרות שהם זקוקים לו מאוד. אחד מאלה הוא המשמר האזרחי.

להמשך קריאה

[מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת מראות המשטרה, גיליון 150, מרץ-אפריל 1995, עמ' 29-28]

המשמר האזרחי, הנכנס עתה לשנתו ה- 21, ביסס עצמו כארגון הוולונטרי הגדול בישראל. אולם למרות מספר מתנדביו המרשים, דומה כי עדיין לא מיצה את מלוא פוטנציאל ההתפתחות שלו מחד, וטרם זכה להכרה כ'בוגר' בתוך המשטרה, מאידך. השינויים בתפיסה של משטרות המערב, בעשורים האחרונים מלמדים כי התפתחותו של גוף זה נמצאת רק בראשיתה.

הקמתו של המשא"ז, בשנת 1974 נבעה מצורך ביטחוני וכדרך למסד התארגנויות עצמאיות של אזרחים מחזיקי נשק על רקע הפיגועים הגדולים בשנות השבעים, כמו אסון מעלות ודומיו. האחריות המבצעית להפעלת המשא"ז הוטלה על משטרת ישראל ונקבע כי הפעלת המשא"ז תהיה באמצעות מנגנון ליד יחידות המשטרה בשטח. בטחון הפנים לא היה חלק מתפקידיה של משטרת ישראל, ולידתו של המשמר האזרחי לא נבעה מצורך פנימי של הארגון לשם מילוי מטרותיו. להיפך. הוא נכפה עליהם בתוקף החלטת ממשלה. העיסוק בביטחון הפנים הוטל על המשטרה עם הקמת המשא"ז ותרם להגברת עומס העבודה של אנשיה.

להמשך קריאה