האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
יחסי המשטרה עם המיעוט הערבי בישראל ידעו עליות ומורדות. בדרך כלל מתאפיינים היחסים במתח מובנה וברמת אמון נמוכה. פעילות המשטרה מול מגזר זה הייתה בדואליות בין 'שיטור יתר' ל'שיטור חסר'. משמע, 'שיטור חסר' בשגרה, ותגובת יתר באירועים מסוגים שונים שבהם מעורבים ערבים. גם תכנית המפכ"ל והשר, להזרים אלף שוטרים למגזר הערבי, היא מכוונת אכיפה (משמע, שיטור יתר) ולא מכוונת שירות.
זה – שהמפכ"ל, רוני אלשייך, מועד לפליטות פה מביכות – אנחנו כבר יודעים מזמן. השילוב – שעבד כל כך פשוט אצל מפכ"לים אחרים: רל"ש פיקח שיודע להריח מלכודות; כותב נאומים חכם, ששם את הדגש על מה נכון לומר; ועוזר, שמקיים בקרה של הרגע האחרון על התוצרים הללו – הפך למשימה בלתי אפשרית, ב'חצר' הנוכחית. צריך להצר על כך, כי במקום להתעסק בעיקר, הלשכה הזו מטורטרת כל היום בטפל… עין טובה ושכל ישר במיקום הנכון, היו חוסכים לו ולנו את הריאליטי הנבוב הזה! נבוב, כי גם הפעם, הסערה התורנית היא 'שערוריה בכוס מים'. אלשיך אמר את האמת, אבל צריך גם לדעת מה לומר מתי…
[Source of image] [This article was written with Eng. Sarit Unger-Massiah] We all remember the queen (or king) of the class, but only a few know the connection between her and the quality of learning. This article will focus on that. What Power is? Every human group develops through power struggles, which emerges natural leadership with hierarchical … להמשך קריאה
הנחת הייסוד בספרי המקרא השונים, מבוססת על טרנסצנדנטיות מוחלטת של האל, ומשקפת תפיסת אל מוחלטת, שאין בצדה שום כוחות אחרים. למרות כל זאת, בפרשת עקב בספר דברים, מצוי פסוק שסותר לכאורה את רוח הדברים האמורים כדלקמן:
"יז כִּי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים, וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים…" (דברים, פרק י', פסוק י"ז). האם יש במקור זה תפיסה המכירה בכוחם של אלוהי הגויים, רק שהאל המקראי הוא גדול וחזק מהם? האם במקור זה יש עדות לכך כי המקרא מכיר בכוחות הרוחניים של האלים האחרים? …
תוקף האמונה באל המקראי ובמצוותיו הייתה בעצם קיומו של מעמד הר סיני. מאותו רגע, כל קריאת תיגר על מעמד זה, נחשבת כנבואת שקר. משה בנאומו מנסה להזהיר את העם הנכנס לארץ כנען, מפני תופעה של נביאים מתוכם שינבאו כנגד אלוהי ישראל ויגבו את נבואתם בעשיית נסים. אין להתחשב בנסים אלה, כל זמן שאותו נביא קורא לבצע פניית פרסה מהאל המקראי. יתרה מזאת. בתאולוגיה היהודית מעשי נסים אינם הוכחה חותכת לדבר…
מאז מיסוד השיטור במדים בלונדון, ב- 1829, התרחשו שש רפורמות משמעותיות בתחום השיטור, כולן החלו בארצות הברית. מאמר זה מתמקד ברפורמה האחרונה, הרפורמה (או המהפכה) המדעית (או הטכנולוגית) בשיטור. מטבע הדברים, היא אינה משפיעה – באותו אופן ובאותה מידה – על כל המשטרות בעולם המערבי, שנבדלות זו מזו, הן ביכולת והן בנכונות לקלוט טכנולוגיות חדשות, וברצון להטמיע אותן. אבל, קיימות כבר משטרות שניתן לכנות בשם "משטרות העתיד", המשמשות בית ספר עבור משטרות אחרות, כמו זו שלנו, המבקשות להדביק את הפער, ו'לקפוץ מדרגה'…
שיחה היא דבר דינמי, ושפה הינה דבר חי ובועט, משתנה ללא הרף. היום, השימוש בפיסוק בשפה העברית הולך ונעלם. חזיון קודח אני שם לפניכם, קוראי: ראשית יישמט הפיסוק. עוד לא יבש דמו של הפיסוק, ותחל גסיסתו של הדקדוק. היא החלה זה מכבר – נטיות הפועל והשם, המגדר הלשוני – הזכר, הנקבה ושם-המספר. לאחריו האיות יאבד – הן גוגל יבין גם ׳׳שמאלן׳׳ וגם ׳׳סמולן׳׳ באותו האופן, יאחד את שתי הקבוצות ויבטל את הצורך באיות תקין. תופעה זו שומטת את הקרקע הלוגית תחת רגליה של השפה. אין זו בהכרח טרגדיה, הן יש מי שקרן אור תאיר את דרכו – הדיסלקציה תהיה מנת חלקם של כולם…
פורסמו נתונים מרתקים מסקר רחב היקף של נפגעי עבירה שנערך בארצות הברית. הממצא המפתיע ביותר הוא, שנפגעי העבירה חשו, כי מערכת אכיפת החוק שם נסמכת יותר מידי על ענישה וכליאה, וסברו שיש להעדיף מדיניות המבוססת על מניעה ושיקום. הנתונים המוצגים בסקר עומדים בניגוד מוחלט לנטייה החברתית לסבור שנפגעי עבירה מבקשים בעיקר נקמה וגמול, והם צריכים לשים סימן שאלה גדול מעל לנטייה האוטומטית של התומכים בהחמרה בענישה להציג עצמם כמדברים בשם ציבור נפגעי העבירה!
כולנו זוכרים, מן הסתם, את מלכת (או מלך) הכיתה, אבל רק בודדים מכירים את הקשר שבינה לבין איכות הלמידה. ניתן למצוא כיתות, בתחילת תהליך התארגנותן, שמאבקי העוצמה – הניטשים בין קליקות – מקשים מאוד על יכולת המורה להשיג בהן אווירה לימודית. מרגע שנוצרה 'מלכה', היא מייצבת 'סדר' חברתי, שמרגיע את מאבקי העוצמה. ה'סדר' הזה חיוני ללמידה. על כן, בעצם קיומה מאפשרת ה'מלכה' למידה טובה יותר לכיתתה!
אחת התופעות הבולטות בעשרים השנים האחרונות היא ההתמחות הערבית – בעיקר הפלסטינית – בהחדרת דיס אינפורמציה לשיח העוסק בסכסוך הישראלי פלסטיני, הן בישראל והן בעולם. איך מפתחים מיומנות כזו? מן הסתם צעד אחר צעד, בשיטה של "טעה ולמד". המאמר מציג את אחת ההתחלות בתחום זה, בדיר סניד שבנגב (יד מרדכי שלנו), בתקופת פלישת הצבא המצרי לארץ ישראל; כמו גם את השידורים בעברית של "קול הרע"ם מקהיר". היום המציאות אחרת לחלוטין, אבל, נעים להיזכר בטעם של פעם…
