יורים ב'לא נורמטיבים' – ההיסטוריה הרחוקה

Paris commune

[בתמונה: 'הקומונה הפריזאית' קוראת תגר על השלטון המרכזי, מאי 1871]

בדיונים הקודמים בדקנו את מידת סובלנותן של קבוצת הרוב ומערכת אכיפת החוק כלפי האוכלוסיות ה'לא נורמטיביות', וגילינו שסולם הצרכים של מאסלו עובד גם עובד. ליברליזם וסובלנות נמוגים, גם בדמוקרטיות המשוכללות ביותר, ברגע שסדר החיים מתערער.

להמשך קריאה

נאום מפקד המכללות של צה"ל בהר הצופים, בטקס סיום מחזור ל"ו של המכללה לביטחון לאומי

[צילום: דובר צה"ל] נתגלגלה לידינו טיוטת נאומו של אלוף גרשון הכהן, מפקד המכללות הצבאיות של צה"ל, בטקס סיום מחזור ל"ו של המכללה לביטחון לאומי באמפי של הר הצופים, ב- 28 ביולי 2009. אלוף הכהן, איש מבריק, שעולם התוכן שלו נשען על התנ"כ מחד גיסא ועל ההווי הצבאי מאידך גיסא, שילב בדבריו הרבה מהנושאים שלהם אנו מטיפים בבלוג הזה. על כן, ראינו לנכון להביא … להמשך קריאה

תפקידה של המשטרה בענישה הפלילית

מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ג) מה קורה כשאוכלוסיות שלמות נתפסות כאיום?

[בתמונה: מלחמת האזרחים האמריקנית] בפוסטים הקודמים נוכחנו, שכיוון שאין למערכת האכיפה לגיטימציה בקרב הצבורים שאותם כינינו "לא נורמטיביים", אזי כשסדר החיים מתערער ויש חשש שהאוכלוסייה ה"נורמטיבית" תאבד בה אמון, המערכת מתנהגת כלפי מפירי הסדר, יותר כמו צבא שמטרתו לחסל את האויב ולהוציאו מהמשחק ופחות על בסיס האיזונים המפורסמים בין זכויות אזרח לשמירת הביטחון. לשם המחשה, … להמשך קריאה

הקוד הגנטי כמורה דרך לארגונים

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Stuart Caie לאתר flickr] באחד הפוסטים הקודמים כבר העלינו את התיזה, לפיה מערכות מורכבות, מתחומים שונים, מתנהגות בצורה דומה; ונוכחנו כי התבוננות במערכות בטבע מסייעת לנו להבין דברים המתרחשים במערכות ארגוניות. מערכות ארגוניות למיניהן, גם בעולם העסקי וגם בשירות הציבורי, מתפקדות כיום בסביבה דינמית המשתנה במהירות, כש'מטרת העל' שלהן היא הישרדות במובן של פיתוח … להמשך קריאה

כיצד נתמודד עם הלא נורמטיבים (ב) – הטרור הפלילי כמקרה בוחן

פיגוע פלילי

[בתמונה: כותרת האתר ynet משנת 2011 לאחר ההתנקשות בעבריין זאב רוזנשטיין בתל אביב]

ב- 5 באוגוסט 2009 בסמוך לשעה 2200, נהרג נער חף מפשע מרמלה, במסגרת ניסיון לחסל עבריין שישב לידו על ספסל ברחוב. שני רוכבי קטנוע התקרבו אל הספסל, אחד מהם שלף אקדח ופתח לעברם בירי (תורג'מן, 2009).

'הפיגועים הפליליים' הללו מטרידים מאוד, אולם, אינם מפרים את סדר החיים התקין שלנו. אנו שומעים, מתרגזים, אך למעט הנפגע ומשפחתו כולנו חוזרים לשגרת יומנו.

אולם, מה היה קורה למשל, לו בפרק זמן קצר הייתה נפגעת כמות נכבדה של אזרחים תמימים, כך שהאזרח הפשוט היה מאבד את הביטחון ואת האמון במערכת האכיפה?

להמשך קריאה

פנחס יחזקאלי: רצח מתוך שנאה ומערכת אכיפת החוק

"רצח מתוך שנאה" הוא העבירה הקשה ביותר במכלול מה שמכונה "פשעי שנאה" או "פשעים מתוך שנאה" (Hate Crimes). הרצח שהעלה את המושג לסדר היום הציבורי, היה הרצח בבר נוער, ב- 1 באוגוסט 2008…

חוק שלוש המכשלות ככלי התמודדות עם הלא-נורמטיבים בחברה

[בתמונה: חוק שלוש המכשלות - Three Strikes Law - נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: חוק שלוש המכשלותThree Strikes Law – נקרא בשם, שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball), שבו שלוש "הכשלות" (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו. התמונה היא צילום מסך]

במאמרים קודמים כבר חזרתי על הטענה, שמערכת אכיפת החוק אפקטיבית בעיקר כנגד 95% מהאוכלוסייה, שהם החלק הנורמטיבי בחברה, ומצליחה לייצר מולם הרתעה אפקטיבית. נשאלה השאלה איזה כלים קיימים בידי המערכת מול קבוצת האוכלוסייה הלא נורמטיבית?.

חוק שלוש המכשלות או חוק שלוש ההכשלות  או חוק שלוש הפסילות – Three Strikes Law הוא אחד הכלים הללו. מבחינה זו הוא שונה תכלית שינוי מרוב החוקים האחרים ומהווה מהפיכה של ממש, בייעודה של מערכת האכיפה, כיוון שהוא מכוון לייצר הרתעה נגד אוכלוסיה שהייתה קודם לכן אדישה למדי כנגד ההרתעה שייצרה המערכת.

החוק התקבל לראשונה בשנת 1993 במדינת וושינגטון. הוא נקרא בשם , שנלקח ממשחק כדור הבסיס (Baseball),

שבו שלוש הכשלות (Strikes) של החובט מביאות לפסילתו.

להמשך קריאה

"עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" – האמנם?

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Rennett Stowe לאתר flickr] פעמים רבות אנו שומעים את המשפט "עדיף לגנוב רעיון מצוין מלהמציא רעיון בינוני…" כמעין אליבי לאי ייצור ידע. שהרי, אם הידע קיים כבר במקומות אחרים, למה לא להקל על עצמנו להשיגו משם? כך לדוגמה, חברת "בריטיש פטרוליום" ("British Petroleum") נוהגת להעניק מידי שנה את פרס "גנב השנה" לעובד שהצליח להשיג את … להמשך קריאה

האם יכולנו למנוע את מותה של נועה גולדרינג הקטנה?

%d7%a8%d7%a6%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94-%d7%92%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92

ב- 25 ביולי 2009 נחנקה נועה גולדרינג בת השלוש והומתה על ידי אביה, והציבור כולו עסק בשאלה, האם ניתן היה המוות להימנע. המשטרה בדקה אם היו תלונות קודמות; קרובי משפחה ומכרים מתוחקרים בתקשורת, חזור ותחקר, לגבי רמיזות שתוכלנה לאתר את אותו רמז, שאם היה מתגלה ומטופל מראש – היה הרצח נמנע.

מעבר לנטיית הלב לראות כל מקרה כפוטנציאל ל"Happy End" שהשתבש בעקבות מחדל, מוטב לומר את הדברים בגלוי: אם בן משפחה יחליט לקחת את חייו של בן משפחה אחר, ויהיה עקבי בנחישותו לעשות זאת, הוא יצליח!!!  שום מערכת, בוודאי לא מערכת ביורוקרטית כמערכת אכיפת החוק, לא תצליח למנוע זאת ממנו (אם אתם סבורים שאני טועה, אשמח אם תעמידו אותי על הדרכים האפקטיביות לעשות כן…).

להמשך קריאה