האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
ההפגנות בפתח תקווה, מידי מוצאי שבת, נגד היועץ המשפטי לממשלה מספקות לנו מקרי בוחן מרתקים על היבטים שונים של השיטור. במאמר קודם 'כיסינו' את הריב המתוקשר של דוברת המשטרה, מירב לפידות, עם השר הממונה, גלעד ארדן, בהקשר של משטרה בדמוקרטיה. הפעם נשתמש באותו אירוע על מנת לבחון את יחסי המשטרה עם הדרג הפוליטי הממונה עליה.
בחמש השנים האחרונות יש המולה גדולה בקהילת ההנדסה הגנטית. טכנולוגיה חדשה, בשם CRISPR-Cas מאפשרת לנו לחולל פלאים של הנדסה גנטית בסדר גודל שהיינו יכולים רק לחלום עליו בעבר. המאמר מפרט שמונה נסים קטנים, שאפשר לזקוף אותם ל- CRISPR-Cas והתחוללו ב- 2017 – כלומר, בשמונת החודשים האחרונים בלבד…
הנה, ב'הפוך על הפוך', קיבלנו שוב שיעור בענייני 'משטרה בחברה דמוקרטית' בעקבות ההפגנות נגד היועמ"ש / השחיתות / נתניהו מידי מוצאי שבת. השר ארגד כינה את מעצרם של אלדד יניב ומני נפתלי "טעות בשיקול דעת". המשטרה התגוננה בסוגיות פרוצדורליות. מי צודק? או אולי מוטב לשאול, מי חכם? …
בפרשת שופטים יש היגד המצווה לשמוע לדברי חכמים. על פי הפשט, המדובר בציות בענייני הלכה בלבד. ברם, חז"ל, וחלק מפוסקי הדורות עד ימינו, הרחיבו ציווי זה, וטענו כי יש להישמע לדברי חכמים בכל נושא אפשרי, וכינו זאת בשם אמונת חכמים.
לעומתם טוען הרמב"ם כי הציווי האמור הינו מצומצם לציות הלכתי טהור.
יוסי מוסלי הינו הזרוע הביצועית של הארגון, בעוד אחיו אלי – שהוא אחד העבריינים העשירים בישראל – אחראי על הצד הפיננסי. שניהם מכונים "מלכי ההימורים", כינוי המעיד על מקור התעשרותם העיקרי. שניהם התחילו את דרכם כירקנים בשכונת התקווה, והיו 'חיילים' בארגונו של איציק אברג'יל, במשך השנים הם הקימו את אחד מארגוני הפשיעה הגדולים והעשירים בארץ…
מנהלים ברמותיהם השונות רואים בעובדים את חומר הגלם העיקרי שלהם. הם מנהלים אותם. הצורך הזה לנהל אנשים הוא מטעה. מנהלים טובים מעצבים את ארגונם, יותר דרך ניהול קשרי הגומלין שבין העובדים והמחלקות; ופחות דרך ניהול האנשים עצמם…
האם גדר גבוהה עושה שכנים טובים? מה פתאום… ממש להפך! אבל גדר גבוהה מקשה על טרוריסטים לבצע פיגועים, על עבריינים לבצע עבירות, ועל מהגרים להשיג גבול של מדינה שכנה. לכן, היא מונעת, במידה מסוימת – ביחד עם צעדים משלימים נוספים – טרור, ופשיעה ובעיות דמוגרפיות וחברתיות…
למה הם מבצעים פיגועים? אם משליכים הכול על ייאוש וניכור, עלולים להכחיש קיומם של מניעים משמעותיים נוספים, חיוניים לא פחות להבנת התופעה. להבין את האחר, זה להבין שהוא לא בהכרח כמוך. מלבד ביטחון ותקוות שגשוג, אדם מבקש גם משמעות. כאן מתחיל הסיפור. זו ליבת הדיון ההומניסטי בשאלת האדם: האם הוא יכול להסתפק בבשורת החיים הטובים שמציעים לו במערב?
נשים לבנות מנשקות את נעליהם של מהגרים כדי להתנצל על העוול שנעשה להם… זה המקום שאליו הגיע המערב ברקבונו כתוצאה מפוליטיקת הזהויות (Identity politics). זוהי פרדיגמת חשיבה מובילה, שהידרדרה למחוזות מטורללים; ומצויה, כיום, במתקפה מצד קבוצות אוכלוסייה רבות שחשות סכנה, לנוכח השימוש לרעה שעושים בה קבוצות מהגרים מוסלמים, כדי להשליט את תרבותם על הקבוצות הילידות…
"… ראיתי מורים שבוכים על שכרם, אך שוכחים להילחם על עתיד המערכת ועל כך שהם מתוגמלים על פי ותק ולא על פי הישגים. ראיתי מורים שיוצאים להשתלמויות מיותרות שיעלו את שכרם, אך לא יהפכו אותם למורים טובים יותר, וראיתי מורים חדורי מוטיבציה שהתרסקו בתוך שנה כי המערכת לא ידעה לשמור עליהם ולטפח אותם…" שלומי בוחניק באמירה חזקה על מצב מערכת החינוך בישראל…
