פנחס יחזקאלי: הרהורים בדיעבד על חטיפת שלושת הנערים והשיחה למוקד 100
האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!
האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
האם מישהו סבור שאחראית המוקד זיהתה חטיפה וברוע לב החליטה שלא להפעיל את המערכות? מישהו קיבל סמכות לקבל החלטה. מרגע שנותנים לו לקבל החלטה, חייבים לתת לו לו את הזכות לטעות!
[התמונה: תצלום מסך מתוך סרטון היו-טיוב שלמטה] להלן סרטון יו-טיוב של הרצאת האלוף גרשון הכהן, מפקד הגיס המטכ"לי בערב עיון לכבוד צאת הספרים: "המדריך לעתיד" מאת ד"ר רועי צזנה ו-"כשמרקס וניטשה נפגשו בכיכר תחריר" מאת ד"ר חיים אסא. האירוע נערך במסגרת סדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון, באוניברסיטת תל אביב: האלוף הכהן מדבר בעצם על משמעותו של … להמשך קריאה
השעה אינה כשרה לפתרונות של קבע מכל סוג שהוא, לכל הפחות בטווח הדורות הנראה לעין. בשני העשורים האחרונים, כל מי שגר באזור ההר נפגע ממצב הביניים שנוצר, וגם הזירה הבינ"ל לא נותרה אדישה למצב זה. בתים לא נבנו, או שנהרסו, מוסדות ותקציבים הוקפאו, כבישים לא נסללו. מה שלא שירת את צורך הביטחון המידי נדחק. אי אפשר עוד לעמוד במקום. במקום ובזמן הנכון אנו נמצא את הדרך לקדם את המציאות, מתוך מצב הקיפאון שנוצר.
קשה להבין את המתחולל בפרשת הפצ"רית ועלילות הדם שנרקחו נגד כוח 100, מבלי לרדת לשורשי השבר בצה"ל והתפצלותו לשני צבאות. הראשון שדיבר על השבר הזה, למירב ידיעתי, על היווצרותם של "צה"ל של מעלה וצה"ל של מטה", הוא איתמר טובי (טהר לב), שפרסם מאמר בעניין זה ב- 28 במאי 2014, באתר "העוקץ"… המאמר מטלטל ונוקט קו פוליטי ברור. בשל כך, הוא מחייב חשיבה ונוכחותו חיונית לשיח בריא בסוגיות מורכבות בביטחון הלאומי של ישראל.
הדיון – על מחאת דוד הנחלאווי – כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?
[להורדת החוברת לחץ כאן: דיונים בביטחון לאומי מס 28] אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. * * * ב- 30 בדצמבר 2013 דיבר האלוף … להמשך קריאה
מטרת המאמר הינה, לבחון את דפוסי פעולתה של המשטרה בתוך המערכת הדמוקרטית, ואת יחסיה המורכבים עם המערכת הפוליטית המנהלת מערכת זו. בעוד שבמדינה טוטליטרית, המשטרה היא העוגן העיקרי של השלטון, הרי שבדמוקרטיה התמונה מורכבת הרבה יותר. המשטרה אינה מייצגת את השלטון אלא את העם. היא פועלת כנגד השלטון במקרים שבהם מתגלה חשד לשחיתות שלטונית; והשלטון מצידו מנסה להצר את צעדיה ולהגביל את יכולתה להזיק לו.
בבוא היום צומחת פעילות הטרור מתוך התשתית הפלילית. חוליות הגניבה הופכות, עד מהרה, לחוליות רצח; שעושות שימוש בנשק הרב שצברו, ושניסיונם בהתחמקות מפעילות המשטרה היה להם נכס בפעילות הטרור שלהם! חישבו על משפחות הפשע הערביות!
[המאמר התפרסם לראשונה ב- JOKOPOST. לכניסה למאמר המקורי לחץ פה] (פוסט זה נטול הקשרים פוליטיים. הוא עושה שימוש באירועים אלו להבנת המורכבות של חיינו והדינאמיות שלהם) אחת הפרשיות המרתקות והמוזרות של העשור האחרון, היה ניסיונו של ג'ון קרי לחולל שינוי במזרח התיכון. בעיני רבים היה הניסיון הזה הזוי וחסר סיכוי, אולם אנו העוסקים במורכבות יודעים … להמשך קריאה
[מקור התמונה] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] מטרות הקורס להבין את מהות השחיתות השלטונית ומרכיביה השונים. להבין את מאפייני השחיתות השלטונית בישראל. להבין דרכי חשיבה שונות – הלקוחות מדיסציפלינות שונות – על השחיתות השלטונית: משפטים, סוצליולוגיה, פסיכולוגיה, תורת המערכות המורכבות, תורת הכאוס, תורת הרשתות, ועוד. לדון בהיבטים שונים … להמשך קריאה