ד"ר אורי מילשטיין: זרועות היסוד של הארגון הצבאי

לאחרונה, פנו אלי מספר קוראים וציינו כי חסר באתר ערך, המפרט את התאוריה הוותיקה (והנכונה תמיד…) על ארבעת זרועות היסוד של הארגון הצבאי, שהגה ד"ר אורי מילשטיין. כיוון שכך, וכיוון שבעיני, שהתאוריה נכונה וגם חשובה להבנת מהותו של צבא בפרט, ושל ארגונים צבאיים בכלל, כמו למשל משטרה, הנה היא לפניכם…

רקפת ששון: ביצועים של עובדים בארגון

ביצועי עובדים הם, מִמּוּשׁ, קִיּוּם או הַגְשָׁמָה של מטרות הארגון על ידי העובדים. משמע, תוצר סך הפעילויות, התומכות בארגון ובמטרותיו, שמבצע/ים עובד/ים; ושם כולל למרכיבים בתפקידו של העובד, כדוגמת יכולות מקצועיות, פרודוקטיביות, עבודת צוות ועוד. 

אבי הראל: לא בשמיים היא, דיון בדרכי ההכרעה ההלכתית

בפרשת ניצבים קובע המקרא, כי מקור הסמכות ההלכתית שייך לאדם המצוי בארץ, ולא לתופעות ניסיות כבת קול. זאת ועוד: בעקבות השימוש הנרחב שנעשה במקורות הנוצריים בבת קול, כדי לבסס את ישו כנביא לגיטימי – הבא לתת לאנושות דת חדשה – פוסק הרמב"ם כי לאחר מתן תורה בהר סיני, איש אינו יכול לשנות את דברי המקרא, גם אם הוא משתמש בסמכותה של בת קול, או במסווה של נביא האל…

גרשון הכהן: עידן האש הרקטית

מלחמה כתופעה אנושית, לא רק משתנה ללא הרף, אלא אף מתפתחת באופנים שלא תמיד ניתנים לחיזוי. החלטות הרות גורל לעתיד יכולותיה של מדינת ישראל להגן על ריכוז האוכלוסיה והנכסים ברצועת החוף ובגוש דן, מחייבות שוליים של מרחבי הגנה. זו הנחת מוצא מקצועית ביסודותיה של המגננה האסטרטגית. זו ההנחה שאפשרה את הנסיגה מסיני, ואת הסכם הפרדת הכוחות ברמת הגולן, והיא איננה מתקיימת ביו"ש בתנאים הנוכחיים. האיום לקיומה של ישראל הוא קיומי, ואילו האמצעים להגן עליו ילכו וישחקו…

רועי צזנה: מה יישאר לרופאים כשהמחשבים יבינו רגשות?

ככל שהבינות המלאכותיות מתקדמות יותר, כך הן יכולות גם לפענח ולהבין רגשות – לפעמים על סמך תיאור טקסטואלי בלבד, ולעתים באמצעות צפייה בתמונה או בווידאו. אלגוריתם שפותח במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, למשל, בחן את פניהם של אנשים שסבלו מכאבים, והצליח לדרג את הכאב שחשו. מחקר מאוניברסיטת קליפורניה וטורונטו חשף גם שמערכות ממוחשבות מסוגלות אפילו לזהות כאב טוב יותר מהרופאים האנושיים, ולסנן 85 אחוזים מהמתחזים – בזמן שבני-אדם מיומנים הצליחו לזהות את המתחזים רק ב- 55 אחוזים מהפעמים…

גרשון הכהן: טענות ביטחוניות או אידאולוגיה במסווה?

ב- 21 למאי 2017 פרסם 'מולד' מסמך בשם, 'הנטל הביטחוני של ההתנחלויות': "… בציבור הישראלי רווחת ההנחה כי ההתנחלויות תורמות לביטחונה של מדינת ישראל… לא רק שההתיישבות האזרחית בגדה המערבית לא תורמת לביטחון, היא אף מהווה נטל ביטחוני כבד על מדינת ישראל…". דעותיהם של בכירים שאינם תומכים בקו של 'מולד' – כמו זו של האלוף במיל' גרשון הכהן – נדחקו לקרן זווית בטיעון של "אידאולוגיה במסווה"…

יצחק אדיג'ס: החיים כמשחק קלפים

ב-7 בספטמבר 2017 פרסם מומחה הארגון, פרופ' יצחק אדיג'ס מאמר מעניין בבלוג שלו, שבו תאר את החיים – כמו גם את עולם הניהול – כממשחק סוליטר… "האם אתם משחקים בסוליטר?" – כתב אדיג'ס – "כדאי לכם, כיוון שהמשחק הזה יכול ללמד אותנו לקח חשוב על האופן שבו אנחנו מנהלים את חיינו…

אלעד רזניק: הדרך לצפון קוריאה עוברת בסין

הדרך לצפון קוריאה עוברת בסין (כמו שהדרך לאיראן עוברת ברוסיה). הבעיה עם 'שליחים' כאלה היא שיכולת השליטה בהם היא עד רמה מסוימת בלבד, וכאשר הם יוצאים משליטה, הנזק לפטרוניהם יכול להיות עצום… החשש מאבדן שליטה כזה מניח לפני הסינים בחירה קשה…

עכשיו הם מכריעים את חיזבאללה…

בעידן שבו יועצי תדמית נוטעים בנו את האמונה שהכל מיתוג, ובהבל פה ניתן לעשות הכל, סידר לנו מישהו 'ספין תקשורתי' חדש: "מכריעים את החיזבאללה". במקביל, פרסם אותו גורם גם את אמצעי הלחימה של העתיד, ורמז, שהאמצעים הללו נוטלים חלק בתרגיל הצה"לי הגדול בצפון. למה ה'ספין' הזה בא דווקא עכשיו? אילו ידיעות אחרות מנסים לטאטא לקרן זווית? הניחושים שלי טובים כמו שלכם…

אבי הראל: עם סגולה, האומנם?

המושג עם סגולה גרם למחלוקת חריפה בדבר משמעותה. האם יש כאן מוטיב של גזענות, או לחילופין המדובר בעם בעל תפקיד ומשימה שאין לעמים אחרים