יחזקאלי ואונגר משיח: "המנהלים עיוורים בזיהוי העובדים המשפיעים, ברשתות הארגוניות!"

הקולגה שלנו, Jeppe Vilstrup Hansgaard, פרסם, לאחרונה, מאמר בלינקדאין, שבו הוא קובע כי 50% ממנהלי הארגונים סבורים, שהם יודעים – מיהם העובדים המשפיעים ביותר בארגונים שלהם – אבל המציאות מלמדת שהם לא! מנסיוננו, גם אם קביעה זו היא מעט מוגזמת, הרי שיש בה הרבה ממש!

אלי בר און: איך קורה שהרקטות ה'טפשות' מנצחות את הטילים ה'חכמים'?

כאשר משגרים את הרקטות מבורות ירי שהוכנו מראש למטרות בגודל של עיר בינונית; אזי כפי שהוכח בסבב האחרון, אחוזי הפגיעה של הרקטות מגיעים גם ל- 40 אחוז. במצב כזה, את כולם חייבים ליירט אבל מעשית זה לא ניתן. לכן, האויב מצטייד בכמויות של רקטות הגדולות פי כמה מזו של כמות המיירטים שלנו ואנחנו נהיה, מהר מאוד, במצב נחות!

ענבל גולנזר: מה עומד מאחורי האנדרטה המוצבת בצומת בית-ליד?

25 שנה עברו מאז הפיגוע הכפול בצומת בית-ליד ב-22 בינואר 1995 – שבו נהרגו נהרגו בו 21 חיילים ואזרח אחד – והאנדרטה המוצבת בסמוך למקום ממשיכה להעניק מעט נחמה למשפחות ההרוגים. ענבל גולנזר ישבה לשיחה עם שרה קונפורטי, האמנית שתכננה ויצרה את הפסלים, לשיחה על אותו יום נורא וחושפת את הסיפור שמאחורי היצירה…

גרשון הכהן: אם אין 'אנחנו', אין מי שינצח!

אם אין "אנחנו" אין מי שינצח, אם אין "אנחנו" היודעים להתאחד כ"אנחנו" וממשיכים את החיים והמפעל הלאומי המשותף, נותר רק סבל השכול והנכות שכל איש נושא לבדו. זו חיוניות זיקת הגומלין בין קדושת יום הזיכרון על  מלוא הכאב הכרוך בו לבין אופק העתיד, התכלית והתקווה האמורים להתבטא ביום העצמאות…

פנחס יחזקאלי: פרשת אמור באתר 'ייצור ידע'

פָּרָשַׁת אֱמֹר היא פרשת השבוע השמינית בספר ויקרא. היא מתחילה בפרק כ"א, פסוק א' ומסתיימת בפרק כ"ד, פסוק כ"ג. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות פרשה זו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

אבי הראל: סיפור המקלל והקשר לסוגיית מיהו יהודי

סיפורו של המקלל בסוף פרשת אמור, קובעת על פי פרשנות חז"ל כי הלאום של הדור הבא נקבע על פי האב. אולם, במאה החמישית לפני הספירה, החל מהפך, האומר כי זהותו של דור ההמשך נקבע על ידי האם. המהפכה החלה כאמור בדורו של עזרא הסופר, ונקבעה אחר כך במשנה כדבר מחייב. מדוע הוחלפה קביעת הלאום מהאב לאם? על כך המחקר חלוק ללא מענה הולם עד ימינו…

פנחס פישלר: לא הפרדת רשויות. רק ניגוד עניינים…

תודה לך כבוד מבקר המדינה, השופט חיים יוסף שפירא ולצוות שלך, על מלאכתכם החשובה, האמיצה, רחבת ההיקף, תודה על שהעזתם לגעת במורסה מוגלתית – אף ממארת –  שהכל, ממש כולם, חששו מלהתקרב אליה, כדבעי; ולאחוז בה מאחז משפטי-מקצועי מובהק, נטול פניות ומשוא פנים, נטול מורא או פחד, נטול אינטרסים מאוסים.  ואני? "אמרתי לכם"!…

בר און ומירון: הבעיה של 'כיפת ברזל' – והפתרון

שמונה מערכות לייזר מסוג סקייגארד, המיירטות כל  איום בתוך שניות, מסוגלות לחסום את כל השיגורים מרצועת עזה, כולל פצמ"רים וכל סוגי הרקטות, כולל רקטות מהירות, כבדות וארוכות טווח, מיד לאחר שיגורן. כאשר כל אזור שיגור מכוסה בשלוש מערכות, כל אחת מהן תוכל להשמיד כשבעה איומים בו זמנית ויהיה ניתן ליירט מטח של עד כ-24 שיגורים בבת אחת!

פנחס יחזקאלי: הכל על משטרה בדמוקרטיה באתר 'ייצור ידע'

תמצית הבעיה של תפקוד משטרה בחברה דמוקרטית – ומה מה שמיחד את המשטרה מכל מוסד חברתי אחר – הוא יכולתה לעשות שימוש בסמכות הכפייה של המדינה, והתנאים להפעלתה של אותה כפייה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות המשטרה והדמוקרטיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: 'קונפליקט הלגיטימציה' בקרב משטרות בדמוקרטיות

הצורך לייצר לגיטימציה בקרב האזרחים, יוצר קונפליקט מובנה בקרב השוטרים: הם חיים – מבחינה מבנית ותרבותית – בארגון היררכי דיקטטורי; וצריכים להתנהג בדרך אחת בתוך הארגון; ובדרך הפוכה מחוצה לו. זאת בניגוד, למשל לחיילים, שבאים במגע עם אוכלוסיית אויב. האחרונים פטורים מקונפליקט הזה, כי דפוס היחסים שהם אמורים לקיים נותר היררכי…