האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
מהי קרימינולוגיה וכיצד הפכה למדע חברתי? מהי עבריינות ומה הן הסיבות להיווצרותה? מהן התפיסות המרכזיות המכוונות את הניסיונות החברתיים להתמודד עם עבריינות? מדוע כליאת עבריינים הפכה לשנויה במחלוקת וכיצד ניתן לפתח כלים וספים לשם הרתעה, אכיפה, ענישה ושיקום? ספר זה מבקש לחשוף בפני קהל הקוראים הישראלי את היסודות התיאורטיים והתרבותיים של הדיון הציבורי והפוליטי אודות עבריינות ואכיפת חוק…
ספרו השני של האלוף במיל' גרשון הכהן, "משופטים למלכים – מבוא לתאוריה פוליטית תנ"כית", עוסק במתן פרשנות עכשווית יום יומית לסיפורי המקרא, כפי שהם מובאים בספרי שופטים, מלכים א', מלכים ב' ודברי הימים. כיוון שהגיאו-אסטרטגיה לא השתנתה מאז, יקל מאוד על הקורא לזהות מתוך הפרשנות הזו הקבלה רבה ומרתקת לימינו אנו… הספר ראה אור רק בגרסה אינטרנטית באתר זה, ואין לו עדיין עותק דיגיטלי או עותק נייר.
במקרא יש התייחסות חדה וברורה ביחס לדיבור של אמת מול דיבור של שקר (מדבר שקר תרחק); לכאורה הנחייה ברורה, שיש לאמצה בכל דבר ועניין. אולם אם אנו מעיינים במספר מקומות נוספים במקרא, אנו למדים שמדובר בהנחיה שלא מיושמת תמיד הלכה למעשה. בעוד שהמקורות חד משמעיים ביחס לאמירת אמת במשפט, הם גמישים יותר בסוגיה זו בקשר שבין אדם לחברו…
"צל של אמת" מצביעה על כך, שייתכן שהלחץ האדיר שהופעל על המשטרה בימים הראשונים שלאחר הרצח, היה המניע שהוביל לחקירה אגרסיבית נגד זדורוב; ולגיבושה של קונספציה אצל החוקרים, ואחר כך אצל אנשי התביעה הכללית, שמנעה מהם לבחון כל אפשרות אחרת מחד גיסא, ולדחוק הצידה את הספקות הקיימים מאידך גיסא.
המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל חייבים להיות שותפים בתוכנית שיקום השכונות שמוביל משרד השיכון, במטרה להפוך את אותן שכונות ל"שכונות בטוחות". השותפות צריכה להתחיל כבר בשלב התכנוני, עם דגש על מניעת פשיעה, והמשך בהיבט היישומי, כמו שילוב של מרכז שיטור קהילתי בשכונה, הפעלת מתנדבים, פעילות מול אוכלוסיות בסיכון עבריינים וקורבנות כאחד, יצירת והפעלת מודליים קהילתיים-משטרתיים, בהתאמה לבעיות של אותה שכונה. הצלחתה של התכנית הממשלתית מחייבת יצירת שותפות שכזאת. אחרת, היא תצא בהפסדה.
לכאורה משה אמור להיות מנהיג שנותן לנתיניו משמעות, אולם בפועל, הוא שואב את כוחו מהבחירה האלוהית, שמינתה אותו לתפקידו. סוג כזה של צבירת עוצמה מנהיגותית קרויה בתורת הרשתות בשם 'מתווך' או 'צוואר בקבוק'…
הבנת הרשת הארגונית ואופן פעולתה מאפשרת לעובדים ולמנהלים בארגון לפעול, על מנת להתקדם במעלה הפירמידה הארגונית. זהו תהליך של מה שמכונה רישות או נטוורקינג: השבחת הרשת – האישית של העובד, או במלים אחרות, אופטימיזציה עצמית של קשרי הגומלין שלו ברשת. זוהי אחת הזירות המרכזיות של הפוליטיקה הארגונית.
המתנדבים הם כלי להשגת מטרות המשטרה. כשהמפעיל טוען שהכלי אינו פועל, צריך לבדוק דבר ראשון את מקצועיותו של המפעיל… בכמעט שבעים שנותיה, צברה משטרת ישראל ניסיון מזהיר ומופלא בהפעלת מתנדבים. יחד עם זאת, רוב קציני המשטרה – כולל רבים שהפעילו מתנדבים – הם, לצערי, בורים גמורים בתחום זה…
מה קורה כשעובד אפקטיבי מאוד אך אנוכי ואגוצנטרי נכנס למחלקה ה"משחקת משחק קבוצתי"?
את התופעה הזו אנו מכנים 'תופעת ביינום', על שם ויליאם (ויל) ביינום (Bynum), רכז קבוצת הכדור-סל של מכבי תל אביב בעונות 2006 ו- 2007. ביינום, שחקן מוכשר – אבל זאב בודד – היה תמיד במרכז הזרקורים, "גונב את ההצגה" מחבריו במבצעים ייחודיים. הוא הצטיין, אבל הקבוצה איבדה את יכולתה הקבוצתית. היעדר שיתוף הפעולה פגע בה באופן משמעותי. תפוקות הקבוצה נפלו מסך יכולות שחקניה…
פרק הגון למד המפכ"ל, רוני אלשייך, בהלכות עוצמה. הוא התכוון לטוב. לשנות את התרבות הארגונית, האיומה הזאת, של המשטרה. לשם כך הובא אליה. אבל, הקטע הזה – עם המכתבים האנונימיים – יצא לו רע בעיתוי ובמקום. זה התלבש לו בהקשר של הטרדות מיניות… הוא דרך על היבלת הלא נכונה ופתח תיבת פנדורה, שלא תיסגר זמן רב… מרגע שהחברות הלובי הנשי נעצו בו שיניים, הן לא תנחנה לו, מן הסתם, עד סוף הקריירה.
כל הסיפור הוא סערה בכוס מים. הרי כל חשד לפלילים מטופל, וכל מכתב היה מגיע למח"ש, ולו כדי לשלול עבירה פלילית. בסערת הלא כלום הזאת, אבדו הדברים הכל כך חשובים שאמר על התרבות המשטרתית, ועלך הפוליטיקה הארגונית האובססיבית, רוויית היצרים שלה. פתאום, זה כבר לא מעניין אף אחד…
