תקציר: במקורותינו, הוצאה להורג בשריפה היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין. משמע, ארבע שיטות של הוצאה להורג שבאמצעותן מתבצע עונש מוות. על פי הגישה המקובלת במשנה, שריפה היא השיטה השנייה האיומה מכולן (אחרי סקילה). על פי שיטתו של רבי שמעון, היא האיומה מכולן, ולא בכדי…

עודכן ב- 15 במרץ 2023

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

לשיטה האיומה הזו, של הוצאה להורג בשריפה, אנו מתוודעים כבר בספר בראשית בפרשת וישב, פרק ל"ח: תמר - ששוכבת עם יהודה בערמה ומתעברת - עומדת בפני סכנת הוצאה להורג בשריפה: "כד) וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף".

תמר בתבונתה מסכלת את ההחלטה, ויהודה לוקח אחריות ומודה שפרי ביטנה הוא למעשה בנו: "כו) וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי."; אבל, ברור לנו מהעלילה הזו שכבר אז הייתה הוצאה להורג בשריפה הליך מקובל. אנו גם מבינים כי היה נהוג כלפי נשים בסוגיות ניאוף... [לקובץ המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

הוצאה להורג בשרפה אינה המצאה של בני אדם דווקא, ויש חיות הנוהגות, גם הן, כדי להרוג את אויביהן בדרך זו: כך למשל, דבורי דבש יפניות מגנות על קיניהן מפני צרעות ענק בהתאספות בנחילים סביב התוקף, העברת רטט מהיר בכנפיים ליצירת חום, ובישול הצרעה בעודה בחיים. טקטיקת הגנה זו מכונה לעתים "כדורי חום" סל ואייזנהרט, 2015, ע' 42) (ראו סרטון המחשה למטה).

הוצאה להורג בשרפה של נדונים למוות, בעודם בחיים, היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution); ומהאכזריים והקשים שבהם.

הוצאה להורג בשריפה בקרב בני אדם

קימות שיטות שונות של הוצאה להורג בשריפה:

- העלאה על המוקד;

- יציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות;

- צלייתו של הקרבן ב'שור הפליז'.

מאמר זה מתמקד בשיטה הוותיקה של העלאת הקורבן על המוקד. המקלים שבמוציאים להורג נוהגים לטשטש את הנדונים למוות בחומרים שונים. אבל - כאשר מבקשים להתאכזר במיוחד - נותנים לאש לעשות את העבודה. ככל שהמוקד גבוה יותר, כך גדלים הייסורים. המוות מגיע בדרך כלל מחנק בעשן, לפני שהאש מחסלת איברים חיוניים.

[בתמונה משמאל: קימות שיטות שונות של הוצאה להורג בשריפה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PanJoyCZ לאתר Pixabay]

בעידן החדש אנו מכירים כבר שכלול של השיטה, באמצעות שפיכת דלק על המוצא להורג והצתתו.

הוצאה להורג בשריפה על פי ההלכה היהודית

במקורותינו, הוצאה להורג בשריפה היא אחת ממה שמכונה, ארבע מיתות בית דין. משמע, ארבע שיטות של הוצאה להורג שבאמצעותן מתבצע עונש מוות. 

חז"ל גזרו מתוך החוק המקראי ארבע שיטות הוצאה להורג, שכל אחת מהן גורמת לנידון סבל במידה שונה. שיטת ההוצאה להורג נקבעה לפי חומרת המעשה שבגינו הורשע הנידון.

השיטות הללו מפורטות, בפירוט, במסכת סנהדרין. שריפה היא השיטה השנייה האיומה מכולן, על פי הגישה המקובלת; והראשונה, לשיטתו של רבי שמעון (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין).

[בתמונה משמאל: ארבע מיתות בית דין. המקור: יצור ידע]

.

לא ברור אם ב"שריפה" כוונת המקורות להעלאה על המוקד; או ליציקת מתכת לוהטת לגרון; או לשניהם אנו מוצאים, למשל, ויכוח בין הצדוקים לפרושים, מהי העלאה על המוקד:

- בעוד שהצדוקים סברו שעונש השרפה המוזכר בתנ"ך הוא העלאה על המוקד ממש;

- סברו הפרושים שהכוונה היא ליציקת עופרת מותכת לתוך גרונו של הנידון למוות; ויש גם פירוט של השיטה: היו כורכים את צווארו בסודר, ומושכים מכאן ומכאן (כדי לפתוח את פיו, ויש אומרים: פותחים את פיו בצבת), ומשליכים לתוך פיו פתיל של עופרת רותחת... (משנה, מסכת סנהדרין, פרק ז', משנה ב').

אלה שנדונו לשריפה הם (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין):

- בת כהן נשואה שנאפה;

- השוכב עם אישה ובתה או עם אשה ונכדתה, כאשר אחת מהן היא אשתו (האשה או הבת והנכדה, בהתאמה);

- והשוכב עם בתו או נכדתו (גילוי עריות).

[בתמונה: אלה שנידונו למיתה בשריפה הם... חלק מתמונה חופשית לשימוש, ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר fexels]

להלן שלבי התהליך:

(ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין)

- לפני ההוצאה להורג היו מוליכים את הנידון למקום ההריגה, וכרוז היה עובר לפניו ומודיע את חטאו ואת עונשו ושואל אם יש מישהו שיכול ללמד עליו זכות. אם נמצא אדם כזה היו מחזירים אותו לבית הדין ושומעים את טענותיו, ואף הנידון היה יכול לבקש ללמד זכות על עצמו, שמא דעתו התבלבלה עליו בשעת המשפט.

[בתמונה משמאל: להלן שלבי התהליך... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי Ralphs_Fotos לאתר FIXABAY]

- הנידון היה צריך להתוודות על חטאו, בדרך כלל במרחק של עשר אמות ממקום הריגתו; ובמקרה של סקילה, במרחק של ארבע אמות.

- היו מפשיטים אותו (אך אישה לא הייתה מופשטת). על פי הרמב"ם, ההפשטה נועדה לזרז את מותו.

- לאחר מכן, היו מטשטשים את דעתו של הנידון בסם המהול ביין.

ואז היה מוצא הנידון להורג, אם בהעלאה על המוקד ואם ביציקת מתכת לוהטת לגרונו.

[להרחבה בנושא הוצאה להורג על פי ההלכה היהודית, לחצו כאן]

השעשועים של נירון קיסר

השיטה של העלאה על המוקד הייתה נפוצה גם בתקופה הרומאית. כך למשל היו ידועים השעשועים של נירון - הקיסר המטורף - שהעלה על המוקד אנשים כשעשוע (ראו בתמונה למטה). אלה היו נקשרים בראש תורן כשהם מכוסים זרדים יבשים כדי שיהפכו לאבוקה בוערת (בתמונה למטה מימין); כשהקיסר ומקורביו יושבים על במת הכבוד (בתמונה למטה במרכז) ומביטים במחזה, כסוג של שעשוע:

המאה ה- 14: טמפלרים על המוקד

"מסדר אבירי היכל שלמה" או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טֶמפּלָרִים היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1119 ופעל בתקופת מסעי הצלב. תפקידו הרשמי, כפי שעולה מהצהרת מייסדיו היה להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל הצליינים העולים לרגל למקומות הקדושים בממלכת ירושלים. לצד ההגנה על עולי הרגל, סיפקו האבירים כוח צבאי חזק מאוד שכלל מאות חיילים, בהם כמה עשרות אבירים להגנתה של ממלכת ירושלים. לצד תפקידיו הצבאיים הייתה למסדר רשת סניפים ענפה באירופה שעזרה לצליינים ולאנשים אחרים להעביר כסף בבטחה ממקום אחד למשנהו.

המסדר הזה סומן כסיכון על ידי הממסד הכנסייתי במאה ה- 14 ואנשיו נרדפו. הם עונו ונשפטו, ובמאי 1310 בוצעה הוצאה להורג פומבית, העלאה על המוקד של לא פחות מ- 54 טמפלרים בפריס. בשנת 1314 הושלמה הרדיפה, כאשר ז'אק דה מולה, ראש המסדר, הועלה על המוקד.

על המוקד - בעיקר נשים...

אם סקילה הפכה בימינו, בעיקר, לדרך התעללות מזוויעה בנשים בעולם המוסלמי; הרי שהעלאה על המוקד הייתה דרך התעללות קשה נגד נשים רבות בימי הביניים, שנשרפו בגין כישוף. למרבה ההפתעה, השיטה הזו עוד קיימת באפריקה, בהודו ובאמריקה הלטינית...

בין המאה ה-15 והמאה ה-17 נהגה האינקוויזיציה להוציא להורג כופרים באמצעות העלאה על המוקד. פעולה זו נעשתה במסגרת טקס שנקרא אוֹטוֹ דַה פֶה (Auto da fé). כך הוצאו להורג יהודים ואנוסים בספרד לאחר גירוש ספרד וחדשנים דתיים, אך בעיקר, בשנים אלה, הועלו על המוקד נשים שהואשמו בכישוף (ויקיפדיה: העלאה על המוקד).

אחת מהן הייתה עולת המוקד המפורסמת ביותר היא הצרפתית, ז'אן ד'ארק (Jeanne d'Arc‏): מצביאה צרפתייה אשר מילאה תפקיד מפתח בתהליך שחרור צרפת מהכיבוש האנגלי בזמן מלחמת מאה השנים, במאה ה-15. היא נפלה בידי האנגלים, מסרה לאינקוויזיציה ונשפטה בגין כישוף, קשרים עם השטן, לבישת בגדי גבר ומשיחת מלך כופר. היא הובאה לאחת מכיכרות רואן, בה נבנה מוקד מיוחד וגבוה מאוד כדי שהאש תימשך זמן רב ועמו הסבל של ז'אן, והיא נשרפה בעודה בחיים ב-30 במאי 1431 (ראו תמונה בראש המאמר) (ויקיפדיה, ז'אן ד'ארק).

גם היום שריפת נשים מקובלת במקומות מסוימים

במקומות כמו מדינות באפריקה או באמריקה הלטינית: גואטמלה, ברזיל, ועוד, נשרפים לפעמים בני אדם (בעזרת חומרי בעירה) כעונש לא חוקי על מעשי גניבה, אונס, רצח והריגה. אחד המקרים הידועים התרחש במאי 2015 בה המון זועם בגואטמלה הציתו ושרפו בחיים נערה בת 16 שנחשדה בשוד ורצח של נהג מונית (ויקיפדיה: העלאה על המוקד).

במקרה אחר, בפברואר 2013, צעירה בת 20 בפפואה גינאה החדשה עונתה ונשרפה למוות על ידי המון זועם, לאחר שהואשמה בכך שהשתמשה בכשפים כדי להרוג ילד קטן. קרוביו של הילד הפשיטו את האישה, קשרו אותה ושפכו עליה דלק. לאחר מכן, הם השליכו אותו לתוך מדורה גדולה לעיני מאות בני אדם - בהם ילדים:

ישנם מנהגים במזרח הרחוק אשר בהם שורפים את אלמנת האדם שנפטר, ולעיתים היא אף משליכה עצמה אל מדורת השריפה של בעלה המנוח, ובכך היא מצטרפת אליו בעולם הבא (ויקיפדיה: העלאה על המוקד):

גם האינדיאנים...

המנהג - להרוג אנשים בשריפה - היה רווח מסתבר, גם אצל ילידי אמריקה. האינדיאנים היו נוהגים לצלות את גופות אויביהם לאחר שהיו מקרקפים את שער ראשם (ראו אינדיאני מניף את קרקפת אויבו בתמונה למטה):

דאעש ממחזר את השיטה, בדגש על התיעוד...

בגלל הברוטליות של ההרג בשריפה, החיו אנשי דאעש את שיטת ההרג הקשה הזו, בווריאציות שונות. כך למשל, ב-2015 רצח ארגון המדינה האסלאמית טייס ירדני שנשבה על ידי שריפתו בחיים כאשר הוא כלוא בכלוב.

במקרה אחר, בדצמבר 2016 (ראו תמונה למטה), נשרפו שני חיילים טורקים על ידי דאעש בעודם בחיים. לצוואר החיילים מחובר פתיל והם נספגו בחומר דליק, על מנת שהאש תאחז קודם כל בראש, והמוות יהיה מהיר יחסית. בתמונה נראית האש מאכלת את הפתיל, שניות לפני שאחזה בגופותיהם:

[לקובץ המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים אודות 'אלימות נגד נשים';
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• אוסף המאמרים על פרשת וישב;
• הרחבה בנושא יציקת מתכת רותחת לגרון;
• הרחבה בנושא 'צליית' הקרבן בשור הפליז;
• הרחבה בנושא הוצאה להורג על פי ההלכה היהודית.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה, ז'אן ד'ארק.
• ויקיפדיה: שור הפליז.
• AFP (השנה: 2013), לעיני מאות: "מכשפה שהרגה ילד" נשרפה למוות, 7/2/13, ynet.
• ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג בשור הפליז, ייצור ידע, 11/6/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), הוצאה להורג באמצעות יציקת מתכות רותחות לגרון, ייצור ידע, 14/5/19.
• פנחס יחזקאלי (2019), עונש המוות במקרא ובהלכה, ייצור ידע, 28/7/19.
• סל דונלד, אייזנהרט קתלין מ' (2015), חוקים פשוטים. איך להצליח בעולם מורכב, תל אביב: דיונון.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וישב באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 15/12/19.