יחזקאלי וסלוטקי: מלכודת המייסד – מלכודת היזם

מלכודת המייסד מאפיינת ארגונים המצויים בצמיחה, שעדיין נשלטים על ידי היזם, כמנכ"ל ולעתים כיו"ר דומיננטי, כאשר הוא מעוניין או איננו מצליח להשתחרר מדפוסי הניהול הריכוזיים שאפיינו אותו בעבר והצליחו מאוד עד כה, אולם כבר אינם רלוונטיים לגודלו הנוכחי של הארגון ולאתגרים העומדים בפניו…

צבא העם או צבא מקצועי – הוויכוח לא ימוצה…

[תמונת גרשון הכהן מימין: דובר צה"ל; תמונת ירון לונדון משמאל נוצרה, הועלתה לויקיפדיה ואושרה לשימוש ב- 2010 על ידי Odedee] [לריכוז המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר … להמשך קריאה

"הממזרים שינו את השיטה…". האמנם?

800px-Ashdod_Port_Aerial_View

[בתמונה: נמל אשדוד – פסטורליה מדומה… הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Amos Meron. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הממזרים שינו את השיטה...

בפסטיבל המתוקשר שליווה את סילוקו הזמני של אלון חסן, ראשו הסורר של ועד עובדי נמל אשדוד מתפקידו ביוני 2013, היו שהשוו אותו לסגן נשיא ארצות הברית בתקופת כהונתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון (1973-1969), ספירו אגניו (ראו תמונה משמאל). אגניו נאלץ להתפטר מתפקידו ולפרוש מהחיים הפוליטיים, לאחר הצלחה מטאורית וקריירה מרשימה, עקב אישומים בהעלמת מס ולקיחת שוחד.הממזרים שינו את השיטה, קונן אגניו, ושכחו להודיע לי….

[התמונה שמשמאל היא נחלת הכלל]

אבל, האמת היא שחסן – כמו גילה אדרעי, ראש ועד עובדי הרכבת, לפניו – נפל קרבן לשיטה שבה מתנהלות מערכות מורכבות מאז ומעולם. הוא נפל למלכודת הצלחת היתר.

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: הארגון האג'ילי ביותר בעולם

[מתוך האתר Le journal qui Karrtonne; שם האמן אינו מוזכר] אג'יליות אסטרטגית (Strategic Agility) היא אחד המושגים ה'חמים' בתורת הניהול בשנה האחרונה. היא מוגדרת כ"יכולתו של ארגון לנצל באופן מתמשך את ההזדמנויות הנוצרות עקב השינויים והשיבושים בשוק, על ידי קיום היכולת הפנימית לצפות ולהגיב במהירות למתרחש באותם שווקים, על מנת להשיג יתרון תחרותי (Adler, 2012). כדי שיוכל לעשות זאת, עליו … להמשך קריאה

עפרון רזי ויחזקאלי פנחס: תב"צים – תופעת התוצאות הבלתי צפויות והשלכותיה

כאשר אנו פועלים – כפרטים או כמקבלי החלטות – עד כמה אנו מודעים לעובדה שלמעשינו עלולות להיות גם תוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות? כמה פעמים אנו נאלצים להתמודד עם התרחשויות ש"נוחתות" עלינו בהפתעה, משבשות את כל תכוניותינו ו"הופכות את הקערה על פיה"? מטרתו של הספר להסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות לתופעה זו של התממשות תהליכים בהפתעה או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם; לשכנע אותם בכדאיות שבהכנסת הבלתי צפוי למשוואת שימור הערך הארגוני והשבחתו; להצביע על דרכים אפשריות למזער נזקים על מנת לשמר ערך, ואף למצוא דרכים למנוע חלק מהתופעה…

גרשון הכהן: האם אנחנו פוחדים מקצינים חדורי להט פנימי?

האם אנו פוחדים מקצינים חדורי להט פנימי? הסוגיה הזו עלתה בדברים שנשא האלוף גרשון הכהן באזכרה ל"דוב הבלונדיני", יעקב גרנק, איש הלח"י שהיה למפקד נועז בצה"ל ונפל בקרב האחרון של מלחמת העצמאות על עוג'ה אל-חפיר (ניצנה של היום), ואני מביא אותם מפי אומרם…

מנהלים שאסור לפטר…

פיטורין

[מקור התמונה]

[המאמר נכתב ביחד עם בני סלוטקי וראה אור בכתב העת "משאבי אנוש", גיליון 304-303, עמ' 38-34, מרץ-אפריל 2013]

[להורדת המאמר המקורי לחץ כאן: מנהלים שאסור לפטר]

מבוא

מנהלים, המבקשים לשמוע את ממצאי האבחון הרשתי שאנו עורכים בחברתם, מתכננים בדרך כלל מפגש של שעה. אולם, רוב רובה של אותה שעה מתמקד בדרך כלל בטבלה אחת ויחידה בדו"ח – טבלת העובדים שעזיבתם תגרום נזק רב לארגון (וגם להיפך…).

באחד המפגשים הללו, כאשר הצגתי למנכ"ל את אותם עובדים שהם חסרי תחליף בטווח הקצר, אתגר אותי המנהל: "מעניין" אמר, "משום שאנחנו מתכוונים לוותר על שירותיו בזמן הקרוב. עתה שכנע אותי שאנחנו טועים…".

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: אלימות במשפחה – תופעת תלונות השווא

תופעת תלונות השווא באלימות בין בני זוג (False complaints / false allegations in violence against women) היא שימוש בעורמה (crafty), בתחבולה ובמניפולציה manipulation), על מנת לעשות במנגנון אכיפת החוק שימוש, לצורך השגת עמדת יתרון על הצד השני בסכסוכים שונים, כמו למשל: במאבקי גירושין ובחלוקת רכוש, וגם על רקע מניעים רגשיים כמו נקמה.

שלמה נגר: המשטרה העירונית בירושלים 1948-1947

באפריל 2013 ראתה אור עבודת התזה של שלומי נגר, בחוג ללימודי ארץ ישראל, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת חיפה. העבודה סוקרת את תהליך הקמת המשטרה העירונית בירושלים, כחלק מההכנות לבינאום העיר, עד שנטמעה במשטרת ישראל. העבודה חוקרת את הקמתה ופעילותה של משטרת ירושלים מסיום שלטון המנדט בארץ-ישראל והקמת מדינת ישראל ועד הכרזת ירושלים כשטח צבאי כבוש על ידי מדינת ישראל והחלת סמכותה על שטחים אלו. תקופה זו נקראת תקופת המעבר, שתחילתה ב- 15 במאי 1948, וסיומה ב- 3 באוגוסט 1948.

האלוף גרשון הכהן והתנועה הקיבוצית

[בתמונה: אנדרטת הקיבוצים ביער משמר העמק; צולם, הועלה לפייסבוק ואושר לשימוש על ידי אבישי טייכר משתמש:Avi1111] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] אני נוהג להביא פה מידי פעם דברים של האיש המיוחד הזה. להלן  , עם הרבה חומר למחשה: – האם הקולקטיב עדיין חשוב מן הפרט והאם יש לפרט ערך במדינה כמו שלנו, ללא … להמשך קריאה