אלי בר און: איך מיירטים רקטות, טילים וגם פגזים?

באיחור של יותר מעשור שנים – כמקובל בטכנולוגיה חדשנית – הגיע עתה תורו של הלייזר להחליף את הטילים נגד טילים, בדיוק כפי שבשעתו המכונית החליפה את הכרכרה… זה קרה עתה, כיוון שהרקטות והטילים הפכו בשנים האחרונות לאמצעי הלחימה העיקרי של ארגוני הטרור וגם של הצבאות…

יצחק אדיג'ס: מה קורה כשמנהל מסוג I מחליף מנהל מסוג A?

במדינות מתפתחות, יכולים אדם/ארגון לבנות את מערכות היחסים שלהם על מה שמכונה 'שמור לי ואשמור לך' (IOU – I owe you). מערכת IOU זו מסבירה, מדוע יחסי שבט ויחסי ידידות חשובים במיוחד בארגונים במדינות מתפתחות. כשאנשים בארגונים האלה עוזרים לחברים שלהם, הם עוזרים לעצמם. הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לחבריהם, כך שחבריהם יעשו כל שביכולתם בכדי לעזור להם להתקדם…

פנחס יחזקאלי: למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?

אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…

פנחס יחזקאלי: הסכמים וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: הסכמי נייר והשלכותיהם על הביטחון הלאומי

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

דרוש מפכ"ל? באמת?

אז זהו. סופית עד הבחירות: השר לבט"פ, גלעד ארדן החליט כי עקב הערמת קשיים משפטיים וסירוב ועדת גולדברג לבדוק מספר מועמדים, יש להקפיא את הליך מינוי המפכ"ל ונציב שב"ס, ולהמשיך בו אחרי הבחירות. ההחלטה הזו נוסכת שמן על מקהלת המייבבים, שבטוחים שכל צרות המשטרה תיפתרנה, אם רק ייבחר מפכ"ל קבוע… ואני משפשף את אזני, ושואל: למהההה?

פנחס יחזקאלי: דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עמר דנק: דיסוננס קוגינטיבי – ספיישל חסינות לנתניהו

זה לא חשוב כמה שקרים ייצברו, מה שחשוב שהם ייצברו אחד אחרי השני. אחרי שאוכלים את הראשון, זה מגדיל את הסיכוי לאכול את השני, השלישי וכן הלאה, כי המחויבות כבר גדלה. זה משמעותו של דיסוננס קוגניטיבי!

הרן פינשטין: דיוני החסינות – חומר למחשבה…

על פי החוק, ועל פי דעת חכמי משפט; על פי פסיקה של בתי משפט. הדיון בוועדה חייב להיות ענייני, ומעין משפטי. כלומר, על החברים בוועדה לבוא לדיון בראש פתוח ומתוך רצון כן לשמוע את טענות הצדדים ולהחליט לאחר שקלא וטריא בין חברי הוועדה ובינם לבין עצמם. כלומר, כל מפלגה הטוענת כבר עכשיו כי יש להסיר את החסינות של נתניהו [ויש מפלגות אופוזיציה כאלו] א י נ ה יכולה לשבת בוועדה ופסולה מלשלוח נציג לדיונים בוועדה…

יצחק אדיג'ס: הסכנות של מנהלים מסוג E (מבעיר הדליקות)

אנשים, בעלי רוח יזמית, הכרחיים לצמיחה ולחדשנות, והם מהווים נכס לארגון בריא; אך ללא ניהול נאות, הם עלולים להפוך לנטל של ממש ולסיכון אסטרטגי עבור הארגון! פרופ' יצחק אדיג'ס על מנהלים מטיפוס E… (מודל PAEI).