פנחס יחזקאלי: למה תקף אדולף היטלר במזרח, ומה הלקח?

מבחינות רבות הייתה החלטתו של אדולף היטלר לתקוף במזרח נכונה לזמנה, והתבררה כלא טובה במבחן המציאות. אפשר ללמוד מכך, שמנהיג של מעצמה – שנלחמת על מעמדה העולמי; ושנדמה לו, שהיא מחזיקה ביתרון אסטרטגי, שלא יחזור – עלול לעשות שימוש באותו יתרון כדי לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכו… תחשבו רוסיה של פוטין; תחשבו איראן!

גרשון הכהן: טבח שמחת תורה 2023 הוכיח את חיונותה של ההגנה המרחבית ביישובי הספר

טבח ה- 7 באוקטובר 2023 ב'עוטף ישראל', לימד אותנו כי איום כוחות הקומנדו בהיקף מערכתי – המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול – מבליט חסך בכוחות מקומיים זמינים בכוננות מתמדת, להגנת יישובי הספר כנגד התקפת פתע ההולכת ונעשית לדרך פעולה אפשרית וסבירה…

יאיר רגב: החשוד נעצר, רק כדי שהמשטרה תוכל לבקש את שחרורו

ביצוע מעצר לא חוקי הביא לחיוב המשטרה בתשלום הוצאותיו של אדם, שעוכב על ידי שוטר והובא לתחנת המשטרה בחשד שהיה מעורב בעבירה. לאחר חקירתו, הגיע הקצין המשטרה הממונה למסקנה, שאין מקום לעצרו וניתן להסתפק בהרחקה מהעיר, שבה בוצעה על פי החשד העבירה. חרף זאת, החשוד נעצר ולא שוחרר; 'העביר את הלילה' בבית המעצר; ולמחרת, הובא לבית המשפט…

אלי בר און: איך מיירטים רקטות, טילים וגם פגזים?

באיחור של יותר מעשור שנים – כמקובל בטכנולוגיה חדשנית – הגיע עתה תורו של הלייזר להחליף את הטילים נגד טילים, בדיוק כפי שבשעתו המכונית החליפה את הכרכרה… זה קרה עתה, כיוון שהרקטות והטילים הפכו בשנים האחרונות לאמצעי הלחימה העיקרי של ארגוני הטרור וגם של הצבאות…

יצחק אדיג'ס: מה קורה כשמנהל מסוג I מחליף מנהל מסוג A?

במדינות מתפתחות, יכולים אדם/ארגון לבנות את מערכות היחסים שלהם על מה שמכונה 'שמור לי ואשמור לך' (IOU – I owe you). מערכת IOU זו מסבירה, מדוע יחסי שבט ויחסי ידידות חשובים במיוחד בארגונים במדינות מתפתחות. כשאנשים בארגונים האלה עוזרים לחברים שלהם, הם עוזרים לעצמם. הם עושים כל שביכולתם כדי לעזור לחבריהם, כך שחבריהם יעשו כל שביכולתם בכדי לעזור להם להתקדם…

פנחס יחזקאלי: למה תקפה יפן דווקא את ארצות הברית?

אחת הטיפשויות האסטרטגיות שחרצו את גורל המלחמה, הייתה הבחירה של יפן לתקוף את ארצות הברית; במקום את ברית המועצות. אם במקביל לפלישה הגרמנית לברית המועצות ('מבצע ברברוסה'), היו היפנים תוקפים את ברית המועצות בגבה, הייתה רוסיה קורסת כבר בחורף 1942-1941; וללא השפלת פרל הארבור, ארצות הברית כבר לא הייתה, כפי הנראה, נכנסת למלחמה…

פנחס יחזקאלי: הסכמים וביטחון לאומי באתר 'ייצור ידע'

עוצמה מניעה מערכות מורכבות, ולא מוסר. לכן, החלשות מערכת תניע מיד גורמים בסביבתה לנסות ולנגוס בנכסיה, בין אם הם מעוגנים בהסכמים ובין אם לאו, ולהיפך. לכן, אין ערך להסכמים ביחסים בינלאומיים. לכל היותר, הסכם מבטא מצב קיים, כל עוד הוא קיים. קל וחומר במזרח התיכון, שבו ה'תקייה' וההולכה שולל הם חלק ממציאות הווייתו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ערכם של הסכמים בביטחון הלאומי, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה! 

פנחס יחזקאלי: הסכמי נייר והשלכותיהם על הביטחון הלאומי

האמונה בהסכמי נייר היא תוצר מערבי הנובע מעליית המשפט וההשלכה בין השלטת החוק בתוך מדינה במסגרת יחסים בין אנשים וחברות; לבין הזירה הבינלאומית. אבל, אין טעות קשה מזו!

דרוש מפכ"ל? באמת?

אז זהו. סופית עד הבחירות: השר לבט"פ, גלעד ארדן החליט כי עקב הערמת קשיים משפטיים וסירוב ועדת גולדברג לבדוק מספר מועמדים, יש להקפיא את הליך מינוי המפכ"ל ונציב שב"ס, ולהמשיך בו אחרי הבחירות. ההחלטה הזו נוסכת שמן על מקהלת המייבבים, שבטוחים שכל צרות המשטרה תיפתרנה, אם רק ייבחר מפכ"ל קבוע… ואני משפשף את אזני, ושואל: למהההה?

פנחס יחזקאלי: דיסוננס קוגניטיבי והשלכותיו באתר ייצור ידע

תיאורית הדיסוננס הקוגנטיבי (Cognitive Dissonance Theory) גורסת, כי אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה, ואז ימצא דרך לפתור לעצמו את הסתירה הפנימית… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הדיסוננס הקוגניטיבי והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!