תקציר: לתלייה יתרונות רבים על פני שיטות אחרות להוצאה להורג. על כן היא אומצה במדינות ובתרבויות רבות. היא פשוטה לביצוע; ניתן לבצע אותה בפומבי; התלייה יוצרת הרתעה; והיא גם שיטה 'נקייה', שאינה מתיזה את דמו של המוצא להורג…

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 בפברואר 2024

זהו מאמר ראשון מתוך חמישה, העוסק בהוצאה להורג בתלייה. המאמרים האחרים: 

• פנחס יחזקאלי: "זה מלך זה? זה חרא!"… סיפורים מעמוד התלייה;
• אבי הראל: כי קללת אלהים תלוי;
• אבי הראל: קללת אלוהים תלוי – היבטים נוספים;
• פנחס יחזקאלי: לינץ' – הוצאה להורג על ידי ההמון.

*  *  *

תלייה (Hanging) היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution); כמו גם לרצח ולהתאבדות.

התלייה מתבצעת בדרך כלל על ידי קשירת לולאת חנק לצווארו של הנתלה; והשלכתו כך, שהחבל נמתח בפתאומיות.

בדרך כלל המוות בתלייה לא נגרם עקב חנק, אלא ממספר גורמים אפשריים (ויקיפדיה: תלייה):

• שבירת המפרקת כתוצאה מעוצמת הנפילה ומשיכת הראש לאחור על ידי החבל, דבר הגורם לאבדן הכרה, הפסקת הנשימה ומוות מהיר.
• חסימת דרכי הנשימה ומעבר כלי הדם, ומוות כתוצאה מחנק.
• חסימת העורק המחבר בין המוח ללב.
• חסימת הוורידים המחברים בין המוח ללב.
• דום לב הנוצר כתוצאה מלחץ גבוה בעורק המחבר בין המוח ללב.

שיטת התלייה מוזכרת כבר בחוק המקראי - בפרשת כי תצא בספר דברים: לאחר הוצאתו להורג של נדון למוות, יש לתלות את גופתו ולהסירה לעת ערב. זאת כדי לא לבזות את האל שהאדם נברא בצלמו, או לא לבזות את נשמת האדם שהיא צלם אלוהים באדם. אבל, התלייה כאן אינה שיטה להוצאה להורג אלא שיטת הרתעה, שבה תולים את הגופות להרתעה, לאחר ההוצאה להורג.

תליית המן ועשרת בניו

השיטה הייתה נהוגה גם באימפריה הפרסית לפני כ-2,500 שנה וממנה נפוצה לשאר התרבויות והעמים באירופה ואסיה. במגילת אסתר, למשל, מסופרת תלייתם של המן ועשרת בניו (ויקיפדיה: תלייה):

לשיטה זו יתרונות רבים על פני שיטות אחרות להוצאה להורג. על כן היא אומצה במדינות ובתרבויות רבות: 

(ויקיפדיה: תלייה):

1. פשטות - התלייה פשוטה לביצוע ואינה דורשת אמצעים מיוחדים (חבל, עצים, סולם ועגלה היו מצויים כמעט בכל מקום).
2. הרתעה - את התלייה היה ניתן לבצע בפומבי, כאשר הנידון מוצב גבוה מעל הקהל ונראה בבירור על ידי ההמון. ביצוע התלייה היה מחריד דיו בשביל ליצור הרתעה אצל הקהל ולהעביר את המסר. את הגופה אפשר היה לתלות (או על עץ או על עמוד) כתזכורת לאוכלוסייה שלא לעבור על החוק או למרוד בשלטון.
3. ניקיון - בניגוד לעריפת ראש שיטה זו נקייה, ללא התזת דמו של המוצא להורג.

התלייה שימשה את בעלות הברית בהוצאה לפועל של משפטי פושעי המלחמה, בגרמניה וביפן. הנה לפניכם למטה, תלייתו של רודולף הס, מפקד מפקד מחנה ההשמדה אושוויץ (להבדיל מרודולף הס אחר, סגנו של היטלר, שדעתו השתבשה...):

בתמונה הראשונה: הס מובל אל הגרדום לקראת תלייתו עד צאת נשמתו. בצד מחכה לו כבר התליין כשראשו מכוסה בברדס שחור. תמונה משנת 1947:

בתמונה השנייה כורך התליין את החבל על צווארו של הס:

כך הוציאו להורג הבריטים, וגם אנחנו...

זו הייתה גם שיטת ההוצאה להורג של שלטונות המנדט הבריטי באזורנו. כך למשל תלו הבריטים את לוחמי האצ"ל שתפסו: שלמה בן יוסף, מרדכי שוורץ, מיכאל אשבל ויוסף שמחון; וכך השיבו להם אנשי האצ"ל, ביולי 1947, בתליית שני סמלים (סרג'נטים) בריטים, בחורשה בנתניה (מעשה שהפסיק לחלוטין הוצאה להורג של יהודים, עד לקום המדינה).

בעקבות הבריטים, תלתה מדינת ישראל הריבונית את אדולף אייכמן (ראו תמונה משמאל), בתום משפטו. 

דוגמה מפורסמת נוספת, שתלייתו תועדה, היא של שליט עיראק לשעבר, סדאם חוסיין, שהודח על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה במהלך מלחמת עיראק הראשונה. סדאם הועמד לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות בפני בית הדין העיראקי המיוחד שהוקם על ידי ממשלת הביניים העיראקית. בנובמבר 2006 נגזר עליו מוות בתלייה, וגזר הדין בוצע ב-30 בדצמבר 2006 על ידי תליין שיעי, בנוכחות מספר עדים מהממשל העיראקי ואיש דת מוסלמי:

תלייה היא שיטת ההרג האהובה על מבצעי לינץ'...

[להרחבה על תופעת ה'לינץ', לחצו כאן]

תלייה לאחר המוות לצורכי נקמה ו/או הרתעה

התלייה לאחר המוות של כאלה שהומתו בדרכים אחרות, שימשה - מאז ימי העולם העתיק - כאמצעי נקמה הרתעה והכרזה על ניצחון. אנו מכירים שיטה זו עוד ממקורותינו: "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ." (שופטים, כא, כב).

את תליית ההרוגים אנו מכירים מתרבות המזרח הקדום, והיא משמשת אקט מופגן של הרתעה (ברנד, 2018):

• תבליטי קיר - המתעדים את כיבושן של ערים שונות בידי האימפריה האשורית - מתארים תופעה זו. אחד התבליטים האלה שימש את אולם הכס של המלך סנחריב, והוא מתאר את כיבושה של העיר היהודית לכיש (בשפלת יהודה) במסע הדיכוי של מרד חזקיהו מלך יהודה נגד אשור בשנת 701 לפנה”ס. בתבליט זה מגולפים חיילי אשור כשהם תולים הרוגים על עמודים, ומבצעים מעשי זוועה אחרים כמו כריתת ראשים – מעשים שאמורים להטיל מורא בלב הלוחמים היהודים המגנים על העיר.
• מלכי מארי - ממלכה קדומה ששכנה בעמק הפרת - היו תולים את שבויי האויב.
• ומלך עילם במאה ה-18 לפנה”ס, סִיוֶּה-פָּלָר-ח’וּפָּכּ, אפילו הוציא צו רשמי שבו הוא מאיים על אויביו בתליה. 

המתה - ותלייה לאחר מכן - לשם נקמה כפרה אנו מוצאים במקרא, בספר שמואל ב (כא, א), שם מוסר דוד לגבעונים שבעה מבני שאול ככפרה על רדיפתם על ידי קודמו, שהיו הסיבה לרעב, ש"הכה את הארץ". השבעה הללו נמסרו לגבעונים, הומתו ונתלו לראווה, עד שחזר הגשם אל הארץ והקללה הוסרה...  (ברנד, 2018).

[לכתבתו של ברנד באתר 'מידה', לחצו כאן]

אנו מכירים תלייה לשם נקמה גם במאה העשרים

• הגרמנים נהגו לתלות פרטיזנים מתים זמן רב, כדי להרתיע אוכלוסייה אזרחית מלהצטרף אליהם או לשתף עימם פעולה. כך למשל, זויה קוסמודמיאנסקייה - בת ה- 18 - בעלת מדליית גיבורת ברית המועצות, הייתה פרטיזנית שנתפסה משלחת אש בעיר פטרישבו. לאחר שעונתה, היא נתלתה עם שלט על צווארה האומר "מחבלת". גופתה נשארה חודש על העץ, על מנת להרתיע מקומיים אחרים להצטרף לפרטיזנים:

• המורדים האיטלקים בשלהי מלחמת העולם השנייה אתרו, ב- 28 באפריל 1945, את הרודן בניטו מוסוליני (Benito Mussolini), ופילגשתו, קלרה פטאצ'י (Clara Petacci) מנסים להימלט, ליד אגם קומו. הם ירו בהם, ולאחר מכן, נטלו את גופותיהם ותלו אותן לראווה:

וגם במאה ה- 21...

הנה אירוע תלייה יצירתית באיראן של פעילי מחאה, לצורכי הרתעה. מיקום הגרדום על משאית מקנה לו ניידות ויכולת לקיים בולטות במקומות שונים באותו אירוע תלייה ממש, ולהרוויח חשיפה והרתעה רבים יותר.

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: “זה מלך זה? זה חרא!”… סיפורים מעמוד התלייה, לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על פרשת כי תצא, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישב, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג;
• אוסף המאמרים על פרשת כי תצא;
• אוסף המאמרים על פרשת וישב;
• מאמרו של ד"ר אבי הראל: 'כי קללת אלוהים תלוי';
• אוסף המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה;
• אוסף המאמרים אודות 'הרתעה'.

מקורות והעשרה

1. פנחס יחזקאלי (2015), לינץ', ייצור ידע, 26/5/15.
2. אבי הראל (2019), כי קללת אלוהים תלוי, ייצור ידע, 26/5/19.
3. פנחס יחזקאלי (2019), פרשת כי תצא באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/9/19.
4. פנחס יחזקאלי (2019), פרשת 'כי תצא' באתר 'ייצור ידע', יצור ידע, 7/9/19.
5. ברנד אלון (2018), פרשת כי תצא: תלייה לשם קבורה, מקור ראשון, 24/8/18.
6. ויקיפדיה: תלייה.
7. פנחס יחזקאלי (2020), “זה מלך זה? זה חרא!”… סיפורים מעמוד התלייה, ייצור ידע, 6/12/20.
8. פנחס יחזקאלי (2018), שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 10/4/18.
9. פנחס יחזקאלי (2014), הרתעה, ייצור ידע, 2/5/14.