יחזקאלי ואונגר-משיח: מאבק העוצמה בארגונים

אבולוציה של ארגון מתקיימת דרך מאבקים בלתי פוסקים על חלוקת העוצמה (עוצמה, כזכור, היא היכולת של גורם בארגון לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם); לכן, הדחף הבסיסי של כל מרכיב בו הוא למקסם את עוצמתו מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביו מאידך גיסא. התופעה הזו קרויה מאבק העוצמה (The Struggle for Power) או המאבק לדומיננטיות (סך הכלים להשגת עוצמה). מושג דומה הוא הפוליטיקה הארגונית.

יחזקאלי ואונגר משיח: עובדים מתחזים ועוצמה מדומה בארגונים

ניסיונות של עובדים להגביר את עוצמתם הנתפסת, היא תופעה שמאובחנת כל העת ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis – ONA), עד כי מספר מנכ"לים כבר נתנו לה שם: מתחזים. משמע, גורמים בארגון שמתחזים להיות בעלי עוצמה גדולה, אולם עוצמתם בפועל קטנה הרבה יותר.

האם צריך לדבר אליהם בגובה העיניים?

בדיחה חדשה במשטרת ישראל: קצינים ושוטרים צוחקים על המפכ"ל… למה? בגלל שהוא עושה שימוש בביטויים מוזרים: נקודות חמות, מניעת פשיעה מצבית, שיטור גבוה, שיטור נמוך… רק אתמול דיברו חברינו ה'כחולים' בסוג של התנשאות על המפכ"ל ה'ירוק' שאינו מבין בעבודת משטרה… שייקח לו זמן לקלוט… נראה שדווקא להם יש עכשיו בעיות קליטה… המפכ"ל אלשייך למד, בין היתר, לקראת תואר שני מחקרי בקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא לא רק מכיר את התאוריה היטב, אלא גם שייך לתרבות ארגונית אחרת, שבה – כמו בכל פרופסיה שמכבדת את עצמה – התאוריה היא חלק בלתי נפרד מהעבודה…

אבי הראל: צרעת כמחסום לכאוס חברתי

הצרעת הינה חסם אולי אחרון בכדי למנוע מן האדם הפרטי הקהילה והעם לגלוש לכאוס חברתי מוחלט. ברגע שהצרעת מופיעה, יש מיד לפנות לרשות הראויה (הכהן בזמן המקרא), והוא אשר צריך להדריך את הפרט ואת הכלל כך שהכאוס לא יגיע או לא יחמיר. לכן, בדרך כלל המצורע מבודד מהחברה…

גרשון הכהן: מתי אינתיפאדה מסתימת?

לפי שעה הצליחו מחוללי הפיגועים לחולל גל ישראלי חדש של מבקשי הפרדות. צעדי היפרדות ובניין גדרות הם מבחינת הישראלים רק צעד ביטחוני בעל הגיון טכני, מבחינת הפלסטינים לעומת זאת, מדובר בצעד אסטרטגי אשר למרות התנגדותם למימושו, משרת את מטרתם. מדינת ישראל שתבטל את מעמד התושבות של תושבי שכונות קצה בירושלים, תתקשה להבטיח לתושבי עכו יפו ונצרת שלא יבוא יום ומשיקולי תועלת ו"שמירת רוב יהודי", לא תפגע גם במעמדם. ביסוסו של חשד כזה הוא שמן על מדורת הטרור.

אבי ברוכמן: נא להכיר – שיטור גבוה ושיטור נמוך

שיטור גבוה עוסק בעיקר במקרו-פשיעה שמהווה איום על מדינה, כמו איום טרור, פשע מאורגן, סייבר, סמים בהיקף רחב, הגירה בלתי חוקית ומסתננים. לעומת זאת, שיטור נמוך עוסק בשיטור הקלאסי המסורתי, כלומר התמודדות עם פשיעה ועבריינות בהתאמה לצורכי וציפיות הציבור. המפכ"ל טוען שמשטרת ישראל מאבדת את אמון הציבור בשל חובר איזון בין השיטור הגבוה לשיטור הנמוך.

יאיר רגב: השוק האפור

השוק האפור (Grey market) הוא כינוי למערכת מימון הפועלת מחוץ למערכת הפיננסית הממוסדת (שעיקרה בנקים, חברות ביטוח וגופים נוספים של שוק ההון). המחוקק לא קבע סנקציות פליליות משמעותיות כנגד המלווים, וידי המשטרה כבולות. כיום, במקרים רבים ארגוני פשיעה משמשים כזרוע הגבייה של המלווים, לפיכך חשוב שבחוק ייאסר על המלווה כל התקשרות עם ארגון פשיעה לצורך פירעון ההלוואה.

אבי הראל: על פליטים גזענות ויהודים במשנתו של ניטשה

כתביו של הפילוסוף הגרמני ניטשה פורשו באופן סותר וקוטבי, תוך שהוא נמנע במתכוון לגבש תורה סדורה, ואהב לכתוב תוך ריבוי סתירות והצנעת דעתו האישית. למרות זאת, בעניין הבעיה היהודית והאנטישמיות הוא היה נהיר ועקבי: היהודים הם ללא ספק הגזע החזק ביותר, היציב ביותר, הטהור ביותר מכל הגזעים האחרים החיים כיום באירופה. הם רוצים להיבלע באירופה וצריך לאפשר להם להתבולל בתוכה.

יחזקאלי ואונגר-משיח: ניהול דואלי – יש דבר כזה…

המאמר מתאר מודל של ניהול ישיר ודואלי של מחלקה בארגון, על ידי ראש המחלקה והמנכ"ל גם יחד. שני מנהלים מתואמים ופועלים בהרמוניה ובפתיחות ניהולית. שניהם מצויים בקרבת הפעילות בשטח, אך רואים אותה ואת העובדים מזווית ראיה ומיכולת פעולה שונה. באופן כזה הם משיגים היזון חוזר שהופך אותם גמישים יותר לשינויים מבחוץ; הם מגדילים את מגוון יכולות הפעולה שלהם ומפיקים יותר מאנשי השטח…

Jeppe Vilstrup Hansgaard: על מה חשוב להקפיד כשקולטים עובד חדש…

חשוב מאוד להבין מי הגורמים שיקלטו את העובד החדש, ואילו מסרים הוא יטמיע במהלך תקופתו הראשונה בארגון. אם קלטו אותו נציגי קבוצת הליבה בארגון, יכולתו לפתח קשרי גומלין תהיה טובה ועשירה, וסיכויי השתלבותו מצוינים.
ולהיפך…