פנחס יחזקאלי: דודו אמסלם מאתרג את אלשיך

אך פרדוקס הוא, שבדיוק בעת שהוויכוח, סביב העסקתו (השגויה) של היועץ האסטרטגי למפכ"ל, ליאור חורב, מתלהט וגורם אי נוחות למשטרה בכלל, ולמפכ"ל בפרט; מוכיחה המציאות עד כמה האסטרטגיה של חורב עובדת: ככל שהמפכ"ל מזוהה (בטעות…) עם חקירות ראש הממשלה, גוברות ההתקפות עליו מצד חסידיו (השוטים…) של בנימין נתניהו, וב'הפוך על הפוך', משתקם מעמדו הציבורי, והוא 'מאותרג' על ידי רוב התקשורת.

פנחס יחזקאלי: הטריד או לא הטריד?

בעידן של קטרזיס עולמי בתחום ההטרדות המיניות, כשכמו בתכנית ריאליטי, כל יום מצמיח לנו מקרי הטרדה מינית חדשים, וכאשר חזקת החפות (קרי, הקביעה ש"אדם זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו") התבטלה בפני הטריבונל הציבורי (עכשיו כולנו שופטים…), אנחנו עומדים לעתים מבולבלים: מה אמת ומה חדשות מזויפות (Fack News)? מתי מוציאה אישה דברים מכאב ליבה ומתי מדובר בסגירת חשבונות מגמתית?

גרשון הכהן: "הקיר הניצב איתן". הסיבה לכך שהסכמי השלום בסכנה!

אם לא תונחל תבוסה צבאית לחמאס, יקרסו גם הסכמי השלום והבריות שכרתה ישראל באזור! המפתח להבנת הדינמיקה הזאת היא הפתגם הערבי הידוע, המתאר את מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו, לאורך שנים, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף): זוהי תמצית חכמת ההישרדות עתיקת היומין במזרח התיכון, הנדרשת לבריתות, בזיהוי נכון של הכוח העולה, אליו כדאי להצטרף בברית נאמנות…

אבי הראל: לדמותם של יצחק ורבקה

המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.

אלעד סקר: תקשורת בין אישית כמפתח לקבלת החלטות

מנהלים בארגונים פועלים בסביבה תחרותית ורווית אי ודאות בה הם נדרשים לקבל החלטות מסביב לשעון. בכדי לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר הם צריכים לקבל מקסימום מידע במינימום זמן ולבנות תמונת מצב… תקשורת בין אישית היא המפתח לקבלת מידע מרבי בזמן קצר. אני שואל שאלות, מקבל תשובות ובונה לעצמי בראש תמונת מצב ראשונית. על סמך תמונת המצב הזו אני מקבל את ההחלטה הראשונה שלי כמפקד. יוצא או לא יוצא. מוציא צוות חילוץ בלילה למדבר, חורף – חושך – חשש לשיטפונות או לא מוציא. כל החלטה שאני מקבל, בכל עולם תוכן טומנת בחובה סיכון, מבחינתי הסיכון הראשון במעלה הוא לשלום המחלצים שלי…

אבי הראל: פרק עלום בהיסטוריה של יהדות צ'כיה, בזמן השלטון הקומוניסטי

פראג בירת צ'כיה היא תמיד עיר יפה לביקור תיירותי. אולם, מעבר ליופי ולרומנטיקה של רחובותיה, בעיקר של העיר העתיקה, מסתתרת היסטוריה יהודית ענפה, שלא תמיד האירה פנים ליהודים. המאמר מתייחס לפרק אפל ולא מוכר ביחס ליהודים מצד השלטונות בתקופה הקומוניסטית…

חגית לרנאו: הקלות הבלתי נסבלת של ההתחמשות

בתחילת אוקטובר ידעה ארצות הברית את רצח ההמונים החמור ביותר בתולדותיה, במהלכו נרצחו 59 בני אדם ונפצעו מאות נוספים. עבר רק חודש, ובתחילת נובמבר ארע רצח המונים נוסף: גבר לבוש מדי קרב נכנס לכנסייה מדרום לסן אנטוניו במהלך טקס ופתח באש. 26 נהרגו, עוד 27 נפצעו. היורה נהרג אחרי מרדף קצר. שוב, בריטואל שאין לו סוף, חוזר ומתעורר הדיון אודות מדיניות החזקת כלי נשק בידיים פרטיות. להלן ארבעה פרטי מידע חשובים להעמקת הדיון בנושא…

רקפת ששון: ארגוני שווק ופרסום על סף הכאוס

המושג, "גיהינום תחרותי", מעולם לא התאים יותר, למציאות, שבתוכה מתמודדות חברות השיווק והפרסום. הן מאופיינות בתחרות קשה – בתוכן וביניהן – ושום דבר יותר אינו בטוח: נתחי השוק שלהן, עובדיהן, לקוחותיהן, המודל העסקי ורלוונטיות הטכנולוגיות שלהן – כולם מאוימים… את המאמר הזה אקדיש לתמונת המצב הפנימית, והלא פשוטה, בתוך הארגונים הללו…

יוסף זהר: הודאה – אמת או חובה?

שיטת משפט הגורמת ל"עסקה" להיות מפתה כך שהליכה למשפט הופכת למסוכנת, משקפת יותר כפייה אינקוויזיטורית של הודאה מאשר חוזה בין שווים…

פנחס יחזקאלי: ההשתלטות הערבית על קרקעות מתחת לרדאר

זהו עדכון של מאמר שראה אור, במקור, ב- 2015, ועניינו, התופעה ההולכת ומתגברת של השתלטות, ממוקדת, של ערבים על קרקעות בישראל. המאמר עורר בזמנו 'רעש תקשורתי' רב, כשהשאלה המובילה הייתה, הימצאותן של הוכחות ל'יד מכוונת' שמאחורי התהליך. תשובתי היא שמבחינת התוצאה, אין זה משנה כלל אם יש יד מכוונת או שהתהליך מונע בכוחה של התארגנות עצמית…