האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
yehezkeally@gmail.com 
לדעתי – ולאור התקדים הצפון קוריאני – עדיף למדינת ישראל לא לשחק ב'כאילו'. חיזוק מעמדה הבינלאומי של מוסקבה עובר דרך איראן גרעינית! התנאים להתמודדות עם האיראנים היו נוחים הרבה יותר לפני 3 שנים מאשר היום; והם הרבה יותר נוחים היום ממה שהם יהיו בעוד 15 שנה! בעיקר אם מביאים בחשבון את האינטרס האסטרטגי הרוסי…
הדיון שהתלווה להחלטת בג"צ האחרונה בעניין גיוס החרדים, התמקד בשתי שאלות מעשיות: השאלה הראשונה: האם צה"ל באמת זקוק לכולם? השאלה השנייה: האם שינוי בחוק באמת יכול להביא לגיוסם? מתוך היכרותי את צרכי צה"ל, ברור לי כי צה"ל אכן זקוק להם. אולם בחרתי להתמקד בסוגיה אחרת: בשאלה, מה מבטאת השאיפה לשוויון בנטל?
הסתכלות על ארגון חיצוני – הדומה לחיל המשטרה הצבאית, אך שונה ממנו – מהווה מקור לימוד משמעותי, לבחינה ולהשוואה מקצועית, עבור החיל. השוואה בינלאומית יכולה לבסס למידה מניסיונם ולקחיהם של ארגונים דומים בצבאות זרים. מאמר זה יציג מודלים שונים של ארגוני שיטור צבאי בעולם, בהשוואה רב-ממדית ביניהם. יובהרו תפקידיה של המשטרה הצבאית במדינות שונות, ביבשות שונות ותחת מאפייני פעילות שונים.
[בתמונה: אופנועני סיור במשטרה הצבאית. המקור: אתר צה"ל] [לתוכן העניינים של 'משטרה צבאית הלכה למעשה'] [לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן] המשטרה הצבאית (Military Police – MP) היא אחד הגופים המרתקים בעולם השיטור. למרות זאת, אין כמעט בנמצא חומרים על הארגון הזה, דרכי עבודתו והדילמות שעמן הוא מתמודד. מרתקת גם ההקבלה שבין מקצוע השיטור הצבאי לזה … להמשך קריאה
מצ"ח הוגדר, עם הקמתו, כסמכות החקירה הראשית בצה"ל לעניין עבירות פליליות ופעילותה התמקדה בחיזוק חוסנו המוסרי של צה"ל ושמירת איכות חיי המשרתים בו. מערך החקירות והמודיעין חשאי בעיקרו ומסווג ואמון, כאמור, על חקירת חיילים החשודים בביצוע עבירה פלילית על חוקי ישראל ועל חוק השיפוט הצבאי. היחידה מטפלת במגוון רחב של אירועים המעלים, ולו חשד, לפלילים, כגון: עבירות סמים, עבירות רכוש, מרמה וזיוף, עבירות גוף, אלימות, מוות שאינו בפעילות מבצעית, תאונות דרכים, תאונות אימונים ועוד.
מאז הקמתו של צה"ל, ועד ימנו אנו, נושא באחריות קצין המשטרה הצבאית הראשי גם להפעלת בסיסי הכליאה ולאחזקתם. בפועל, ניתן לקבוע, כי במסגרת חיל המשטרה הצבאית בצה"ל מתקיים גם ארגון ייעודי לכליאה צבאית, מעין שירות בתי הסוהר (שב"ס) בתוך המשטרה הצבאית. אל משימת הכליאה של חיילי צה"ל, בשגרה ובחירום, מצטרפת משימת כליאת אויב ושבויי מלחמה. משימת הכליאה הביטחונית, הייתה בעבר חלק ממשימות מערך הכליאה בחיל המשטרה הצבאית, והועברה לשירות בתי הסוהר.
את שורשיו של החיל ניתן למצוא במחלקות המשטרה הצבאית בחטיבה היהודית הלוחמת (הבריגדה היהודית) בצבא הבריטי, במלחמת העולם השנייה, בחזית האיטלקית: בבריגדה שירתה מחלקה ייעודית לשיטור צבאי, שהוקמה ביולי 1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. אנשיה נשלחו להכשרה לבית הספר לשוטרים ליד נאפולי. השוטרים הצבאיים הראשונים מילאו את כל תפקידי המשטרה הצבאית: אסרו וחקרו גרמנים ואיטלקים, אנשי גסטפו ומפקדי מחנות עבודה…
בקיץ 2016 הגיש מפקד המשטרה הצבאית הנוכחי, תת-אלוף רן כוכב (רנכו) (ראו תמונה משמאל), את עבודת הגמר שלו לאוניברסיטת חיפה ולמכללה לביטחון לאומי של צה"ל. כיוון שהעבודה מסווגת כבלמ"ס, והפרקים הרלוונטיים מבחינתי אינם נוגעים לענייני השעה אלא להבנת מקצוע השיטור הצבאי, אני מנצל את זכותי כמנחה להעלות כאן סדרת פרקים המבוססת על העבודה…
משטרה צבאית (Military Police) היא גוף צבאי עצמאי, ניטרלי ובלתי תלוי לכאורה, שמופקד על ביצוע שיטור ואכיפת המשמעת בתוך הצבאות השונים. המשטרה הצבאית היא תוצר ישיר של הגידול בצבאות והמלחמה הטוטלית המתועשת. תוקף מרותו של החיל חל, על פי חוק, רק על חיילי הצבא, ובמצבים מסוימים גם על אוכלוסייה כבושה. הוא אוכף חוק, התנהגות, משטר וסדר בקרב חיילי אותו צבא. לרוב, המשטרה הצבאית אוכפת גם חוקים אזרחיים בקרב החיילים, ומבצעת חקירות, בילוש, איסוף מודיעין פנימי ומסכל. בחלק מהמדינות – וגם בישראל – אחראית המשטרה הצבאית גם על מערכת הכליאה הצבאית…
אחד הכלים היעילים – והשנויים במחלוקת – שרשויות האכיפה נעזרות בו למלחמה בפשע הוא השימוש בעד מדינה. הוא אמור לתת מענה לרשויות החוק במקום בו הם הגיעו למצב שהם מרימים ידיים; ומהווה סוג של "קיצור דרך" בכדי לשים את ידן על מי שסומן כחשוד מרכזי. לפניכם עבודה של עידו כפיר מאוניברסיטת חיפה, בנושא המרתק והשנוי במחלוקת הזה. סברתי שנכון יהיה להעלותה לכאן, לשימושכם.
