אלעד רזניק: ציר סין-פקיסטן – מוקד עוצמה חדש באירואסיה

בחודש ספטמבר 2013 הכריז נשיא סין סי ג'ינפינג על פרויקט דרך המשי של המאה ה- 21. הפרויקט השאפתני מתמקד בשיתוף פעולה וחיבוריות בין מדינות אירואסיה. מטרת היזמה הסינית היא לחבר את כלכלת המדינות השונות הנמצאות בנתיב ע"י בניית תשתית תחבורתית (יבשתית וימית), הגדלת הסחר והתיירות, כשמטרת העל הינה העצמת סין ומיקומה במרכז אירו אסיה…

מרדכי קידר: ההלכה, החוק והמנהג, במבחן של אונס קטינה במרוקו

המקרה המובא כאן הוא של אונס נערה במרוקו, שעורר סערה גדולה מאוד בעולם הערבי. הורי הנפגעת אילצו את הנערה לשאת את הנאנסת למרות רצונה. כתוצאה מכך הנערה התאבדה, ונשאלת פה השאלה, מי אשם בראי מערכת החוק… 

אבי הראל: הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והשפעתו על המדיניות הרוסית בימינו

מתוך קריסת הסכם ריבנטרופ-מולוטוב והסכמים נוספים בהיסטוריה הרוסית, צמחה תפיסת הביטחון הרוסית, לפיה אקטיביזם אסטרטגי הוא כורח המציאות. רוסיה חייבת להבטיח את האינטרסים החיוניים שלה בעצמה, ולא להסתמך על הסכמים בינלאומיים, שמחירם יקר, והם מועדים תמיד להפרה.

יחזקאלי ואונגר משיח: השתלבות עובדים חדשים במחלקות שסועות

תקציר: פוליטיקה ארגונית היא חלק מחיינו. קשה איתה (לרובנו לא כיף לנהל קרבות במקום העבודה), אבל גם בלתי אפשרי בלעדיה, כי כך נקבעת חלוקת העוצמה בארגון, ועוצמה מניעה ארגונים! המאפיין הוויזואלי העיקרי של הפוליטיקה הארגונית הוא חלוקה של אנשי הארגון ויחידותיו לקליקות, שהן סוג של שיתוף פעולה שלילי, הפועל נגד מטרות הארגון. במקרה הלימודי שלפנינו, שלושה עובדים חדשים שהתקבלו למחלקה השסועה על ידי קליקות יריבות… כיצד ימצאו את מקומם בעתיד במחלקה השסועה הזו, ומה ישפיע על סיכויי התמקמותם?

יחזקאלי ואונגר-משיח: ארגונים זה לא רק אנשים…

כאשר אנו מסתכלים על הארגון כרשת – על חלוקת העוצמה בו, שיתופי הפעולה, צווארי הבקבוק, האינטראקציות, הממשקים, הנתקים, הקליקות וכדומה – מתגלה לנו שם תמונה מרתקת ומעוררת מחשבה: המערכות הממוחשבות מנהלות עובדים, ומשתלטות עוד ועוד על מוקדי עוצמה בארגון!

אלעד רזניק: הכל על הסכם הגרעין האיראני

[מקור התמונה] [ראו פרקים מקדימים בסוגיית הגרעין: אנרגיה גרעינית מהי? ו- איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?] ביקורם של שני מטוסי אף 14 איראנים בגולן הסורי, באישור הרוסים, היא הזדמנות נכונה, לטעמי, לרענן את הידע שלנו בסוגיה האיראנית לאור הסכם הגרעין, ולבחון, עד כמה הגדיל או הפחית את הסיכון האסטרטגי שבו מצויה מדינת ישראל. קוראים שימצאו את המושגים שבהם … להמשך קריאה

אלעד רזניק: איך מפקחים על אנרגיה גרעינית?

החתימה על האמנה

[בתמונה: הנשיא האמריקני, לינדון ג'ונסון, צופה על מזכיר המדינה, דין ראסק, החותם על האמנה, 1 ביולי 1968; למקור לחץ כאן]

[לפרק הקודם: אנרגיה גרעינית מהי?]

האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני

הכלי שנוצר לשם מניעת ההפצה של נשק גרעיני והפיקוח עליו הינה האמנה למניעת הפצתו של של נשק גרעיני (Treaty on the Non-Proliferation of Nuclear Weapons או Nuclear Non-Proliferation Treaty או ה- NPT), שנחתמה בראשון ליולי 1968; נכנסה לתוקפה ב- 1970; ותוקפה הוארך (לנצח ללא תאריך סיום) ב 11 למאי 1995. על האמנה חתומות 189 מדינות בעולם.

להמשך קריאה

אלעד רזניק: אנרגיה גרעינית מהי?

[קרדיט: cc by kpfellows, flickr] דיון ציבורי אמתי בנושא הגרעין האיראני לא קיים, בעיקר כיוון שמדובר בנושא מורכב, הדורש הבנה במבחר תחומים ביניהם פיזיקה ודיפלומטיה. השיטוט במרחבי העיתונות הישראלית מחד גיסא; ובמדיה האלטרנטיבית מאידך גיסא, מעלה תמונת מצב עגומה. בפרפרזה על דברי צ'רצ'יל, מעולם לא דיברו רבים כל כך, הרבה כל כך, על נושא בו הם … להמשך קריאה

יותם הכהן: חזון, חזון, ואין חזון

[למאמר המקורי באתר דואלוג] ב-1 בדצמבר פרסם יותם הכהן באתרו, דואלוג, מאמר מצוין ומרתק על מקומו של החזון הארגוני באג'נדה של חברות. חזון הוא קודש הקודשים של מקצוע הייעוץ ופסגת הצלחותיו – כל יועץ שמח לנסח את המשפט: "אנחנו עזרנו לחברה / לארגון / לגורם X לנסח את החזון שלהם". מקומו של החזון כל כך דומיננטי, … להמשך קריאה

אבי ברוכמן: רצח מרובה קורבנות – תופעה אמריקאית במקור…

בספרות המקצועית מחלקים את הרוצחים ההמוניים לשלוש קבוצות משנה, בהתחשב במאפייני הביצוע שלהם: "איש הקומנדו המדומה": צעירים וחברי קבוצות קיצוניות, הלהוטים להשתמש בנשק ומצוידים בציוד צבאי; "כוון, הרוג וברח": רוצחים המתכננים היטב את מעשה הרצח, כולל נתיב בריחה ומילוט בסופו; ורוצחים פסיכופאטים, המסוגלים – בגלל פגעים נפשיים – לבצע רצח המוני ורצח סדרתי כאחד…