yehezkeally@gmail.com

במהלך שנת 2008 התקבלו במשרד מבקר המדינה שתי תלונות המעידות, לכאורה, על מחדלים של משטרת ישראל במניעת הירצחם של שני מקורות מודיעיניים בסוף שנת 2006. התלונות הוגשו על ידי ניצב משנה (בדימוס) ישראל אברבנאל, לשעבר, ראש מחלקת האיסוף בחטיבת המודיעין, שיוצג על ידי עורך הדין, פיני פישלר. הפרשה הזו עמדה במרכז תחקירים של התכנית עובדה ושל עיתון הארץ, ונחקרה ארוכות במשרד מבקר המדינה. אברבנאל טען כי היה ניתן למנוע את רציחתם של שני מקורות מודיעיניים הללו, וכי לא נעשתה בדיקה או תחקור של האירועים לאחר מכן, בכוונה לטייחם…

בשם מי פועל שמשון את פעולותיו? לכאורה, שמשון פועל רק מתוך מניעיו האישיים. אחיו, בני שבט דן, לא שלחוהו לפעול, ואף שמשון עצמו -על פי המתואר – אינו מייחס לעצמו שליחות. דווקא מתוך כך מתהווה סגולת ישועתו. זו בימינו תחבולה מוכרת בתופעת ה'טרור הספורדי', שאין מאחוריו כתובת לנשיאה באחריות. תופעת היעדר האחריות, שאנחנו עדים לה גם בימים הללו במאבק האלים עם שכנינו.

מתריע בשער הוא כינוי לחושף שחיתויות. זהו אדם מתוך הארגון המסכן את מעמדו על מנת לחשוף פעילויות לא חוקיות ולא אתיות המתבצעות במסגרתו. השם מתריע בא משם העצם תרועה (שורש ראשוני ר-ו-ע), ומשמעותו, להשמיע קול תרועה בשופר כדי להעביר הודעות והתרעות אל העם…

שם אמו של שמשון אינו מוזכר בפרק יג שבספר שופטים. היא ידועה כאשת מנוח. גם אמהות אבימלך ויפתח, לא הוזכרו בשמן, אבל נאמר עליהן משהו מאפיין: על אם אבימלך: פילגשו אשר בשכם, ועל אם יפתח: אשה זונה. מה אפשר לומר על אם שמשון? היא נוכחת בכל הפרק ומכונה סתם, האשה…

מאזני הכוחות נבחנים בכל יום מחדש, וממש לא מומלץ להיות חלש. התנהלות בין העמים, אינה מקיימת התחייבות ממשית לחוק או להסכמים, פרט למשוואת הכוח. גם שלוש מאות שנה של חזקה מוכרת וגבול מוכר, אינם מונעים את פיתוי המלחמה, בשעה שניכרת חולשה…

סיפור יפתח הגלעדי מלמד אותנו על מערכת האיזונים הנדרשת ממנהיג, בחובתו ליצירה יום יומית של שיווי משקל, בין מימוש שלטון בממדיו הנגטיביים, לבין מימוש שלטון בממדיו הפוזיטיביים. זו חובת האיזון בין מידה הכרחית של אכזריות לבין מידה הכרחית של סליחה ורחמים. במבחן זה נכשל יפתח…

משך עשור עשה המשרד לביטחון הפנים ככל יכולתו להקשות על קבלת נשק, וטוב שכך. עכשיו, נפתחו הסכרים. זה רע? ממש לא! זו הדרך שמערכת אכיפת החוק מתאימה את עצמה לנסיבות משתנות. במדעי אכיפת החוק קוראים לזה תופעת המטוטלת… 

בפרשת לך לך מופיעות זו אחר זו שתי בריתות שאברהם קשור אליהן. הראשונה הינה ברית בין הבתרים, במהלכה מקבל אברהם הבטחה כי זרעו יירש את ארץ כנען. השנייה היא ברית המילה שבו התחייב אברהם וזרעו אחריו. לכאורה, יש כאן כפילות עניינית. הרי ניתן היה לבצע בברית אחת גם את ההבטחה על הארץ וגם את הציווי על ברית המילה… מדוע?

בפרק י' של ספר שופטים אין סיפור. הפרק הוא סוג של הפסקת ביניים בין הדרמה האכזרית של אבימלך לבין הופעת גיבור מלחמה נוסף, אכזרי לא פחות – יפתח. אלא שלפעמים – כמו בטיפול פסיכואנליטי – דווקא בשיח הביניים, בין סיפור אחד לסיפור אחר טמון המפתח לפרוש הכולל. מפתח לאנליזה בסיפור, או בטיפול פסיכולוגי, הוא המסר החוזר ונשנה, כמו מקהלה בטרגדיה היוונית. המקהלה, מהדהדת לקהל מוטיב עיקרי בהדגשה מחזורית, באמצעותו היא מכוונת את האופן בו עליהם להפנים את משמעות ההתרחשות…