גרשון הכהן: רק מתמטיקה? ומה עם עמל הכפיים?

יש להתמודד עם תופעת החמיקה מעבודת כפיים. חברה בריאה נדרשת לקיים מגוון עיסוקים, היוצר מלאות הרמונית של תחומי עיסוק ומומחיות. מישהו הרי צריך לעבוד בעבודות הצווארון הכחול. מישהו צריך להיות מכונאי, נגר, בנאי, רתך, ואינסטלטור. זה הפיתוי שגרם ליהודים להתאהב בקיומם בגולה: כמו לחיות לנצח בבית מלון, תמיד קיים שם מישהו, כמו גוי של שבת, שיישא בעול העבודות השחורות.

גרשון הכהן: מה עושים כשאירוע יוצא משליטה? חטא בת שבע כתאונת שרשרת

אם משהו השתבש, אם אירוע יצא משליטה, אפשר להשתלב בהתרחשות באורח מסתגל כמו בגלישת גלים, לגלוש על גלי השיבוש, למצוא דרך אקטיבית להפוך את השיבוש להזדמנות. זו הבשורה התנ"כית, בשונותה מן הדטרמיניזם הכרוך בגזירת גורל

לאן נעלמה הדוברות המשטרתית בפיגוע בתל אביב?

לאן נעלמה הדוברות המשטרתית

כתבי המשטרה – וגם הציבור – פגשו בפיגוע האחרון בתל אביב – שעד כתיבת שורות אלה טרם הסתיים – מדיניות דוברות שונה של המשטרה. הבכירים אינם רצים למיקרופון. מי שדיבר היה מפקד המרחב הרלוונטי ותו לא. האם נהגה המשטרה נכון מבחינתה?

מבחינתה האישית בהחלט כן. מבחינה ציבורית, ממש לא. נבחן את שני ההיבטים הללו:

להמשך קריאה

אקטיביזם שיפוטי ופסק דין הולילנד

אין סמכות בלי אחריות: בית משפט עליון – שאינו רוצה להצטמצם במתן פרשנות לחוק, אלא חפץ לבקר את הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובמידת הצורך גם להתערב בהחלטותיהן (אקטיביזם שיפוטי) – נושא על כתפיו חלק מהאחריות למניעת תופעות המסכנות את סדר החיים התקין ואת הדמוקרטיה, וצריך לפעול באופן אקטיבי לבער אותן.

פנחס יחזקאלי: השופט דוד רוזן, בין פרוצדורה למהות

ההיבט המשפטי איננו תכלית הכל. משפטנים לא יבינו זאת, אבל יש מבחן חשוב הרבה יותר מהמבחן המשפטי, והוא מבחן האמון של הציבור הרחב בבית המשפט ובפסיקותיו. השופט דוד רוזן בחר במהות, והשליך את הדילמה זו לחיקו של בית המשפט העליון. אבל את מבחן הזה כצפוי, בית המשפט העליון לא מסוגל היה לצלוח…

יאיר רגב: התוצאות הבלתי צפויות של חובות דכנר…

[בתמונה: מתחם הולילנד והתוצאות הבלתי צפויות. ללא חובותיו של עד המדינה, שמואל דכנר ז"ל, לא הייתה יוצאת האמת לאור…; הצילום הועלה לויקיפדיה ע"י Adiel lo. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות תופעת … להמשך קריאה

אבי הראל: הרמב"ם, מצוות קידוש החודש ולימודי הליבה…

מצער לראות את גודל הפער, בין החשיבה ההלכתית/מדעית של גדולי ישראל בימי הביניים, לבין החשיבה ההלכתית הסקטוריאלית של המגזר החרדי בתקופתנו. לא מן הנמנע כי אם הרמב"ם היה חי כיום, הוא היה מטיל את כל כובד משקלו האישי בדבר החיוב ללמוד לימודי ליבה.

פנחס יחזקאלי: 'שוברים שתיקה', האם זו חתרנות?

בעניין פעילותה החתרנית של שוברים שתיקה, המהומה האחרונה עשתה לה טוב, כיוון שהסיטה אותה בחזרה, מחתרנות למחאה לגיטימית…

היועמ"ש והפוליטיקאים…

היועמש והפוליטיקאים

המאמר סוקר את יחסי היועץ המשפטי לממשלה עם הפוליטיקאים הממנים אותו, על מנת להבין, מדוע עושה ראש הממשלה הכל, על מנת להבטיח לעצמו מינוי של יועץ משפטי לממשלה מקרב אנשיו.

היועץ המשפטי לממשלה מהווה רשות עצמאית-סטטוטורית וסמכויותיו מעוגנות בחוק. הוא אינו מקבל את סמכויותיו מהשר, כפי שהדבר קיים בקרב עובדי המדינה הבכירים במשרדי ממשלה אחרים. דומים לו רק עובדי ציבור בודדים, כמו הרמטכ"ל מול שר הביטחון והמפכ"ל מול השר לביטחון הפנים. המפכ"ל אף אינו מתמנה ישירות על-ידי שר המשפטים, אלא על-ידי הממשלה כולה (ראו בהמשך).

להמשך קריאה

אבי הראל: עשר המכות בדרך אל הכאוס

לסיפור עשר המכות – בפרשות וארא ובא – יש השפעה עמוקה ורבת חשיבוּת על ההיסטוריה של עם ישראל, הן בעיצוב התפיסה הדתית שלו והן במצוות רבות שהן זכר ליציאת מצרים (ציצית, תפילין, פסח ועוד) …